בעקבות החלטה של בית-המשפט העליון, תובע בתביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד דואר ישראל ביקש להסתלק מהתביעה

בבית-המשפט המחוזי בתל אביב נסגר בסוף נובמבר 2018 תיק תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) שנפתח במארס 2018 לבקשת גלעד כהן נגד חברת  דואר ישראל [ת”צ 60416-03-18].

כבוד השופטת צילה צפת, סגנית נשיא, כותבת בין היתר בפסק דינה:

■ “עניינה של התביעה והבקשה לאשרה כייצוגית בטענה כי המשיבה מפרה את הוראות הרישיון בכל הנוגע לזמני המתנה של לקוחותיה בסניפי המשיבה. מדובר בתביעת המשך (מבחינת המועדים לגביהם מבוקש הסעד) לת”צ 56333-10-12 שהבקשה לאשרה התקבלה בהחלטה מיום 11.12.2017 אולם בוטלה בהסכמה בהיעדר תשתית ראייתית, בפסק דין של בית-המשפט העליון ברע”א 308/18 (מיום 17.10.2018).

■ “בנסיבות אלו סבור המבקש כי אין טעם להמשיך בבירור בקשת האישור דנא. המשיבה מסכימה להסתלקות המבקש. נוכח האמור מתקבלת הבקשה להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית”.

* הערות עורך Read IT Now:

+ בהחלטת העליון מיום 17.10.2018 נכתב: “החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.

“בעקבות הערותינו שהתמקדו בהיעדר תשתית ראייתית מספקת להוכחת קיומה של עילת תביעה, ולאחר שמיעת טיעונים, הודיע בא כוח המשיבים כי אין הוא מתנגד לביטול ההחלטה לאישור התובענה הייצוגית בנושא זמני ההמתנה. אנו מבטלים אפוא את האישור האמור.

“רשמנו לפנינו את הערת באת כוח המשיבים כי אין באמור כדי לקבוע מסמרות בהליך אחר, וטענות כל הצדדים שמורות להם.

“אין אנו עושים צו להוצאות בהליך זה. ההוצאות שנפסקו בהליך קמא תעמודנה בעינן”.

+ ב- 30 במארס 2018 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה:

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה ב- 27 במארס 2018 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת דואר ישראל בשמם של “כל הצרכנים שביקשו לקבל שירות במי מיחידות הדואר של המשיבה, ושמן ההמתנה לקבלת השירות ביחידת הדואר עלה על 10 דקות”.

התובע בתביעה זו הוא גלעד כהן. בכתב התביעה נאמר בין היתר כי “תביעה זו – והבקשה לאשרה כייצוגית – עניינן בקליפת אגוז, בהפרת חובה חקוקה והטעייה ברורה וחלילה אף מכוונת של המשיבה כלפי המבקש בפרט והקבוצה אותה הוא מייצג ככלל, עת המשיבה אינה מספקת את השירות ביחידות הדואר שלה בתקופת הזמן הנדרש בדין, ומספקת אותו לאחר המתנה העולה על הנדרש ממנה, וזאת בניגוד לרישיון המשיבה ולחובתה בדין”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד טל רכניץ ויוחי גבע. שני עורכי הדין מציינים כי אותו התובע הגיש באוקטובר 2012 ובאותה עילה תביעה ייצוגית קודמת. בתיק זה ניתנה בדצמבר 2017 החלטה של בית-המשפט המחוזי המאשרת את ניהול ההליך כתובענה ייצוגית [החלטה שלגביה הוגשה בקשת ערעור לבית-המשפט העליון].

בהמשך כתב התביעה הנוכחי נאמר כי בפעולותיה ו/או במחדליה, חברת דואר ישראל היטעתה את התובע “והציגה בפניו מצג שווא ביחס לתועלת השירות וכן זמני הגעת דבר הדואר … התנהלות המשיבה כאמור, נעשית שלא כדין, תוך הפרת הוראות רישיונה של המשיבה, ביצוע הטעייה חמורה במעשה ובמחדל, הפרת חובות גילוי והכל תוך הפרה של חובת תום הלב”.

בהמשך כתב התביעה נאמר כי “… המשיבה לא עמדה, ועדיין אינה עומדת במי מחובותיה דלעיל, שכן זמן ההמתנה הממוצע לקבלת שירות ביחידות הדואר עומד על 30 דקות ומעלה והיו מקרים שהגיעו לשעה שלמה אם לא למעלה מכך!! הדבר חמור ומקומם שכן ידוע שזמן שווה כסף וזמנם של הצרכנים אינו הפקר”.

באי כוח התובע צירפו פרוטוקולים של ישיבות וועדות שונות בכנסת שדנו בשנים האחרונות בנושא השירות ביחידות הדואר.