בניגוד לעמדת הממשלה; ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה: זמן המענה לפניות ציבור על-ידי עובדי ונבחרי ציבור יקוצר ל- 14 יום

ועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה ביום ראשון האחרון (20.12.2020) לקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – קיצור זמן המענה בפניות ציבור), התש”ף  – 2020, שיזם ח”כ יעקב טסלר.

הצעת החוק נועדה לקצר מ- 45 ימים ל- 14 ימים, את זמן המענה המרבי הקבוע בחוק ההנמקות, למתן תשובה על פנייה בכתב אל עובד ציבור שהתבקש לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו לפי דין. “עובד ציבור” מוגדר בחוק כ”עובד מדינה, עובד רשות מקומית וכן כל רשות שהוענקה לה סמכות על פי דין”, לכן מדובר הן בעובדי מדינה והן בשרים, ח”כים ונבחרי ציבור אחרים, וכן כל גורם אחר שהוענקו לו סמכויות בחוק או מכוחו.

יו”ר הוועדה ח”כ יעקב אשר השתתף בישיבה באמצעות זום לאחר שהתגלה חיובי לקורונה, אמר כי “הצעת החוק חשובה והכרחית, בוודאי בתקופות אלו. משרדי הממשלה חייבים להתקדם בהתאם לקדמה הטכנולוגית. אין ספק שיש חריגים ויש לשקול אותם בכובד ראש אך חייבים ללכת על שינוי. פנינו לאשר את החוק הזה ולטייב אותו. אוהבים להתנגח במשרדי הממשלה ובפקידים הממשלתיים אבל כולנו בסופו של דבר משרתי ציבור ונמצא את האיזונים המתאימים. נוציא תחת ידינו חוק טוב פרקטי ואמיתי. הכי גרועים הם פתרונות המענה האוטומטי של ‘בקשתך התקבלה’, זו תשובה לקונית שמגיעה וכאילו מטפלים אך לא מטפלים באמת. במקרים מסובכים התלויים בחוו”ד יותר מורכבות צריך למצוא את הדרך ולתת פתרון ישים”.

מ”מ יו”ר הוועדה ח”כ מיכאל מלכיאלי שניהל את הדיון בפועל ציין בדבריו כי “ביחס להתנגדות משרד המשפטים להצעת החוק, ראיתי את שר המשפטים מגן על הצעות חוק במליאת הכנסת, שלא עברו ועדת שרים, אז יש לבדוק בדיוק מה עמדתו”. בהתייחסו להתנגדות יתר משרדי הממשלה, הוא דרש לדעת למה צריך תקנים נוספים כדי לקיים חובה שכבר מחויבים בה בתקשי”ר.

ח”כ יעקב טסלר יוזם החוק, אמר בדבריו כי “כיו”ר וועדת הכנסת לפניות ציבור ראיתי את הצורך החשוב להסדיר את הנושא. כשנחקק החוק בשנת 1958 לא היו כל האמצעים האלקטרוניים. היום אנחנו יודעים שכל הפניות נעשות דרך האינטרנט ולא נכון לחכות 45 ימים עד שהפונה מקבל תשובה חזרה, זה זמן בלתי סביר. אני נתקל באלפי פניות של בירוקרטיה ולכן חשוב לפשט את המענה לאזרח בצורה מהירה ויעילה יותר, שיוכל לקבל תשובה מידית. אני מודע לכך שהתשובות לא תמיד תלויות בגורם הממשלתי ויש מורכבות לכן יש להסדיר בהמשך לאיזה דברים יש לתת מענה מידי ומה יכול להתעכב”.

עו”ד תמי סלע מהייעוץ המשפטי לוועדה אמרה כי “מעבר לחוק ההנמקות הקובע 45 יום למענה וחריגים, כבר היום אפשר להאריך את המענה. חשוב לציין כי בתקש”יר לעובדי מדינה, הנורמה כבר היום היא שצריך לתת תשובה תוך 14 יום. הוראה מהסוג הזה צריכה להיות מציאותית ולא גזירה שאי אפשר לעמוד בה ותוביל לתשובות לקוניות או שליליות במקום לבדוק בדיקה עניינית עד הסוף ולכן חשוב לשמוע את עמדת גורמי הממשלה. בנוסף, העמדה היא שהצעת החוק היא בעלת עלות תקציבית שתחייב את אישורה בקריאות הבאות ברוב של 50”. עוד הבהירה כי הקביעה האם הצעת החוק תקציבית היא החלטה של הוועדה, לאחר שתתקבל עמדת מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

בין הדוברים בדיון היה גם עו”ד ואיל גיגיני עוזר ראשי ליועצת המשפטית של משרד התקשורת שאמר כי כיוון שהצעת החוק לא עברה דיון בוועדת השרים לענייני חקיקה הרי שעמדת הממשלה היא התנגדות להצעת החוק. הוא הוסיף כי משרד התקשורת מקבל המון פניות ציבור הזקוקות לבירור עובדתי ואינן מסתיימות בתשובה קצרה לפונה (פנייה ומענה). לעיתים חסר בהן מידע המאפשר בירור יסודי. אם הצעת החוק תתקבל לגבי 14 יום, זה ישאיר כמה ימים ספורים לחברות התקשורת להתייחס לפניות הללו למענה (שהן עצמן צריכות להשיב בתוך 14 ימים).

יש גם פניות בינ”ל הקשורות לדברי דואר או לחברות שילוח בינלאומיות דבר המאריך את משך הטיפול בפניות. יש אומנם פניות אלקטרוניות אך עדיין במשרד מקבלים פניות בדואר רגיל מה שלא מותיר הרבה זמן למשך הטיפול. הוא הדגיש כי אינו חושב שמשך זמן של 14 ימים הוא מספיק לצורך הטיפול.

בנוסף, הוא הציע לדבר על ימי עסקים כיוון יש גם פגרות שעלולות להאריך את משך התשובה.

היועצת המשפטית של הוועדה שאלה בשאלת המשך כיצד דבריו מתיישבים עם הוראות התקשי”ר שלדבריה כבר היום מחייבות (כולל את משרד התקשורת) להשיב בתוך 14 יום אך לא היה בידיו להשיב על כך.

איתן פסח מנהל היחידה לשיפור השירות ברשות התקשוב הממשלתי (במשרד הדיגיטל והסייבר הלאומי) אמר בדיון כי “נציבות שירות המדינה הולכת להוביל מהלך שלם בנוגע לפניות הציבור. כל קיצור בזמנים הוא ראוי אך אנחנו מבינים שהיום לא ניתן להטיל על מנהלי פנ”צ עומס של 14 יום כי הם לא יעמדו בו ללא תקצוב הולם בהתאם לצרכי המשרדים. ראוי שהחוק יוגדר בצורה פשוטה כדי לפשט את הפניות לאזרחים”.

לדברי עמית בן ארצי מנציבות שירות המדינה (נש”מ), “היחידה יחד עם הנציבות עומדת להוביל להקמת אגפי שירות בכלל יחידות הסמך כשהנושא הבא במסגרת ההנחיה הוא בחינה מקצועית של תחום פנ”צ שתכלול סטנדרט למתן מענה, תקינה ומתחי דרגות. היום לא ניתן להטיל על עומס כזה של 14 יום למענה, זה צריך להיות מלווה בתקצוב הולם שיאפשר לבצע את המענה בצורה טובה ויעילה. נכון שכבר היום בתקשי”ר מוגדר 14 יום אך מוגדר שעובד שאינו מסוגל להעביר תשובה עניינית במסגרת זו יעביר תשובת ביניים עם הסבר מפורט לקושי לתת מענה, כך ש-14 יום אינם זמן המענה הסופי”.

[הערה: ידיעה זו מתבססת על ההודעה לעיתונות מטעם הוועדה ועל השידור החי של הדיון באתר הכנסת].