במסגרת שימוע שערך משרד התקשורת טענו חב’ תקשורת: הוט טלקום מפרה הוראות המשרד בנושא השוק הסיטונאי ופוגעת במכוון במתחריה במגזר העסקי ואינה מקיימת חובות הפרישה החלות עליה; כל עוד ההפרות נמשכות אין מקום לשקול בקשותיה להקלות

מנכ”ל משרד התקשורת נתנאל (נתי) כהן פירסם ב- 18 באפריל 2019 החלטה (בעקבות שימוע) בנושא “שיווק סלי שירותים משותפים של קבוצת הוט למגזר העסקי”.

בהחלטה נאמר בין היתר כי “ביום 5 בפברואר 2019 פירסם משרד התקשורת שימוע בנושא שיווק סלי שירותים משותפים של קבוצת הוט למגזר העסקי. עניינו של השימוע הוא כוונת המשרד להסיר כמה מהמגבלות ומהחובות לעניין הפרדה מבנית בתוך קבוצת הוט הקבועות ברישיונות של התאגידים בקבוצה בכל הנוגע לשיווק סלי שירותים משותפים למגזר העסקי, לטובת הגדלת רמת התחרות הקיימת במגזר זה. המועד האחרון לשימוע היה 19 בפברואר 2019, אך ניתנו שתי אורכות במענה לבקשת מספר חברות כך שהמועד האחרון להעברת ההתייחסויות נקבע ליום 3 במארס 2019”. [הערה: דבר השימוע פורסם בחלון המבזקים של אתר זה ב- 5.2.2019]

“במסגרת השימוע נשקל לתקן את הרישיון הכללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים של הוט טלקום ש.מ. ואת הרישיון הכללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית (רט”ן) של הוט מובייל בע”מ כך שיתאפשר לשני בעלי הרישיונות האמורים לשווק סלי שירותים משותפים למגזר העסקי הבינוני-גדול הכוללים שירותי תקשורת של בעלי הרישיונות השונים בקבוצה (לרבות שירותי סלולר ומב”ל), וזאת ללא צורך בהגשת בקשה לאישור משרד התקשורת מראש וללא צורך לעמו בדרישת ‘הסל המקביל’.

“[…] במשרד התקבלו התייחסויות מהגורמים הבאים: בזק החברה הישראלית לתקשורת, הוט טלקום, סלקום ישראל, פרטנר תקשורת, פלאפון תקשורת, בזק בינלאומי, גולן טלקום, טלזר 019 שירותי תקשורת בינלאומיים ורמי לוי שיווק השיקמה תקשורת”.

מנכ”ל משרד התקשורת כותב בהמשך החלטתו כי “לאחר שנלמדו ההתייחסויות שהתקבלו למענה במכתב השימוע, החלטתי לתקן את שני הרישיונות האמורים כך שיתאפשרו לקבוצת הוט ההקלות האמורות המפורטות במסמך השימוע. יחד עם זאת, מצאתי לנכון לשנות את הגדרת המנוי העסקי הבינוני-גדול שהוצעה בשימוע”.

המנכ”ל מציין גם כי “תיקוני הרישיון ייכנסו לתוקף בתום חודשיים מיום פרסום החלטתי זו, ביום 18 ביוני 2019, בכפוף לתיקון רישיונות נוספים בקבוצת הוט, ככל שהדבר נדרש, לשם ביצוע שיווק סל שירותים משותף למגזר העסקי”.

עיקר הטענות שהועלו בשימוע ותגובת משרד התקשורת אליהן:

* מנכ”ל משהת”ק: “הוראות ההפרדה המבנית נקבעו, בין היתר, על-מנת לרסן השפעה של כוח שוק שמקורו באחד או יותר מן השווקים, על שוקי התקשורת האחרים. גם במצב התחרות כיום, בו השוק מוסיף להתקיים במגזרים שונים ובהתייחס לשירותים שונים, ולהיות מרוכז בידי בעלות התשתית (בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ והוט טלקום ש.מ.). על כן,  בעת הזו אין מקום להקל מחובות ההפרדה המבנית הקבועות ברישיונות של קבוצת הוט, אלא לעניין המגזר העסקי הבינוני-גדול”.

* מנכ”ל משהת”ק: “אין בהחלטתי זו כדי למנוע שיוניים עתידיים במתכונת ההפרדה המבנית הקבועה בקבוצת הוט”.

* טענה: “ההסדר המוצע בשימוע יספק לחברת הוט יתרון רגולטורי על-פני חברת פלאפון בע”מ. משרד התקשורת נוקט בהעדפה רגולטורית חסרת הצדקה ובלתי סבירה הפוגעת בזכויותיה החוקיות של פלאפון ומקפחת אינטרסים ציבוריים בדבר תחרות הוגנת ושיפור התשתיות”.

מנכ”ל משהת”ק: “כפי שצויין בשימוע, קבוצת בזק היא הקבוצה הדומיננטית ביותר באספקת שירותי תקשורת למגזר העסקי בפער מהותי מקבוצת הוט, כאשר ההקלות הנשקלות לקבוצת הוט נשענות על היעדר כוח שוק בשוק התשתית הנייחת במגזר העסקי הבינוני-גדול המקנה לה יתרונות תחרותיים באספקת שירותי תקשורת למגזר זה. יתרה מזאת, קיימות בפני חברת פלאפון כיום אפשרויות שיווק חוצות מגזרים אשר אינן קיימות בקבוצת הוט, ובראשן האפשרות להגיש בקשות למשרד לשיווק סלי שירותים משותפים הכוללים שירותי סלולר ללקוחות פרטיים ועסקיים”.

* טענה: “הוט טלקום מפרה את הוראות המשרד בנושא השוק הסיטונאי ופוגעת במכוון במתחריה במגזר העסקי, וכן אינה מקיימת חובות הפרישה החלות עליה, ועל כן כל עוד ההפרות נמשכות אין מקום לשקול בקשותיה להקלות”.

מנכ”ל משהת”ק: “אין בהחלטתי זו כדי למנוע מהלכים רגולטוריים שונים וצעדי אכיפה אחרים ביחס לקבוצת הוט”.

* טענה: “פרק הזמן שניתן להגיב בו לשימוע קצר ומעיד על חוסר רצון מצד משרד התקשורת לשמוע עמדות שונות. השימוע התקיים למראית עין בלבד”.

מנכ”ל משהת”ק: “אנו דוחים את הסייפא של הטענה מכל וכל. פרק הזמן המקורי שניתן להגיב בו לשימוע הנדון עמד על כשבועיים ימים, אשר במסגרתם נתקבלו בקשות להארכת פרק זמן זה ובעקבותיהם ניתנו שתי אורכות למענה […] כך שבסופו של דבר עמדו לרשות המעוניינים בכך קרוב לארבעה שבועות להעברת ההתייחסויות. נוכח נושא השימוע והיקפו, מדובר בפרק זמן סביר ומידתי למענה. באשר לסייפא של הטענה, הטענות שהועלו במסגרת השימוע נידונו בפורומים הרלבנטיים וחלקן השפיעו על קבלת ההחלטה […] התמקדות באמירות מסוג זה הנטענות ללא כל בסיס עובדתי מסיטות את הדיון לנושאים שאינם ענייניים, ואינן תורמות לקידום התהליכים לשמם התכנסנו”.