בכנסת הוגשה הצעת חוק פרטית העוסקת במתן אפשרות להתקשרות באמצעות דואר אלקטרוני עם גופים ציבוריים ותאגידים נותני שירות

ב- 19 במארס 2014 הוגשה בכנסת הצעת חוק פרטית (פ/19/2418) של חברי הכנסת סתיו שפיר, יריב לוין, מאיר שטרית, אלעזר שטרן, אבישי ברוורמן, זבולון קלפה, אורי מקלב ואילן גילאון.

הצעת חוק מתן אפשרות להתקשרות עם גופים ציבוריים ותאגידים נותני שירות באמצעות דואר אלקטרוני, התשע”ד – 2014 אומרת כי גוף ציבורי המנוי בתוספת (בחוק זה – גוף ציבורי) יאפשר לכל אדם המעוניין או הנדרש לפנות אליו בכתב, ובכלל זה להמציא לו מסמכים, לבצע את פנייתו כאמור גם באמצעות דואר אלקטרוני, ויראו הודעה שנשלחה בדואר אלקטרוני כאמור כהודעה שנמסרה כדין לכל דבר ועניין.

אדם המקבל הודעה בכתב מגוף ציבורי, רשאי לדרוש ממנו לקבל את ההודעה באמצעות דואר אלקטרוני.

גוף ציבורי יפרסם בכל אחד מפרסומיו הרשמיים גם כתובת דואר אלקטרוני אליה ניתן לפנות.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי “הציבור הישראלי מוצא את עצמו לא פעם במצוקה בבואו להתקשר עם גופים ציבוריים כגון רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, המוסד לביטוח לאומי, תאגידי מים וביוב וכדומה, וכן עם תאגידים נותני שירות שונים, ובהם חברות תקשורת, ספקי גז, חשמל וכדומה.

“המערכת הראשונה של דואר אלקטרוני הותקנה בישראל בשנת 1980. ואולם, מאז ועד היום, גופים ציבוריים וספקי שירות רבים אינם מציעים שירות באמצעות דואר אלקטרוני, ודורשים ממקבלי השירות להשתמש באמצעי תקשורת שאינם זמינים בכל בית ויקרים לרכישה, כגון פקסימיליה. לחלופין, נותני השירות דורשים להגיע פיזית אליהם רק בשעות העבודה המקובלות, דבר שגורם למקבלי השירות להפסיד שעות עבודה. מצב דברים זה יוצר לא פעם סרבול בירוקרטי מיותר והאטה משמעותית בקבלת השירות. האטה זו גורמת לכך שצרכנים רבים מתלוננים על שאינם מקבלים שירות נאות.

“נוסף על כך, רוב הגופים הציבוריים ונותני השירותים משתמשים במכשיר פקס מרכזי, שנועד לשרת בדרך כלל עשרות עובדים, ולא פעם אובדים ניירות שהגיעו באמצעות מכשיר הפקס המרכזי. כך, אם לא די בטרחה שנגרמה למקבלי השירות בדרך למציאת מכשיר פקס לצורך משלוח פנייתם, כשהם יוצרים קשר עם נותן השירות הם עשויים להיתקל בתירוץ לפיו הפקס או המכתב כלל לא התקבל.

“מהפכת האינטרנט הובילה לכך שלמרבית משקי הבית בישראל יש גישה לדואר אלקטרוני חינמי. לעומת זאת, הגישה למכשירי פקס אינה זמינה לרוב אזרחי ישראל, והופכת את קבלת השירות למסורבלת ויקרה יותר. זאת ועוד: השימוש בדואר האלקטרוני הוא בטוח יותר, זמין, מהיר ואקולוגי יותר, ולא דורש הוצאת כספים על ידי מקבל השירות. משלוח מסמכים באמצעות דואר אלקטרוני מבטיח למקבל השירות שהמסמך אכן נשלח, תועד והתקבל. כמו כן, שימוש בדואר אלקטרוני מאפשר פרטיות מלאה בהעברת מסמכים אישיים וחסויים וידיעה מוחלטת של מקבל השירות שפרטיותו נשמרת. בעולם כזה, מקומו של הפקס מתייתר והופך למוצג מוזיאוני.

“לפיכך, מוצע שכל גורם המפורט בתוספת להצעת החוק, וכן עוסקים המנויים בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א – 1981, ובהם חברות תקשורת, ספקי גז וחשמל, יאפשרו למקבלי השירות ליצור עמם קשר באמצעות דואר אלקטרוני, בנוסף לאמצעי ההתקשרות המותרים והמוגדרים בחוק כיום. לעניין זה, הודעה בדואר אלקטרוני תיחשב כהודעה שנמסרה והתקבלה כדין, כמו בכל אמצעי התקשרות אחר. כמו כן, מקבל השירות יוכל לדרוש מנותן השירות המעוניין לפנות אליו בכתב, שהפנייה תיעשה באמצעות דואר אלקטרוני. נוסף על כך, מוצע לחייב גופים ציבוריים לפרסם בכל פרסום רשמי מטעמם גם כתובת דואר אלקטרוני אליה יכולים לפנות מקבלי השירות”.