בית-המשפט קיבל בקשת הסתלקות של התובע בתביעה ייצוגית נגד Alibaba.com בסינגפור ומחק אותה; הטיל חיסיון על נספח בכתב התביעה

בית-המשפט המחוזי מרכז בלוד קיבל בקשת הסתלקות של התובע דור אוריון בתביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת Alibaba.com Singapore E-Commerce Private Limited בסינגפור ומחק אותה.

כבוד השופטת דפנה בלטמן קדראי כותבת בין היתר בפסק דינה [ת”צ 17653-12-16] ב- 11 במארס 2018:

■ “לפניי מונחת בקשה לאישור הסתלקות מהבקשה לאישור התובענה הייצוגית בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס”ו – 2006, בה התבקש בית-המשפט להורות על מחיקת בקשת האישור, דחיית תביעתו האישית של המבקש ופסיקת גמול ושכר טרחת עורכי דינו.

■ “ביום 8.12.2016 הגיש המבקש תובענה ייצוגית ובקשה לאשרה כנגד המשיבה, חברת Alibaba.com Singapore E-Commerce Private Limited, אשר מפעילה פלטפורמת מסחר אלקטרונית, בטענה כי המשיבה איפשרה חשיפה של פרטים מזהים של משתמשיה, אשר בחרו לפרסם משובים אנונימיים בנוגע למוצרים שרכשו באמצעות פלטפורמת המסחר שלה. בד בבד עם הגשת בקשת האישור הגיש המבקש בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום המדינה במעמד צד אחד וביום 21.12.2016 נעתרתי לבקשה זו.

■ “ביום 16.8.2017 הגישה המשיב בקשה לביטול היתר המצאה, וזאת מהטעמים שפורטו בה. בין היתר, טענה המשיבה כי עניינה של בקשת האישור בתקל נקודתי באפליקציית המשיבה, שתוקן באופן מלא שבועות בודדים לאחר שזו למדה על קיומו.

■ “… בהקשר זה נטען כי המבקש בבקשת האישור לא הוכיח כי פרטיו נחשפו; כי נגרם לו נזק; וכן לא הוכיח את דבר קיומה של קבוצה. המשיבה הוסיפה וטענה כי המבקש נהג בחוסר תום לב בכך שניצל את התקל באפליקציה כדי להשיג מידע על אודות משתמשיה”.

■ בהמשך פסק הדין מציינת השופטת כי ב- 6 במארס 2018 הגיש התובע את בקשת ההסתלקות מהתביעה. “בבקשה נטען כי לאחר שמיעת הערות בית-המשפט במהלך הדיון שהתקיים ולאור הנאמר בו; והואיל והתקל תוקן במלואו – הגיע המבקש למסקנה כי אין טעם לנהל את התובענה הייצוגית, וביקש להורות על מחיקתה ללא צו להוצאות, דחיית תביעתו האישית ומתן פטור מקיום הליכי פרסום הקבועים בדין. בנסיבות העניים עתר המבקש לפסוק גמול למבקש בסך כולל של 20,000 ₪ בתוספת מע”מ ושכר טרחת באי כולו בסך כולל של 122,000 בתוספת מע”מ וכן החזר הוצאות אותן נשא המבקש בהמצאת בקשת האישור למשיבה בסך של 8,000 ₪. המשיבה נתנה את הסכמתה להגשת הבקשה וזאת מבלי שיהיה בכך משום הודאה בטענות שנטענו בבקשת האישור”.

■ בהכרעה כותבת השופטת כי החליטה לקבל את בקשות התובע לגבי סילוק התביעה. עם זאת, “לאחר ששקלתי את טענות המבקש, לא מצאתי לנכון לקבלן. בשלב זה של

ההליך, בהתחשב בטענות שנכללו כבר בכתבי הטענות שהגישה המשיבה, לא ניתן לקבוע כי בקשת האישור הראתה עילת תביעה לכאורה, וזאת בפרט לאור הקשיים בהוכחת החשיפה הנטענת והנזק הטמון בה”.

■ “… באשר למידת התועלת שהביאה בקשת האישור, לא מצאתי כי הוכחה טענת המבקש כי בעקבות הגשתה תוקן התקל הנטען, נוכח עמדת המשיבה לפיה התקל טופל ותוקן עוד בטרם הוגשה בקשת האישור, אומנם המבקש טען אחרת, אך טענתו לא הוכחה בשלב זה של ההליך, בוודאי לא במידה המצדיקה מתן שכר טירחה וגמול.

■ “… אשר על כן, לא ראיתי לנכון להורות על פסיקת גמול ושכר טירחה בנסיבות העניין, משעה שלא הוכח לפניי כי מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות. כן לא ראיתי מקום להורות על שיפוי ההוצאות והעלויות אותן נשא המבקש בנסיבות העניין.

* השופטת מציינת בפסק הדין כי “בנסיבות העניין אף התחשבתי בנפסדות צירופו של נספח מס’ 3  לבקשה, שודאי לא היה בו בכדי להיטיב עם חברי הקבוצה, והתחשבתי אף בכך” וכי “בנסיבות העניין, מורה על הטלת חיסיון על נספח 3 שצורף לבקשת האישור”. קודם שנמחק נספח זה ממערכת “נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט (הב”ה) הספקתי לראות אותו שם. לא אפרט ואסתפק רק בציטוט מכתב התביעה בו נאמר שמדובר ב”דוגמאות למקרים בהם ניתן לאתר את פרטיהם המלאים של המדרגים” כשבחלקם מדובר בתחום צינעת הפרט [אביזרים וחומרים בעלי אופי מיני].

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

להלן הידיעה הקודמת שפירסמתי בנושא זה כאן באתר ב- 11.12.2016:

לביהמ”ש המחוזי מרכז הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת Alibaba.com Singapore E-Commerce Private Limited בסינגפור.

בתביעה של דור אוריון [ת”צ 17653-12-16] נטען בין השאר כי “המשיבה הינה תאגיד בינלאומי גדול, העוסקת בשיווק מוצרי צריכה ללקוחות ברחבי העולם (…) המשיבה משמשת כפלטפורמה לביצוע הזמנות של רוכשים מרחבי העולם מספקים סיניים והיא מהווה סוג של קניון וירטואלי. המשיבה מקבלת את התשלום מן הרוכש (בדרך כלל על דרך של חיוב כרטיס האשראי שלו), מוודאת את שליחת המוצר לרוכש, ועם קבלת אישור  מן הרוכש על אספקת הסחורה היא מעבירה לידי הספק את התמורה המגיעה לו מתוך המחיר שגבתה מן הלקוח. האתר מציע לרוב מוצרים במחירים זולים ביחס למחירי מוצרים דומים בארץ, ולכן יש לה קהל לקוחות גדול”.

“(…) המשיבה מציעה ללקוחותיה לדרג רכישות שביצעו, תוך הצעת האפשרות לתת את הדירוג באופן אנונימי, כך שפרטיהם (כמי שרכשו את המוצר) לא ייחשפו כלפי כולי עלמא”.

“בניגוד להתחייבותה, המשיבה חושפת פרטי לקוחות שדירגו רכישות באופן אנונימי באופן המאפשר את זיהויים. המשיבה מודעת לנושא זה, ואף בתיקון גירסה שביצעה לאחרונה בתוכנה שלה, לא חסמה את הגישה לפרטי המדרגים אשר ביקשו להישאר אלמוניים”.

“חשיפת הפרטים של הלקוחות, בניגוד לבקשתם המפורשת, גורמת לנזקים. לפיכך יש צורך להורות למשיבה לתקן את התוכנה שלה כך שפרטים אלה לא יוצגו בעתיד וכן יש מקום לפיצוי חברי הקבוצה על פרסום פרטיהם”.

התובע, דור אוריון, מוצג בתביעה כ”אזרח ישראלי, תושב ישראל, אשר נוהג להזמין מוצרים באמצעות אתר ואפליקציה סלולרית (יישומון) של המשיבה אשר כינוייה המסחרי הוא ALIEXPRESS”. הנתבעת מוצגת בתביעה כ”חלק מקבוצת חברות המכונה ‘ALIBABA GROUP’ אשר עוסקת במסחר באמצעות האינטרנט (…) קבוצת ALIBABA נסחרת בבורסה של ניו יורק (NYSE) באמצעות החברה-האם ALIBABA GROUP HOLDING LTD ושווי השוק שלה עומד על כ- 250 מיליארד דולר”.

לדברי התובע, עד לימים האחרונים קודם להגשת התביעה לא היה מודע כלל כי “ניתן לגשת בקלות לפרטיו המלאים, גם בעת שנתן דירוג שהוא ביקש להשאיר כדירוג אנונימי. כך, למשל, המבקש פירסם דירוג לאביזר ולחומרים בעלי אופי מיני – על בסיס התחייבות המשיבה שהדירוג יתפרסם ללא פרטיו. לתדהמתו, המבקש גילה לפני זמן קצר כי כל מי שלוחץ על הדירוג האנונימי שפירסם, מגיע לעמוד הכולל את שמו המלא. גילוי זה התרחש כאשר קרוב משפחתו של המבקש הסב את תשומת ליבו לדבר”.

“בדרך זו כל משתמש באתר יכול לדעת שהזמין מוצרים מסויימים, חלקם בעלי אופי אינטימי. יתרה מכך, גם משתמש אשר אינו מכיר את המבקש אך זיהה כי הזמין מוצרים אינטימיים, יכול לאתר את יתר פרטיו של המבקש ע”י הקלדת שמו במנוע חיפוש דוגמת Google, שם ניתן לאתר נתונים נוספים על המבקש, לרבות את הפרופיל שלו ברשת החברתית Facebook”.

“אילו המבקש היה יודע שפרטיו יהיו חשופים לעיני כל, היה נזהר ולא מפרסם דירוג מקום בו היה מבקש לשמור על חיסיון פרטיו”.