בית-המשפט מחק תביעה של עו”ד שחר בן מאיר נגד Facebook Inc ונגד בנימין נתניהו

בית-המשפט המחוזי בתל אביב יפו מחק תביעה [ת”א 18962-09-18] שהגיש עו”ד שחר בן מאיר נגד חברת Facebook Inc ונגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. עו”ד בן מאיר חוייב בתשלום הוצאות של 7,500 ₪ לפייסבוק.

כבוד השופטת לימור ביבי כתבה בין היתר בפסק דינה שניתן ב- 16 בינואר 2019 בהיעדר הצדדים:

■ “לפניי בקשת הנתבעת 1 [חברת פייסבוק] לסילוק התביעה אשר הוגשה כנגדה על הסף. התביעה הוגשה ע”י מר שחר בן מאיר, אשר הוצג במסגרתה כעורך דין במקצועו ומשתמש ובעל חשבון ברשת פייסבוק.

■ “[…] הנתבע 2 מר בנימין נתניהו ראש ממשלת ישראל, הוא בעלים של חשבון פייסבוק תחת השם Benjamin Netanyahu בנימין נתניהו.

■ “במסגרת התביעה טוען התובע כי הנתבע 2 העלה במסגרת החשבון שלו, פוסט מיום 2.9.2018 ובו קישור לכתבה בעיתון ‘ישראל היום’ אשר כותרתה היא ‘איראן מאשרת עובדי עם הקרנות של סורוס’ ואשר לטענת התובע תוכנה שיקרי ומזוייף.

■ “לטענת התובע, פייסבוק התחייבה כלפי כל משתמשי פייסבוק, להילחם ולפעול כנגד תופעם החדשות המזוייפות. תימוכין להתחייבותה כאמור, ניתן למצוא בדברי מייסדי פייסבוק מר מארק צוקרברג מיום 10.4.2018 בפני וועדה של הסנט בארה”ב, במסגרתם, כך נטען, התחייב מר צוקרברג, להילחם בתופעה של החדשות המזוייפות, להעסיק עובדים רבים על-מנת לפעול כנגד תופעה זו ולפתח כלים על-מנת להסיר החדשות המזוייפות.

■ “[…] לטענת התובע, התחייבויותיה אלו של פייסבוק הן בגדר חוזה בין המשתמשים בפייסבוק ובכלל זה בין התובע לבין פייסבוק, ומשכך הוא זכאי לאכיפת התחייבות זו לצמצום החשיפה לחדשות המזוייפות ובתאמה הינו זכאי לצו הצהרתי הקובע כי החשבון המפיץ הפיץ חדשות מזוייפות וכן, לצו עשה המורה לפייסבוק לצמצם באופן משמעותי את החשיפה לפוסט של החשבון המפיץ ולדווח לבית-המשפט על הפעולות שעשתה לצמצום משמעותי של החשיפה לפוסט האמור.

■ חברת פייסבוק הגישה לבית-המשפט בקשה לסילוק על הסף במסגרתה היא טוענת כי “התביעה מהווה מתקפה חזיתית על העיתונות החופשית, מנוגדת לעקרונות היסוד של שיח פוליטי וחופש ביטוי ואינה יותר מניסיון של התובע להשתמש בבתי-המשפט על-מנת לצנזר גישה של הציבור לכתבה בעיתון אשר שיתף ראש ממשלת ישראל בפייסבוק.

■ “[…] עוד מפנה פייסבוק לפסיקה מהמשפט בארה”ב, במסגרתה נדחו תביעות אשר הוגשו כנגד פייסבוק על הסף, תוך שבית-המשפט קבע – בדומה לקביעה אשר פייסבוק עותרת לה במסגרת הבקשה לפניי – כי אין למשתמשים זכות חוזית אכיפה כלפי פייסבוק ובהתאמה, אין להם עילת תביעה כנגדה. בשולי טענותיה, מוספיה פייסבוק וטוענת כי ממילא אין היא הכתובת לטענות התובע בדבר תוכנו השקרי של הפרסום, אלא שלדידה, היה על התובע להגיש תביעתו נגד הגורם אשר פירסם את התביעה – קרי העיתון ‘ישראל היום’.

■ בפתח הכרעתה אומרת השופטת כי “הואיל ועסקינן בבקשה לסילוק על הסף, הרי שקודם לדיון לגופן של טענות, הנני מוצאת להניח כ’מורה דרך’, את ההלכה המשורשת היטב בפסיקה, לפיה לא בנקל יורה בית-המשפט על סילוק תובענה על הסף טרם שמיעת הראיות – פן יאיין את זכותו של בעל הדין להביא את ריבו בפני בית-המשפט, מקום שזכותו לעשות כן, הוכרה כזכות חוקית מהמעלה הראשונה.

■ “[…] בשים לב למתווה האמור, בבחינת הקדמת הכרעה להנמקה, לאחר ששקלתי טענותיהם של הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל וכי דין התביעה להימחק על הסף וזאת, הואיל ואין כתב התביעה מגלה עילה כנגד הנתבעת 1 – פייסבוק. בהתאמה לקביעתי זו והואיל והתובע עצמו הצהיר כי אין לו כל סעד ישיר בנוגע לסעד המופנה כלפי הנתבע 2, אשר צירופו לתביעה נבע רק על-מנת לאפשר לו להשמיע עמדתו בנוגע לסעד המופנה כלפי פייסבוק – הרי משנמחקת התביעה כנגד פייסבוק, גם דין התביעה כנגד הנתבע 2 להימחק, בבחינת ‘נפל הסוס ונפל רוכבו’.

■ “[…] הנני סבורה כי הטלת חובה על פייסבוק לבחון תוכנו של המידע ולבחון טענות אפשריות בדבר מהימנותו ואמיתותו ולהלכה למעשה להכריע בטענות אלו, אינה סבירה ואין לקובעה ובמיוחד האמור נכון בשים לב לכך שמנגד לזכות הלכאורית להסרת התוכן, עומדת הזכות להעלות תוכן המגלמת זכות יסוד לחופש ביטוי.

■ “בנסיבות אלו, הנני סבורה כי לא קיימת כל חובה ואף לא נכון ומוצדק לקבוע כל חובה על פייסבוק להסיר או לצמצם את החשיפה של הפוסט נשוא התביעה ובהתאמה הנני סבורה כי דין התביעה להימחק על הסף מפאת היעדר עילה”.