בית-המשפט מחק עתירה מינהלית של הוט נגד משרד התקשורת ונגד בזק; הוט חוייבה לפצות אותם בסכום כולל של 15,000 ש”ח

בית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים מחק (4.7.2019) עתירה מינהלית לפי חוק חופש המידע של חברת הוט נגד משרד התקשורת ונגד בזק.

במקור הוגשה העתירה המינהלית ע”י הוט טלקום שותפות מוגבלת רק נגד הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד התקשורת ועסקה בנושא פרסום מידע הנוגע לה בידי הממונה על חופש המידע במשרד התקשורת עפ”י בקשה של גורם כלשהו. לטענת החברה מדובר במידע שהוא סוד מסחרי שלה.

ואולם, ב- 6 בפברואר 2019 פורסמה החלטה של כבוד השופט עודד שחם לפיה “מכתבי הטענות של העותרת עולה כי ידועה לה זהותו של הצד השלישי, מבקש המידע, הגם שידיעה זו לא באה לדבריה מאת המשיב. בנסיבות אלה, ובשים לב לכך שמדובר בצד אשר יש לו נגיעה להליך, ואשר ראוי שעמדתו תישמע בגדרי ההליך, אני מורה לעותרת להגיש עתירה מתוקנת, אליה יצורף הצד השלישי”.

בעקבות הגשת העתירה המתוקנת התברר כי מבקש המידע ממשרד התקשורת – בקשה נשואת העתירה – הוא בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ.

ב”כ העותרת אמרו בין היתר בדיון שהתקיים ב- 4.7.2019 כי “[…] במישור המינהלי אנחנו סבורים שההליך וההחלטה לא עומדים בכללים הבסיסיים של הליך מינהלי כלשהו במספר היבטים – לא רק שלא גילו את זהות מבקש המידע, אלא שבתגובה המקדמית שהגישה המדינה, עוד לפני שידענו שבזק עומדת מאחורי העניין, כתבו שמבקשי המידע ביקשו שזהותם לא תיחשף […] בהחלטה עצמה אין אפילו דיון בשאלה האם העובדה שמבקש המידע הוא גוף תקשורת מתחרה, האם יש לעובדה זאת חשיבות”.

לדברי עו”ד ניצן ליבנה מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת “יש בחומרים שהועברו גם חומרים שהתקבלו כתוצאה מפעולות פיקוח וגם חומרים שהועברו לוועדה המייעצת. אנחנו לא הבחנו ביניהם, כי גם החומרים שהתקבלו כתוצאה מעבודות פיקוח, הוצגו מטעם הוועדה המייעצת. יש את עבודת המשרד, החומרים הנאספים במשרד ומובאים בפני הוועדה המייעצת, ויש חומרים נוספים המגיעים מכל מיני גורמים נוספים.

“יש עוד מבקש מידע שמבקש את החומרים כמה חודשים אחרי בזק, את אותם החומרים, והוא ממתין לתוצאות של העתירה הזאת. הוא אינו מתחרה של החברה [הוט]. אנחנו לא מעוניינים להעביר שום חומרים מסחריים”.

ב”כ חברת בזק אמר בין היתר בדיון כי “[…] חברי דיבר על שחקנים בשוק תחרותי ועל משחק לא סימטרי. במשך 16 שנה העותרת משחקת במגרש התקשורת כשחקן שרוצה להיות סימטרי למשיבה 2 [בזק] אבל הוא לא סימטרי כי במשך כל הזמן הזה, בניגוד למה שהוטל עליו, הוא נשען כל כולו על התשתיות הפיזיות, בעלויות של עשרות מיליוני שקלים, שנישאות על כתפיה של המשיבה 2”.

“זאת זכות הציבור להבין איך הדברים האלה קורים. במשך 16 שנים העותרת לא ממלאת את המוטל עליה […] יש לי את הזכות להבין למה זה קורה ואיך זה קורה. יש כאן וועדה מייעצת שמשנת 2016 נותנת ערכאות [כך – במקור], במשך 16 שנים, וגם היום – מכל מיני טעמים שחברי מבקש להותיר אותם עלומים – אנחנו לא יכולים להבין מה קרה.

בעקבות הדיון ניתן פסק דין במעמד הצדדים ונאמר בו: “ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמת העותרת [הוט] ומשיב 1 [משרד התקשורת] לפיה העותרת תוכל לפנות למשיב 1 באופן מפורט בבקשה להשמטות או השחרות במסמכים שהועברו לעיוני, וזאת לא יאוחר מיום 11.7.2019, כאשר מוסכם כי החלטה בפנייה כאמור תינתן לא יאוחר מיום 1.8.2019. בכפוף לכך אני מורה על מחיקת העתירה.

“אשר להתנגדות המשיבה 2 [בזק]. יש ממש בטענות משיבה 2 כי ההליך התארך פרק זמן לא מבוטל וכי לא ניתן לשלול על הסף את האפשרות שבעקבות החלטה משלימה שתתקבל, יתנהל הליך נוסף. אף יש ממש בטענות משיבה 2 כי יש חשיבות בהקשר זה למימד הזמן. עם זאת, אין מחלוקת בין הצדדים כי יש להימנע ממצב בו מידע סודי של העותרת נמסר לצד שלישי. שיקול זה גובר על שיקול הזמן אותו מעלה המשיבה 2. בהקשר זה לא שוכנעתי כי התנהלותה של העותרת [הוט] מלמדת על שימוש לרעה בהליכי משפט, אף כי מוטב היה אילו הייתה שוטחת את טענותיה הפרטניות בפני המשיבה 1 [משרד התקשורת] מבעוד מועד, ולא כפי שנעשה”.

באשר לעניין הטלת ההוצאות אומר השופט כי “תוצאה ההליך משקפת אי קבלה של עיקר טענותיה של העותרת […] בהתחשב בכך, ובהיקף העבודה שנדרש בהליך, אני מחייב את העותרת לשאת בשכר טירחת עורכי דין של כל אחת מן המשיבות בסך של 7,500 ₪ […] החיובים האמורים ישולמו לא יאוחר מיום 9.8.2019”.

הערת עורך Read IT Now: כל הציטוטים המובאים כאן לקוחים מהפרוטוקול הרשמי של בית-המשפט בישיבתו מיום 4.7.2019.