בית-המשפט המחוזי מרכז נתן “היתר המצאה מחוץ לתחום” בתביעה (ובבקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חב’ Amazon Services LLC, חב’ Amazon Payments Inc וחב’ Amazon.com Inc

בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד נתן “היתר המצאה מחוץ לתחום” בתביעה (ובבקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת Amazon Services LLC, חברת Amazon Payments Inc וחברת Amazon.com Inc.

כבוד השופטת מרב בן-ארי, בתוקף סמכותה כרשמת, כתבה בין היתר בהחלטתה כי “לאחר עיון בבקשה ובבקשה לאישור תובענה ייצוגית על צירופיה, ובשים לב לדין, אני נערת לבקשה כמבוקש. שוכנעתי בעת הזאת בהתאם לחומר שהוצג לפניי, שלמבקשת עילת המצאה כדין מכוחן של תקנות המשנה של תקנה 500 לתקנות […] שיש עילת תביעה כדין, כי התובענה מוגשת לפי כללי הפרוצדורה האזרחית ואינה תובענת סרק או טורדנית, וכי בית-המשפט דנן הוא לכאורה הפורום הטבעי לדון בתובענה, גם ביחס לטענות המבקשת באשר לתניית השיפוט”.

השופטת נעתרה לבקשה והתירה למבקשת להמציא כתבי בי-דין מחוץ  לתחום המדינה לידי שתי הנתבעות הראשונות.

שתי החברות הללו יגישו תגובתן תוך 60 יום ממועד מסירת המסמכים לידיהן. באפשרותן לעתור לביטול היתר ההמצאה.

= = = = = = = = = = = = =  =

ב- 10 במאי 2018 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה:

לבית-המשפט המחוזי מרכז בלוד הוגשה ב- 7 במאי 2018 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד החברות  Amazon Services LLC ו- Amazon Payments Inc בשם “כל לקוחותיהן בישראל ובעולם שהשתמשו בשירותי החברה והיא מחקה ביקורות ממומנות [Incentivized Reviews] שנכתבו על-ידם”.

התובעת בתביעה זו היא שירה לוטן, “לקוחה של אמזון, המשתמשת בשירותיה, תמורת תשלום, החל משנת 2014 ומוכרת מוצרים שונים לצרכנים סופיים במקומות שונים בעולם באמצעות הנתבעת.

“התובעת עברה קורס של אמזון שנועד להכשירה בשימוש בתוכנה וניצולה באופן המיטבי לצורך הגדלת סיכויי מכירת מוצריה והיקפי מכירתם בחנות הוירטואלית שהקימה לצורך זה אצל אמזון באמצעות שימוש בתוכנה זו, לרבות באמצעות שימוש בכלי הביקורות שנכתבות על-ידי צדדים שלישיים – כלי שיווקי שהעמידה אמזון לרשות לקוחותיה, המאפשר לצדדים שלישיים לחוות דעתם על המוצר או השירות הנמכר בחנות הוירטואלית של הלקוח.

“מבחינת לקוחות אמזון ברור כי חוות הדעת, פרט לכך שהן תורמות להגדלת סיכויי ביצוע רכישות נוספות של אותו מוצר מאותו ספק והגדלת היקפי המכירות שלהם, בין אם לגבי מוצר חדש או מוצר לא מוכר ובין בכלל, הן גם תורמות להעלאת דירוגו של הלקוח. ככל שזה גבוה יותר, כך מיקומו ברשימת המכורים את אותו מוצר באתר של אמזון גבוה יותר וממילא בולט יותר, ומשפר בצורה משמעותית את המכירות ואף תורם לבניית המוניטין של הלקוח בקרב משתמשי אמזון.

בהמשך כתב התביעה מפורטת הפרוצדורה שהייתה נהוגה באמזון לגבי ביקורות ממומנות [Incentivized Reviews], חיוביות או שליליות, כשלצידן ‘גילוי נאות’ לפיו הכותב/ת קיבל/האת המוצר במתנה או בחינם בתמורה לכתיבת הביקורת.

“… למיטב ידיעת התובעת, החל מיום 3.10.2016 או בסמוך לכך, מחקה אמזון וממשיכה למחוק מדפי הלקוחות באתריה, ביקורות ממומנות שנכתבות בנוגע לאתרים שלהם, בהיקפים אדירים, באופן חד-צדדי, ללא פנייה מוקדמת לחברי הקבוצה בטרם המחיקה, הכל על דעת עצמה.

“… מדובר בביקורות שנכתבו על-ידי צדדים שלישיים, שבתמורה לכתיבת ביקורת כלשהי (חיובית או שלילית) ביחס למוכרים והמוצרים אותם מציעים, קיבלו מוצרים ו/או שירותים בחינם או בהנחה משמעותית ממחירם מחברי הקבוצה.

“כתיבת ביקורות ממומנות אלה הינה פרקטיקה מקובלת אשר עד לאחרונה נקבע במפורש ע”י אמזון כי היא מותרת כל עוד כותבי הביקורת מציינים, בבחינת גילוי נאות, כי הם מקבלים את המוצרים או השירותים בהנחה או במתנה וכל עוד מתן הביקורת לא הותנה ע”י חבר הקבוצה בקבלת ביקורת חיובית בלבד.

בהמשך כתב הטענות נאמר כי “לטענת התובעת אסור היה לאמזון למחוק ביקורות ממומנות שנכתבו עד לשינוי נהליה ב- 3 באוקטובר 2016 ובכך שהיא מחקה אותן, היא יצרה הזק ממוני ושאינו ממוני לה ולחברי הקבוצה.

“… עסקינן בהתנהגות כוחנית המנצלת את כוחה הדומיננטי בשוק המסחר המקוון ואת העובדה שלקוחותיה צברו מוניטין באתר שלה, עם ותק, ומעבר למתחרה משמעותו להתחיל מבראשית לצבור מוניטין“.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד מירה רשף ויואב גותי.

[הערה: כל ההדגשות מופיעות במקור].

= = = = = = = = = = = = =  =