בית-המשפט דחה תביעה קטנה נגד חברת סלקום בנושא ‘טלפונים כשרים’

לבית-המשפט לתביעות קטנות (בית-משפט השלום) בתל אביב יפו הוגשה בחודש ינואר השנה תביעה קטנה נגד חברת סלקום ישראל בע”מ בנושא ‘הטלפונים הכשרים’.

בעקבות דיון שהתקיים בפני כבוד השופטת ד”ר מיה רויזמן-אלדור ב- 28.7.2019, הוחלט על דחיית התביעה הקטנה נגד חברת  סלקום [ת”ק 38750-01-19] אולם בתוך כך נדחתה גם בקשת נציגת הנתבעת לחייב את התובע בתשלום הוצאות.

בתחילת הדיון הציגה השופטת כמה שאלות הבהרה לתובע. בין היתר הוא אישר כי היה מודע לכך ש”קו כשר הוא נגזרת להחלטות של וועדת הרבנים לענייני תקשורת“.

במהלך הדיון התברר כי התובע מחזיק בשני סוגי מכשירי סלולר: טלפון אחד ‘כשר’ וטלפון אחד ‘רגיל’.

התובע אמר לשופטת כי “אני מבקש לראות הסכם או אסמכתא של וועדת הרבנים, עפ”י מורשי החתימה שבה, אשר מורה לסלקום לחסום קווים מסויימים”. הוא חזר על הבקשה גם מאוחר יותר במהלך הדיון.

נוסף לחומר שצירף לכתב הטענות (ואשר התייחס בין היתר לבדיקה שעורת רשות התאגידים במשרד המשפטים לגבי וועדת הרבנים לענייני תקשורת) הוא טען כי במצב השורר כיום בפועל בוועדת הרבנים הרי שבניגוד לשמה הרשמי היא אינה כוללת עוד רבנים אלא רק עסקנים.

בהמשך הדיון אמרה השופטת כי יש הליך בדיקה של רשות התאגידים במשרד המשפטים לגבי וועדת הרבנים לענייני תקשורת, תהליך שאורך זמן, אולי אף זמן רב, אך מדובר בתהליך בדיקה ועדיין הוא לא הניב תוצאות סופיות שיגרמו לפעולות קונקרטיות מצד הרשות כלפי וועדת הרבנים.

נציגת חברת סלקום לילך בן חמו אמרה בדיון כי “יש הסכם חסוי בין סלקום, וועדת הרבנים ומשרד התקשורת. אני לא צפיתי במסמך הזה”. לדבריה, וועדת הרבנים “פעילה וקיימת והיא ממשיכה להחליט לגבי מספרי טלפון חסומים”.

במקרה שלקוח החברה מתלונן לגבי חסימה כזו, “אנחנו מפנים אותו לוועדת הרבנים” להתלונן באופן ספציפי. “אנחנו לא מתערבים בהחלטות שלהם” ו”סלקום היא לא צד בהחלטות”.

היא הדגישה כי מדובר בתביעה אחת נוספת מתוך שורה של תביעות רבות באותו הנושא. “הם פועלים בכל הרמות המשפטיות האפשריות ובמקומות נוספים”.

נציגת סלקום ביקשה מהשופטת בכל זאת להטיל הוצאות על התובע כיוון ש”יש להרתיע מהגשת תביעות דומות”.

בעקבות הדברים פנתה השופטת אל התובע שלא לפרוטוקול והסבירה לו את מצב התביעה.

בעקבות כך ניתנה החלטה בה נאמר כי התובע, לאחר ששמע את דברי בית-המשפט, הסכים למשוך את התביעה אך ביקש שלא לחייבו בהוצאות.

בפסק דינה כתבה השופטת כי “אני מורה על דחיית התביעה. למרות עמדת הנתבעת איני מוצאת לנכון לחייב את התובע. התרשמתי שהתובע הוא זה שניסח בעצמו את תביעתו ולא הוברר שהתובע עומד מאחורי תביעות אחרות, דומות”.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

בכתב התביעה [ת”ק 38750-01-19]  נאמר בין היתר:

■ “אני יהודי חרדי שומר מצוות. ביקשתי לרכוש טלפון סלולרי בלי אפשרות לאינטרנט וללא גישה לדברי תועבה.

■ “כדי לקבל מידע, אני – כמו כל הציבור החרדי – עושה שימוש קבוע בקווי מידע קולי. מדובר בקווי טלפון שמושמעים בהם תכנים קוליים המותאמים לציבור החרדי, למשל: שיעורי תורה, חדשות, מזג האוויר, קווים משפחתיים ועוד.

■ ” בתאריך 10.1.2015 ניידתי את המכשיר שלי לחברת סלקום. בעת הניוד, לא חתמתי על כל מסמך שמאפשר לחסום תכנים שאין בהם כל פסול […]  לא התכוונתי שיחסמו לי את האפשרות ליצור קשר עם העולם, ולא העליתי על דעתי שדבר כזה יקרה.

■ “לאחרונה, כאשר אני מנסה לחייג לקווי מידע קולי, אני שומע הודעה: ‘סלקום שלום, השירות הניתן ללקוחות הקומה הכשרה אינו כולל את השימוש בתוכנה זו’.”

■ “נמסר לי מסלקום שמדובר בחסימות שמבוצעות לכל בעלי הקווים הכשרים אצלה בהתאם להורה של עמותה שנקראת וועדת הרבנים לענייני תקשורת (שסלקום כביכול רק מצייתת להוראותיה.

■ “[…] הנתבעת לא אמרה לי שקיימת אפשרות שיחסמו לי את היכולת להתקשר לקווים שאין בהם פסול.

■ “[…]הדבר חמור עוד יותר מכיוון שביקשתי לצאת מהמסלול הכשר ולעבור למסלול רגיל, והנתבעת לא מאפשרת לי. היא אוסרת עליי ועל כל מי שיש לו מספר כשר לצאת מהמסלול הכשר ולשמור על מספר הטלפון שלו, וזאת בניגוד לחוק.

■ “בנוסף, סלקום היא שותפה להגבל עסקי שפוגע בציבור, ולא מאפשר הקמה של מסלולים כשרים נוספים בהם ניתן לקבל מידע קולי כשר לפי השקפתי.

■ “[…] נגרמת לי עוגמת נפש, תסכול ואכזבה כל פעם שאני מחייג לקווי מידע קולי ומגלה שהם נחסמו. בנוסף, התקשרתי עם הנתבעת בהסכם שמאפשר לי לחייג 2,500 דקות בחודש, אבל באמצעות החסימה הנתבעת לא מאפשרת לי לצרוך אותן.

■ “אני אומד את נזקיי בגין עוגמת נפש ותסכול של כל התקופה בה משבשים עבורי את היכולת להתקשר לקווי המידע הקולי וכן בגין אי היכולת לנצל את חבילות השיחה של ה- 2,500 דקות לחודש על סך 6,000 ₪.”

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

להלן הידיעה שפירסמתי כאן באתר ב- 28.6.2019:

פורסם ב’טלקום ניוז’: ב- 24.6.2019 פירסם אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ אייטם שכותרתו: “מנכ”ל משרד התקשורת נחשף כמי שמקבל החלטות שאינן מבוססות על נתונים“. האייטם הזה סווג בתחילה ע”י אבי וייס כ’בלעדי’ אבל בהמשך הוא שונמך ל’חדשות מקומיות’.

אי-שם בתוך האייטם הזה נכתבו הדברים הבאים: “הבג”ץ כנגד צמרת משרד התקשורת אינו התביעה היחידה בנושא זה. לכן, ביום 30.5.19 שלחתי לצמרת משרד התקשורת ולצמרת סלקום את השאלה הדחופה באה: מה תגובתכם לתביעה המצ”ב בלינק כאן?” תגובה לא הצלחתי לקבל, די ברור למה. ככל שאקבל תגובה,

אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים שתגובה לא אקבל”. [ההדגשות – במקור].

אם בודקים את הקישור שסיפק אבי וייס, רואים שיש התייחסות בנספחי התביעה לוועדת הרבנים לענייני תקשורת, גוף שאבי וייס מרבה לכתוב עליו וגם כאן באתר זה התייחסתי אליו במספר ידיעות. לא אכנס במסגרת זו לכל הנושא הזה אבל התחושה מקריאת כתב התביעה על נספחיו [היקף הנספחים הוא 60 עמודים לעומת 7 עמודי כתב הטענות] כי לתובע עשוי להיות עניין אישי בכל הקשור לוועדת הרבנים ואבי וייס, ולא בפעם הראשונה, מספק בימה לאנשים שונים הפועלים נגד גוף זה [יודגש: איני מביע כאן עמדה אישית שלי, לכאן או לכאן, לגבי ועדת הרבנים].

בכתב הטענות הזה רואים גם כי בוצעה השחרה ידנית של מס’ התיק ושם התובע בתביעה הקטנה שהוגשה נגד חברת סלקום ישראל. איני יודע אם ההשחרה בוצעה בידי התובע או בידי אבי וייס [אגב, כאן המקום להזכיר כי מידי פעם נוהג אבי וייס לפרסם צילומי פניות שלו אל גופי מימשל שונים בארץ והתשובות שהוא מקבל מהם. במקצת מהמקרים הוא משאיר את המסמכים כמות שהם ובמקצת מהמקרים הוא משחיר את כתובתו בראשון לציון. זאת למרות שאין שום בעייה לאתר באינטרנט את שם הרחוב, למשל באמצעות מנוע החיפוש WHOIS של איגוד האינטרנט הישראלי כשמקלידים את שם האתר www.telecomnews.co.il].

לא ברור לי פשר השחרת הפרטים במיוחד לאור העובדה שמדובר בתיק “פתוח לציבור” וכל דיכפין יוכל גם להגיע לבית-משפט השלום בתל אביב בסוף יולי כדי להאזין לדיון במסגרתו. יתרה מכך, במסגרת המסמך שפורסם נכתב כי הוא הוגש ב- 15 בינואר 2019 בשעה 14:46.

מספיק לפתוח את אתר האינטרנט של הנהלת בתי-המשפט ושם אפשר לבדוק (לפי שם בית-המשפט, לפי סוג התביעה, לפי תאריך פתיחת התיק). בתוך מספר שניות אפשר בקלות לראות כי באותו מועד הוגשה תביעה קטנה אחת בלבד לבית-השלום בתל אביב יפו נגד חברת סלקום ישראל.

זאת ועוד, באותו היום ובאותה שעה הוגשה תביעה קטנה נגד סלקום ע”י אדם מסויים (ששמו מופיע כתובע), מתפרסם המספר המלא של התיק הספציפי וכן פרטים כלליים של התביעה (לרבות סכום התביעה).

איני מפרסם כאן את המידע הזה מהסיבה הפשוטה שאולי אכן יש איזה שהוא היגיון באי-פרסומו. הצעתי רק שיטה למי שאינו יכול לכבוש את יצרו/סקרנותו וחייב לגלות את הפרטים וכן להצביע על המוזרות של ההשחרה שבוצעה.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =