בית-המשפט דחה בקשת עיון של צד ג’ בתיק תביעות ענק הדדיות במיליוני ₪ שמנהלות כימיקלים לישראל ו- יבמ ישראל זו נגד זו

בית-המשפט המחוזי בתל אביב יפו דחה בקשה של חברת ר’בקה טכנולוגיות בע”מ לעיין בתיק התביעה של כימיקלים לישראל (כי”ל) נגד יבמ ישראל המתנהל בבית-המשפט.

כבוד השופטת הרשמת נועה גרוסמן כותבת בין היתר בהחלטתה (מ- 14.4.2019): 

■ “לפניי בקשת צד ג’ לעיון בתיק. לאחר שהוגשו עמדות כל הנוגעים בדבר לרבות תגובת המבקשת לתשובות המשיבות, עוד ביום 31.1.2019, וכן הבקשה למתן החלטה מיום 3.4.2019, נפתח הפתח להכרעה.

■ “על בית-המשפט ליתן דעתו בין השאר לעניינו בתיק של המבקש לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעשוי להיפגע כתוצאה מן העיון וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

■ “הנגישות לתיקי בית-המשפט הושוותה לנגישות הקיימת באולמות בית-המשפט מתוקף עיקרון פומביות הדיון, עיקרון חוקתי המאגד בתוכו שני עקרונות חשובים, הן חופש הביטוי והן זכות הציבור לדעת. בצד זה, תקנות העיון מגשימות גם זכויות ואינטרסים אחרים אף אם אינם עולים בקנה אחד עם עיקרון הפומביות ועם זכות העיון. הווה אומר – זכות העיון אינה מוחלטת אלא כפופה למגבלות תחיקתיות, כגון חשיבותה של זכות לפרטיות שאף היא בעלת מעמד חוקתי על חוקי. יש לאזן את זכות העיון ואת עיקרון הפומביות מול זכות לפרטיות. על מבקש העיון להבהיר מהי מטרת העיון, ולהוסיף פרטים שיש בהם כדי לתרום להערכת משקלה של זכות העיון שלו אל מול האינטרסים והזכויות של המתנגדים לעיון.

■ “מן הכלל אל הפרט: המבקשת בענייננו הסבירה כי הגישה בקשה לאישור תביעה ייצוגית לבית-משפט זה כנגד חברת כימיקלים לישראל, לפיצוי בגין הפסדים שנגרמו, לטענתה, עקב מחדלי דיווח לבורסה לניירות ערך והסתרת מידע מהותי מציבור המשקיעים. לצורך ביצוע הדיווחים לבורסה שכרה כי”ל את שירותיה של יבמ ישראל.

■ “במסגרת התיק הנוכחי בו מבוקש לעיין, תבעה כי”ל את יבמ, בסכום לא מבוטל של 1,113,000,000 ₪ בטענה כי שירותיה של יבמ נשכרו כדי להוביל פרוייקט מחשוב שמטרתו ליצירת פלטפורמה אחידה למערכות המידע המבוזרות בחברה. הקערה התהפכה ולטענת כי”ל, יבמ כשלה בביצוע הפרוייקט באופן כושל שגרם לתביעה נגדה. לא למותר לציין כי יבמ הכחישה מכל וכל את הטענות בכתב התביעה ואף הגישה תביעה שכנגד בסכום 185,710,639 ₪. טרם הוגש כתב תשובה לתביעה שכנגד.

■ “לטענת המבקשת יש לאפשר לה לעיין בתיק הנוכחי מאחר שיש חשיבות ורלבנטיות לתכני מסמכים בהליך דנן, עבור התובענה הייצוגית”.

■ חברת כימיקלים לישראל, התובעת בתיק הנוכחי, התנגדה לבקשת העיון בשל מספר סיבות. בין היתר טענה כי חברת ר’בקה טכנולוגיות “הסתירה את העובדה כי בחודש דצמבר 2016, בסמוך להחלטת כי”ל על הפסקת הפרוייקט, הוגשה על-ידה לבית-המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לגילוי מסמכים לפני בקשה לאישור תביעה נגזרת […] בה היא העלתה טענות שונות וביקשה כי יגולו לה מסמכים הקשורים לפרוייקט – אותם מסמכים שכעת היא עותרת לעיין בהם במסגרת הבקשה הנוכחית”. התהליך ההוא התנהל לאורך כשנתיים והגיע אף לבית-המשפט העליון בו הוחלט שלא לאשר גילוי המסמכים.

■ “[…] גם אם סבורה המבקשת [ר’בקה טכנולוגיות] שדרושים לה מסמכים כלשהם, הרי שדרך המלך שבה עליה לילך היא הגשת בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים במסגרת התיק נושא התביעה הייצוגית, ולהראות שם את הרלבנטיות של המסמכים וכן להעמיד תשתית ראייתית ראשונית לקיומם של התנאים לאישור תובענה ייצוגית.

■ “טוענת כי”ל כי נספחי כתב התביעה כוללים מידע עסקי שחשיפתו עלולה לגרום נזק כבד לכי”ל. בהקשר זה מציינת כי”ל כי השחרת נתונים מתוך כמות אדירה של נספחי כתב התביעה המחזיקים למעלה מ- 2,000 עמודים, היא מהלך מורכב המצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה.

■ בכל הכבוד, נראה לי כי בהחלטה הנוכחית של כבוד השופטת הרשמת נועה גרוסמן נפלה טעות סופר משולשת: בסעיף 15 נכתב כי “כי”ל כבר ניסתה לקבל מסמכים במסגרת תביעה נגזרת בקשר לפרוייקט כאמור ואלה הם אותם מסמכים שהיא עותרת לקבלם במסגרת ההליך הנוכחי. בקשתה זו נדחתה הן בבית-המשפט המחוזי והן בבית-המשפט העליון”. נראה לי כי הכוונה של כבוד השופטת כאן הייתה לר’בקה טכנולוגיות ולא לכי”ל.

■ בהמשך אותו סעיף נכתב: “בהחלטה מנומקת מיום 11.10.2018 דחה כבוד השופט פוגלמן את עמדתה של כי”ל וסבר כי מסירת המסמכים הנחוצים לידיה אינה במקומה. הוא קבע כי המבקשת דכאן לא הוכיחה שם תשתית ראייתית ראשונית, ומסירת המסמכים לידיה בשלב כה מקדמי עשוי להוות ניצול לרעה של הליך הגילוי”. נראה לי כי גם כאן הכוונה של כבוד השופטת הייתה לר’בקה טכנולוגיות ולא לכי”ל.

■ בסעיף 16 להחלטת כבוד השופטת הרשמת נועה גרוסמן נאמר כי “דרך המלך שעל כי”ל לאחוז בה, איננה קבלת עיון גורף במסמכי התביעה הנוכחית מכוח תקנות העיון. אלא, על כי”ל לפנות במסגרת התובענה הייצוגית שהיא מנהלת בבקשה נפרדת ומנומקת לקבלת מסמכים נחוצים”. נראה לי כי גם כאן הכוונה הייתה לר’בקה טכנולוגיות ולא לכי”ל.

■ בהמשך הכרעתה כותבת השופטת כי “מכל האמור אני קובעת, כי על פני הדברים עומדת לכי”ל הגנת סוד מסחרי. לא ניתן לבצע מעקף ולקבל את המסמכים הללו, על דרך בקשת עיון עפ”י תקנות העיון. על המבקשת לבסס את דרישתה היטב, ועליה לעשות כן במסגרת ההליך הנפרד אותו היא מנהלת, התובענה הייצוגית”.

הערת עורך Read IT Now: ב- 24.12.2018 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: “תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) ע”י חברת ר’בקה טכנולוגיות נגד כי”ל והחברה לישראל בגין הפסדים שנגרמו לתובעת בכל הקשור לפרוייקט ההרמוניזציה (ERP)“.