בית-המשפט דחה בקשה לפסול על הסף תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד נמלי אשדוד וחיפה ואישר הגשת בקשה מתוקנת [לגבי שביתות ועיצומי העובדים]

בית-המשפט המחוזי בב”ש דחה בקשה של חברות נמלי אשדוד וחיפה לדחות על הסף תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגדן.

כבוד השופט גד גדעון כותב בין היתר בהחלטתו מיום 31.1.2019:

■ “זוהי החלטה בבקשת המשיבות [חברות נמלי אשדוד וחיפה] לסלק על הסף את בקשת האישור […] הוחלט להתיר למבקשים להגיש תצהיר מתוקן, לחייבם להגיש בקשה מתוקנת מצומצמת בהיקפה, לחייבם בהוצאות המשיבות בגין התיקון, ובכפוף לכך, להימנע ממחיקת הבקשה על הסף.

■ “עניינן של בקשת האישור ושל התביעה, בנזקים שנגרמו, לטענת המבקשים, ל’כלל הגורמים אשר נפגעו כתוצאה מכלל השביתות, העיצומים ושיבושי העבודה שננקטו ע”י עובדי המשיבות בשבע השנים האחרונות…’ ולחילופין, ל’כלל הגורמים אשר נפגעו כתוצאה מעיצומים, שיבושי עבודה ושביתות לא מוגנות וכן שביתות פוליטיות, או מעין פוליטיות, אשר ננקטו ע”י עובדי המשיבות בשבע השנים האחרונות…’. המבקשים עותרים לסעדים כספיים, לצווי עשה ולסעד הצהרתי.

■ “הבקשה הוגשה לבית-המשפט המחוזי הנכבד בירושלים, והועברה לבית-משפט זה, בהתאם להחלטת כבוד השופטת תמר בזק רפופורט, מיום 20.11.2018, אשר במסגרתה התקבלה טענת המשיבות לעניים היעדר סמכות מקומית לבית-המשפט הנכבד בירושלים.

■ בהמשך החלטתו כותב השופט כי “[…] יצויין כי בקשת האישור כוללת 422 סעיפים ומשתרעת על 93 עמודים, ואילו כתב התביעה שצורף אליה כולל רק 387 סעיפים, המשתרעים על 86 עמודים וחצי, ‘בלבד’.

■ “[…] כאמור, סבורני כי נכון להורות על הגשת בקשת אישור מתוקנת, מצומצמת בנפחה הפיזי. זאת, באשר לסברתי, בקשת האישור חורגת בהיקפה הפיזי מן הסביר, ומן הנדרש לצורך הנחת הטענות המבססות את הבקשה, לפני בית-המשפט. אציין לעניין זה, אני ער לחשיבות הטיעונים ההיסטוריים, הכלכליים והפילוסופיים, השלובים בטיעונים המשפטיים המבססים את הבקשה. הערכה רבה נתונה, גם לאיכות הספרותית של הבקשה, לרבות הקשרים מעניינים, המפורשים או המרומזים השזורים בה – מן האודיסאה […] ועד הפרפרזה המהופכת, על נאום צ’רצ’יל […] אך נדמה, כי חרף האמור, הותרת הבקשה בהיקפה הפיזי הנוכחי, תוביל לסרבול והכבדה הרבה מעבר לסביר, ועל כן, נכון להורות על צמצום היקפה”.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות כך במקור].

= = = = = = = = = = = = = = = = = = =

להלן הידיעה שפירסמתי כאן באתר ב- 7 באוגוסט 2018:

היום (7.8) בשעה 10:36 פירסמתי את המבזק הבא בחלון המבזקים של אתר זה: התאחדות הסוחרים הכללית והעצמאיים בישראל ו- 4 תובעים נוספים הגישו (7.8) תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד החברות נמל אשדוד ונמל חיפה בשם “כלל הגורמים אשר נפגעו כתוצאה מכלל השביתות והעיצומים ובכלל זה ספינות המסחר, גורמי השילוח/בעלי המטען (יבואנים/יצואנים) וכן כלל הגרומים אשר נפגעו כתוצאה מעיצומים, שיבושי  עבודה, שביתות לא מוגנות, שביתות פוליטיות או מעין פוליטיות אשר ננקטו ע”י העובדים”.

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה ב- 7 באוגוסט 2018 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) ע”י התאחדות הסוחרים הכללית והעצמאיים בישראל, חברת ג.י.ד חניונים ואחזקות, עמותת תחרות – התנועה לתחרות בתעסוקה, עמותת בצדק – עמותה למדיניות יהודית והפרופסור לכלכה עומר מואב מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ואוניברסיטת ווריק.

התביעה הוגשה נגד החברות נמל אשדוד ונמל חיפה בשם “כלל הגורמים אשר נפגעו כתוצאה מכלל השביתות והעיצומים ובכלל זה ספינות המסחר, גורמי השילוח/בעלי המטען (יבואנים/יצואנים) וכן כלל הגורמים אשר נפגעו כתוצאה מעיצומים, שיבושי  עבודה, שביתות לא מוגנות, שביתות פוליטיות או מעין פוליטיות אשר ננקטו ע”י העובדים”.

בפתח כתב התביעה (המשתרע על 234 עמודים, כולל נספחים) נאמר כי “זהו אינו הליך סטנדרטי. כבר בפתח הדברים נדגיש כי הגשת בקשה זו – בגין נזקי השבתות נמלי המשיבות – נתקלה בקשיים ותלאות יוצאות דופן. האימה הממשית בה נתקלו הח”מ בקרב המבקשים ולקוחות נוספים שבחנו את הצטרפותם אולם החליטו בסופו של דבר לסגת מן התביעה על-מנת לא לקחת על עצמם את ה’סיכון’ – הופכים את הבקשה לחריגה בנסיבותיה ובהקשרה.

“אימה זו טמונה היישר בלב הפרדוקס העגום וחסר המוצא אשר מנעו באופן כמעט הרמטי פיצוי פרטני ללקוחות הנמל ב- 13 השנים האחרונות (וחלילה אף מלהזכיר בקשות ייצוגיות) שהרי איך יתבעו לקוחות את חברות הנמלים בגין ‘המערב הפרוע’ המשתולל בנמל ובגין עיצומים ושביתות פראיות כשבעקבות אותן נורמות פרועות בדיוק, עצם הגשת תביעה חושפת את הלקוחות להתנכלויות שיסכנו את משלח ידם?

“כיצד יסכן בעל עסק את יכולתו לפרנס את משפחתו במלחמה מול גופים ציבוריים הנמצאים במעין אקס-טריטוריה נטולת כללים? מדוע מי שעוסק למחייתו בהובלת סחורות יסתכן בפתיחת חזית עם נמלים בהם הוא תלוי? האם יעלה על הדעת שבמדינה המכנה את עצמה ‘מעצמת היי-טק’ ישתררו  נורמות עבודה של מדינות עולם שלישי ורביעי?

[“אך לשם המחשה נפנה לסעיפים 7-8 בתצהיר המבקשת 3 המפנה לטענות מעוררות חלחלה לפיהן מובילים ‘נאלצים’ לבצע מעשי שוחד ולהגניב סיגריות ושוקולד לעובדי המשיבות על-מנת שאלו יקדמו סחורה בתור לנמל]”.

בהמשך נטען בכתב הטענות כי “… ספק אם יש צורך לעמוד על האנומליה המתמשכת של הפרות החוזים, הפגיעה הקשה בלקוחות הנמלים ועל שלל הנזקים – הכבדים, השיטתיים, הבלתי תקבלים על הדעת – אשר נגרמים במשך שנים ארוכות לכלל הציבור כתוצאה מן השביתות ומחדלי המשיבות.

“למעשה ניתן לקבוע באופן נחרץ למדי כי מדובר במקרה יחידאי בתולדות מדינת ישראל. ספק אם היו עוד מקרים בהיסטוריה הכלכלית של החברה הישראלית בהם גרמו כה מעטים, נזק חמור כל כך לציבור כה רחב.

“… אדישות המשיבות כלפי השביתות הפראיות והנזקים החמורים שנגרמו על ידן (ולמצער, מאבקן הרפה), חמורה במיוחד. זאת לנוכח היות המשיבות שחקן מרכזי שבטווח הארוך נהנה מן השביתות אשר נועדו להיטיב עם המשיבות, להבטיח את הישרדותן, ולתרום לאינטרס הכלכלי שלהן למשך שנים ארוכות קדימה”.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות כך במקור].