בית-המשפט אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד DBS ,HOT וחב’ צ’רלטון בנושא שידור משחקי כדורגל מאירופה; ביקורת של השופט על התנהלות DBS ו- HOT

ב- 4 בנובמבר 2017 פירסמתי כאן באתר את הידיעה שהנוסח המלא שלה מובא להלן: כפי שדיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה, לבית-המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד הוגשה ב- 25 באוקטובר 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד די. בי. אס. שירותי לוויין (1998) בע”מ והוט מערכות תקשורת בע”מ בשם כל מנויי 2 החברות אשר נמנע מהם לצפות במשחקי חצי הגמר של הליגה האירופית בכדורגל ב- 2014 בשל הצורך לשלם עבורם.

התובעים בתביעה זו הם עופר דש [מנוי של המשיבה מס’ 1] ואורי דש [מנוי של המשיבה מס’ 2]. “שני המבקשים (שהם  גם אחים, כפי שמעיד שם משפחתם המשותף) הם חובבי כדורגל ואוהבים לצפות במשחקי כדורגל. עם זאת, אין הם ‘אדוקים’, כך שאין הם רוכשים, ודאי לא באופן קבוע, את זכויות הצפייה בערוצי ספורט בתשלום (בלשון הדין: ערוצים מוספים בתשלום), דוגמת ערוצי צ’רלטון”.

בתביעה נאמר בין היתר כי “עניינה של התביעה ושל בקשה זו לאשרה כייצוגית הוא שידור משחקי חצי גמר הליגה האירופית בכדורגל בשנת 2014 בערוצים מוספים בתשלום (ערוצים המכונים ‘ספורט 1’ ו- ‘ספורט 2’ של חברת צ’רלטון בע”מ).

“זו הייתה הפרה של החלטה 2-27/2009 של המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מיום 22.10.2009, אשר אוסרת על שידור משחקים שונים בעלי חשיבות ציבורית, בערוץ בתשלום. מדובר בהפרה ברורה של ההחלטה בגינה גם ספגו המשיבות עיצום כספי ממועצת הכבלים”.

“… ביום 24.4.2014 וביום 1.5.2014 נערכו ארבעה משחקי חצי גמר הליגה האירופית (כל מפגש הוא בן שני משחקים, כאשר בכל פעם הקבוצה האחרת מארחת; בכל אחד מהימים נערכים שני משחקים). חצאי הגמר של אותה שנה זימנו משחקים אטרקטיביים: בנפיקה (מפורטוגל) מול יובנטוס (מאיטליה) וסביליה מול ולנסיה (שתי קבוצות בכירות מספרד).

“המבקשים היו שמחים מאוד לצפות במשחקים אילו התאפשר להם הדבר עפ”י דין _היינו – ללא תשלום) אולם לא במידה שהיו מוכנים לרכוש את זכויות הצפייה עבורם: יום צפייה בחבילת ערוצי צ’רלטון כרוך היה בתשלום של כ- 12-15 ₪, למיטב זכרונם של המבקשים. לכן נמנעה מהמבקשים האפשרות לצפות במשחקים.

“נזקם של המבקשים הוא בלתי ממוני: אובדן יכולת ההנאה מהצפייה באותם המשחקים”.

לדברי בא-כוח התובעים, “לכאורה, את אופן הפיצוי לציבור ניתן היה לפתור בקלות ובמהירות, ואף בלא פנייה לבית-המשפט הנכבד. ואומנם, הח”מ פנה בפנייה מוקדמת למשיבות אשר היפנו אותו לנהל את המגעים ישירות עם ב”כ צ’רלטון. אלא שמבלי להיכנס לפרטים, גם כתום כ- 16 חודשים (!) של מו”מ, לא אינטנסיבי בלשון המעטה, לא הגיעו הצדדים לכדי הסכם, ובלית ברירה מוגשת בקשה זו”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד אסף שילה.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

החלטת בית-המשפט בנושא אישור הסדר הפשרה

ב- 16 בספטמבר 2018 אושר הסדר הפשרה בבית-המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד. בפסק דינו בתיק זה [ת”צ 48405-10-17] כותב בין היתר כבוד השופט יחזקאל קינר:

■ התביעה והבקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית הוגשו ב- 25.10.2017. “עניינה של התובענה היה בטענת המבקשים שבשנת 2014 שודרו משחקי חצי גמר הליגה האירופית בכדורגל בערוצים ספורט 1 ו- ספורט 2, תוך הפרה של החלטה 2-27/2009 של המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מיום 22.10.2009, האוסרת על שידור משחקים שונים בערוץ בתשלום. המבקשים טענו כי בכך נמנעה מהם ומקבוצה של צופים האפשרות לצפות בשידורים. התבקש סעד של פיצוי שהוערך בכ- 2.51 מיליון ₪.

■ “במקביל להגשת בקשה לאישור הסדר פשרה ביקשה המשיבה 3 [חברת צ’רלטון] להצטרף להליך, שכן היא משדרת אירועי ספורט מהארץ ומהעולם והיא מפיקה, בין היתר, את ערוצי הספורט בהם שודרו השידורים שנזכרו לעיל. הבקשה שהוגשה בהסכמה נתקבלה.

■ “אין למעשה מחלוקת בין הצדדים בדבר הפרת החלטת המועצה, אשר הטילה אף עיצומים כספיים על המשיבות 1-2 בגין כך. צ’רלטון נימקה את ההפרה בכך שלא הצליחה למכור את זכויות השידור במשחקים לגופי השידור המשדרים שידורים ללא תשלום וכי משחקים אלה אינם מעוררים עניין ביחס לשאר האירועים הנזכרים בהחלטת המועצה. ברור למדי כי אין בנימוק זה כדי להצדיק את ההפרה.

■ “עם זאת, קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי הנזק שנגרם, אם בכלל, למבקשים ולקבוצה הנטענת.

■ “בסופו של דבר הגיעו הצדדים לסכם פשרה אותו ביקשו לאשר במסגרת בקשה שהוגשה בליווי תצהירים מתאימים.

■ באפריל השנה התקיים בבית-המשפט דיון בבקשה לאישור הפשרה וניתנה החלטה בדבר פרסום הבקשה להתייחסויות. בהחלטה של השופט מיולי השנה הוא התיר את תיקון הסדר הפשרה.

■ “היועץ המשפטי לממשלה אמור היה להגיש את עמדתו עד 13.9.2018, אך לא עשה כן, אלא הגיש ביום האחרון בקשת הארכה להגיש את עמדתו עד 31.10.2018, בנימוק כי טרם התקבלו כל העמדות וההתייחסויות הנדרשות לעניין מהגורמים הרלבנטיים, בשל תקופת הפגרה ולאחריה תקופת החגים. החלטתי לדחות את בקשת ההארכה […] הטעמים לכך נעוצים גם בתוכנו של הסדר הפשרה.

■ במסגרת ההסדר התחייבה חברת צ’רלטון כי תפתח לציבור הרחב את השידור בארבעה משחקי כדורגל [“אשר באופן רגיל היה נגבה תשלום בגינם”] מאנגליה, גרמניה ופורטוגל (פורטו הקבוצות המשחקות האפשריות למשחקים הללו), כשהצדדים ינסו להגיע להסכמה לגבי בחירת המשחקים הספציפיים. המשחקים ישודרו באחד מערוצי צ’רלטון לפי שיקול דעתה הבלעדי [הערת עורך Read IT Now: איני נכנס כאן לפרטי-הפרטים של הסדר הפשרה].

■ “[…] מובן כי בצד חברי הקבוצה ייהנו מפתיחת המשחקים לשידור חינם גם אחרים. מכל מקום, חלק חשוב בהסדר הוא יידוע ציבור צופי שידורי הספורט, ובכלל זה חברי הקבוצה, בפתיחת ארבעה המשחקים ללא תשלום, ועל שאלת היידוע והפרסום הושם דגש מיוחד בהסדר הפשרה, לדרישת בית-המשפט וב”כ המבקשים”.

■ “הצדדים המליצו לבית-המשפט לקבוע כי ישולם למבקשים ע”י צ’רלטון גמול בסכום של 10,000 ₪ בתוספת מע”מ, ושכר טרחה לב”כ המבקשים בסך 65,000 ₪ בתוספת מע”מ.” השופט החליט, ממספר טעמים, “הפחית במעט” את סכומי הגמול ושכר הטירחה כך שהגמול למבקשים יעמוד על 8,000 ₪ ושכ”ט יעמוד על 55,000 ₪. שני הסכומים הם בתוספת מע”מ.

■ “התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית, וסיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בין הצדדים. כמו כן, מצאתי כי הסדר הפשרה הוא הסדר ראוי, בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה”.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

החלטת בית-המשפט שניתנה (16.9.2018) במקביל לפסק הדין בתביעה זו

ב- 16 בספטמבר 2018, במקביל לאישור הסדר הפשרה בבית-המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד, פורסמה החלטה נפרדת בתיק זה [ת”צ 48405-10-17] בה כותב בין היתר כבוד השופט יחזקאל קינר:

■ “פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה ניתן לפני זמן קצר. רשמתי לפניי את הודעת המבקשים והמשיבה 3 מיום 12.9.2018 לגבי תחילת יישום הסדר הפשרה בטרם ניתן אישור בית-המשפט. לא היה בכך כדי להשפיע על שיקול דעת בית-המשפט.

■ “עם זאת, לאור ההודעה המוקדמת, בחנתי את יישום הסדר הפשרה לגבי המשחק שהתקיים ביום 14.9.2018 הנזכר בהודעה הנ”ל, ומהבחינה עלה כי חלק ניכר מהתחייבויות הצדדים לא יושמו לגבי משחק זה. כך, צ’רלטון עמדה בהתחייבויותיה לגבי הפרסום המוקדם בדבר פתיחת המשחק לציבור באתר האינטרנט שלה, אך המשיבה 1 [חברת די.בי.אס. שירותי לוויין (1998) בע”מ] לא ביצעה כל פירסום מוקדם בלוחות השידורים המפורסמים באתר האינטרנט שלה ובטלביזיה, והמשחק ששודר אף לא נתפח לציבור ללא תשלום. לגבי המשיבה 2 [חברת הוט מערכות תקשורת בע”מ], הפרסום בלוחות השידורים שלה באינטרנט לא נעשה עפ”י ההתחייבויות שבהסדר הפשרה (סומנה כוכבית, שרק לאחר לחיצה עליה נצפה כי המשחק פתוח לציבור). איני יודע מה היה מצב הדברים לגבי לוחות השידורים של המשיבה 2 בטלביזיה, והאם המשחק נפתח לציבור ללא תשלום ע”י המשיבה 2.

■ “למותר לציין כי נדרשת התייחסות דחופה לאמור לעיל של כל המשיבות וכן של המבקשים, וזו תימסר עד מחר, 17.9.2018”.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

החלטת נוספת של בית-המשפט שניתנה (20.9.2018) בתביעה זו

ב- 20 בספטמבר 2018 פורסמה החלטה נוספת בתיק זה [ת”צ 48405-10-17] בה כותב בין היתר כבוד השופט יחזקאל קינר:

■ “בהמשך להחלטה מיום 16.9.2018 בדבר אי קיום ההתחייבויות לגבי המשחק הראשון, עיינתי בהתייחסות צ’רלטון (אשר נראה שניתנה גם מטעם המשיבות 1-2 שלא הגישו התייחסות נפרדת) וגם בהתייחסות המבקשים.

■ “בהתייחסות צ’רלטון הוסכם כי ככל שבית-המשפט יסבור כי יש לפתוח משחק נוסף למנויי המשיבות 1-2, תפעלנה המשיבות בהתאם, וכך אני אכן מורה […] למותר לציין כי על כל המשיבות להקפיד הקפדה יתרה על קיום הוראות סעיפים 10-15 להסדר הפשרה. כמו כן אציין כי חובת קיומו בתום לב של ההסכם מחייבת את המשיבות 1 ו- 2 לבצע את הפרסומים הנדרשים בלוחות השידורים שלהן באינטרנט ובטלביזיה לפחות 24 לפני המשחק” [ההדגשה – במקור].

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =