בית-המשפט אישר בקשת הסתלקות של תובעת בתביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית בהיקף 13.7 מיליון ש”ח) נגד דואר ישראל ובנק הדואר

06:27 21.02.2018

קטגוריות: דואר/שירותי דואר משפט

תגים: ,

בית-המשפט המחוזי בחיפה אישר לאחרונה בקשת הסתלקות של התובע פנחס אייל כץ בתביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית בהיקף 13,734,000 מיליון ש”ח) נגד חברת דואר ישראל ונגד חברת בנק הדואר [ת”צ 19387-06-17].

הערת עורך Read IT Now: ב- 10 ביולי  2017 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה הייתה “בחודש יוני הוגשו שתי תביעות נפרדות (ובקשות להכיר בהן כתובענות ייצוגיות) נגד דואר ישראל ובנק הדואר; עתה הוגשה תביעה שלישית, נפרדת“. במסגרת הידיעה פירסמתי את הדברים הבאים הרלבנטיים לידיעה הנוכחית:

לבית-המשפט המחוזי בחיפה הוגשה ב- 8 ביוני 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת דואר ישראל בע”מ ונגד חברת בנק הדואר בע”מ.

“חברת הדואר הינה חברה ממשלתית המפעילה מעל 700 סניפים הנותנים שירותים שונים לציבור. פעולתה מוסדרת בספר חיקוקים”. בין היתר היא פועלת עפ”י רישיון שניתן לה ע”י משרד התקשורת.

“בנק הדואר הינה חברה-בת של חברת הדואר, חברת פרטית (לא ממשלתית) שהוקמה מכוח חוק הדואר”.

התובע הוא בעל חשבון בבנק הדואר. “המבקש מנהל חשבון פרטי בבנק הדואר מזה מספר שנים, למען הגילוי הנאות יובהר כי המבקש הוכרז כפושט רגל עקב הסתבכות עסקית. המבקש מנהל עסק של פרסום, ומקבל משכותרו לחשבונו בבנק הדואר מידי חודש, סכום של כ- 7,000 ₪.”

התובענה: “לקוח, בעל חשבון בבנק הדואר, מבקש למשוך מחשבונו כסף מזומן בסכום העולה על 5,000 ₪. יתרתו מאפשרת זאת. בגין פעולת המשיכה עליו לשלם עמלת משיכה, סכום קבוע שאינו תלוי בסכום המשיכה. המשיבות מגבילות את הסכום הניתן למשיכה במזומן ל- 5,000 ₪ לפעולה. לפיכך, מי שזקוק לסכום גבוה יותר נאלץ לפצלו למספר משיכות נפרדות ולשלם מספר עמלות משיכה כמספר הפעולות שבוצעו עד להשלמת סכום המזומן בו חפץ. הגבלת סכום המשיכה פר פעולה אינה מעוגנת בחוק ולמעשה מנוגדת לו. לדוגמה  – בכדי למשוך 5,800 ₪ עליו לבצע שתי פעולות משיכה: הראשונה של 5,000 ₪ והשנייה של 800 ₪. במקום עמלה אחת יחוייב בשתי עמלות”.

“לא רק נזק ממוני נגרם ללקוח, שכן בנוסף לתשלום עמלה משיכה כפולה הוא נאלץ גם לבזבז מזמנו היקר. בהתאם לגחמת הקופאי, לעתים יוכל לבצע שתי משיכות עוקבות ולעתים יתבקש לשוב בימי עסקים אחרים בכדי לבצע את המשיכות הנוספות”.

“… הפרה נוספת וחמורה של הדין נמצאת בכך שבעת המשיכות, המשיבות אינן מגלות ללקוח מהו סוג וסכום העמלה שישלם, שכן דף הקופה שניתן ללקוח אינו מפרט את סוג העמלה ואת מחירה, וממילא אינן מגלות לו שישלם עמלה כפולה … את דפי החשבון, הלקוח יראה רק בחלוף זמן רב וגם אז – ספק אם ידע שהעמלה חוייבה שלא כדין”.

“… לשאלתו השיב לו הקופאי במספר הזדמנויות בהן ביקש למשוך יותר מ- 5,000 ₪, שהמגבלה נובעת מכך שסכום משיכה העולה על 5,000 ₪ מצריך אישור מנהל, אשר אינו נמצא בסניף. במאמר מוסגר יצויין כי בדיעבד נראה עניין זה תמוה ביותר לאור תדירות ‘היעדרות’ המנהל, אשר יש לציין שאינה מעניינם של הלקוחות מחד, אך מאפשרת תירוץ ‘משכנע’ לפיצול המשיכה (ולגביית יותר מעמלת משיכה אחת) מאידך”.

“ההרשאה לגבות עמלת משיכה מצוייה במקומות שונים – חוק הדואר, תקנות הדואר, רישיון הדואר: בשום מקום לא מוזכרת הגבלה על הסכום הניתן למשיכה במזומן מחשבון הסילוקים. למשיבות אין הרשאה או סמכות להגביל את סכום משיכת המזומן ל- 5,000 ₪. למשיבות אין הרשאה או סמכות לפצל משיכה של סכום העולה על 5,000 ₪ ליותר מפעולת משיכה אחת. קל וחומר,  שאין להן הרשאה או סמכות לחייב את הלקוח ביותר מעמלת משיכה אחת. מחובת המשיבות לאפשר ללקוח למשוך את מלוא יתרת הזכות מחשבונו במזומן בפעולה אחת, תמורת עמלת משיכה אחת בלבד” [כל ההדגשות – במקור].

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד אורלי בן עמי ודוד מזרחי.

■ סגן נשיא בית-המשפט המחוזי בחיפה כבוד השופט רון סוקול כתב בין היתר בהחלטתו כי “… בבקשה הנוכחית [להסתלקות מהתביעה] נטען כי לאחר הגשת הבקשה לאישור התברר כי אין כל הנחייה בבנק [הדואר] לפיצול משיכות כספים העולות על 5,000 ₪. כן התברר כי פיצול המשיכות בחשבונו של המבקש היה פרי יוזמה מקומית של מפעיל סוכנות הבנק כפר ורדים. עוד התברר למבקש כי המשיבות דאגו להבהיר לסוכנות הבנק בכפר ורדים כי פיצול המשיכות אינו כדין וכי אין לחייב לקוח בתשלומי עמלות ביתר בשל פיצול משיכות. לבקשה צורף גם תצהיר של מנהלת מדור טיפול משפטי בבנק המבהירה כי פיצול המשיכות מנוגד להנחיות הבנק. בנסיבות אלו הגיע המבקש למסקנה כי אין להמשיך בהליכי הבקשה לאישור ובתובענה. על כן הושגה בינו לבין המשיבות הסכמה לפיה תוגש הבקשה להסתלקות ותידחה תביעתו האישית של המבקש”.