בית-המשפט אישר בקשת הסתלקות של אותו תובע בשתי תביעות נפרדות נגד שידורי קשת, רשת מדיה וערוץ 10 החדש [בנושא נגישות שידורי לאוכלוסיית כבדי השמיעה בישראל]

בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר בחודש שעבר בקשת הסתלקות מוסכמת של אותו תובע, יחיאל ברזילי, בשתי תביעות נפרדות נגד שידורי קשת, רשת מדיה וערוץ 10 החדש [בכינויו אז].

כבוד השופט יחזקאל קינר כתב בין היתר בהחלטתו שניתנה ב- 10.1.2019:

“המבקש הגיש בקשה מוסכמת להסתלקות משתי הבקשות לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס”ו – 2006. הוגשו תצהירי הסתלקות על-ידי המבקש ובא כוחו.

התביעה הראשונה – ת”צ 17679-01-18

■ בקשה זו לאישור תובענה כייצוגית עסקה בטענת המבקש “כי המשיבות מפרות את הדין כלפי אוכלוסיית לקויי השמיעה, בכך שהן אינן פועלות, כביכול, לתרגום לשפת הסימנים פרסומות וחסויות שהן משדרות […] כשהן לא נגישות לאוכלוסיית כבדי השמיעה בניגוד לדין, ומשכך, האנשים הנמנים על אוכלוסיית כבדי השמיעה לא יכולים ליהנות משידורי הפרסומות ואף מפסידים כספים שכן פעמים רבות בשידורי הפרסומות יש פרסומות בקשר להנחות ברשתות גדולות רבות.

■ “המשיבות דוחות את טענות המבקש בין היתר, משום שכלל הפרסומות (100%) משודרות אצל המשיבות מונגשות לאוכלוסיית כבדי השמיעה באמצעות כתוביות […] התקיימו מגעים בין ב”כ המבקש לב,כ המשיבות, במסגרתם הגיעו לכדי הסכמה, מבלי שהדבר יהווה הודאה מצד המשיבות, כי יהיה זה נכון, צודק ויעיל, ליישב את המחלוקות שהועלו במסגרת בקשת הפרסומות בקשר להנגשת פרסומות באמצעות שפת הסימנים בדרך של הידברות ולהגיע להסכמות בדבר דרכי פעולה לעתיד.

■ “[…] המשיבות התחייבו לפעול ולהבטיח כי 5% מתשדירי הפרסומות המשודרות משדרי המשיבות חלוו בתרגום לשפת הסימנים, בהתאם לקבוע בתיקון לחוק, והודיע כי החל מחודש אוגוסט 2018 מלווים לפחות 5% מתשדירי הפרסומות במשדרי המשיבות לשפת הסימנים.

התביעה השנייה – ת”צ 62749-01-18

■ בקשה זו לאישור תובענה כייצוגית עסקה בטענת המבקש להפרת דין בידי “המשיבות כלפי אוכלוסיית לקויי השמיעה, כאשר לטענתו, המשיבות מנגישות משדרי טלביזיה באמצעות בועת תרגום קטנה מידי, ומשכך משדרי הטלביזיה של המשיבות אינם נגישים לאוכלוסיית כבדי השמיעה.

■ בתשובת שלושה גופי השידור נאמר כי “בישראל לא קיים קריטריון חוקי (מינימלי או אחר) לגודל בועית התרגום, וממילא גודל בועית התרגום במשדרי המשיבות עומד בקריטריונים של תקנים הנהוגים במקומות שונים בעולם”. בנוסף, שלושה גופי השידור הללו לא קיבלו עד כה תלונות ביחס לגודל בועית התרגום. “עיקר המשדרים מונגשים לאוכלוסיית כבדי השמיעה באמצעות כתוביות (לעיתים – כתוביות סמויות)”.

■ בפסק דינו אישר השופט את בקשת ההסתלקות לגבי שתי התביעות הנפרדות וכן את הסכומים המומלצים של הגמול ושכר הטרחה לגבי התביעה הראשונה.

* הערת עורך Read IT Now: ידיעות שפירסמתי בשעתו לגבי התביעה הראשונה והשנייה פורסמו באתר זה כאן ו- כאן.