ביקורת של בית-המשפט על דואר ישראל שטען כי הם מוצפים בתביעות משפטיות וצוות עורכי הדין שלהם מצומצם

08:40 28.01.2018

קטגוריות: דואר/שירותי דואר משפט

תגים:

בית-המשפט המחוזי בחיפה מבקר את חברת דואר ישראל שטען כי הם מוצפים בתביעות משפטיות וצוות עורכי הדין שלהם מצומצם להתמודד עם כל התביעות הללו.

כבוד השופט מנחם רניאל כתב בהחלטה בראשית החודש כי “המבקשת הגישה בקשה מוסכמת להארכת מועד הגשת תשובתה ב- 28 ימים, עקב עומס בלתי צפוי. לפי החלטתי פירטה את מה שעשתה עד כה לעמידה במועדים. על-פי דברי המבקשת, לא עשתה דבר במשך 90 ימים שהוקצבו להכנת תשובתה, אלא התכוונה לערוך אותה בשבועיים שלפני תום מועד זה, אך עקב עומס בלתי צפוי, בא כוחה לא התפנה להכין את טענותיה הטובות של המבקשת כנגד הבקשה ולכן הוא זקוק ל- 28 ימים נוספים”.

“עוד נטען כי נגד המבקשת מתנהלות למעלה מ- 100 תביעות ובכלל 20 או 30 תביעות ייצוגיות, והמבקשת נאלצת להתמודד איתן באמצעות משרד קטן, הכולל ארבעה עורכי דין בלבד. אני דוחה טענה אחרונה זו, משום שאם המבקשת מתקשה להתמודד עם ריבוי התביעות נגדה באמצעות משרד עורכי הדין, בוודאי הדבר ידוע מזה זמן, והיה עליה להסדיר את ייצוגה באופן שבמשרד עורכי הדין המייצג אותה יהיו מספיק עורכי דין כדי להתמודד עם כל התביעות”.

“אי ניצול 90 הימים שנועדו להגשת תשובה לבקשה לאישור והסתמכות על כך שהשבועיים האחרונים באותו מועד יהיו פנויים לעבודה על התשובה, למרות ידיעותיו של ב”כ המבקשת בדבר ריבוי התביעות נגד המבקשת, אינה התנהלות ראוייה, ואינה מצדיקה הארכת מועד”.

הערת עורך Read IT Now: החלטה זו מתייחסת לתביעה עליה כתבתי כאן באתר ב- 7.10.2017. הלן הידיעה שפורסמה אז כאן באתר זה: לבית-המשפט המחוזי בחיפה הוגשה ב- 26 בספטמבר 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת דואר ישראל, חברה ממשלתית אשר נוסדה מכוח חוק הדואר, התשמ”ו – 1986.

“טענות התובעים בהליך זה יתמקדו בפגם מהותי שנפל בהתנהגות הנתבעת: גביית ריבית נשכנית של מאות אחוזים, ריבית בלתי סבירה ובלתי חוקית לשם מימון תקופת הביניים בין תשלום המסים לבין מסירת הרכישה לידי הצרכן”.

התובעים בתביעה זו הם גיל רוזן ופרגמון-גרופ בע”מ. בתביעה נאמר בין היתר כי בחודש יוני השנה רכשו באופן מקוון תיק מחברה איטלקית. מחיר התיק, 167 אירו, כלל את עלויות הביטוח וההובלה.

“החברה האיטלקית ממנה בוצעה הרכישה, בחרה להשתמש בשירותי הנתבעת לשם המצאת הרכישה בתחומי ישראל למבקשים. יובהר כי למבקשים … לא הייתה יד בבחירת הנתבעת לקבלת השירות (נושא אשר תואם בינה לבין הספק האיטלקי) והם למעשה ‘לקוח שבוי’ במערכת היחסים למול הנתבעת”.

החבילה הגיעה למרכז המיון בתל אביב שלושה ימים לאחר שנשלחה באיטליה. בסופו של התהליך שילמו התובעים לנתבעת בכרטיס אשראי סכום של 241 ₪ שכלל מע”מ בגובה של 113 ₪, דמי הקצאת אשראי בסך 20 ₪, עמלת השתתפות אגרת רשומון קולקטיבי-מזדמן בסך 30 ₪, שחרור קולקטיבי חייב-מזדמן בסך 60 ₪.

“כלומר, בעניינם של התובעים גבתה הנתבעת דמי אשראי בסך 20 ₪ בעבור מימון ביניים של תשלום המע”מ בסך 113 ₪ למשך 17 ימים. בחינת הנושא מעלה כי הנתבעת גבתה דמי אשראי בסך למעלה מ- 17% עבור תקופה של 17 יום – קרי, אחוז ריבית ליום! בחינת הנושא מעלה כי המדובר בדמי אשראי קבועים הנגבים באופן שיטתי ע”י הנתבעת לאורך שנים רבות”.

“… צרכני הנתבעת משלמים לה שני סוגי תשלומים: האחד, עמלה עבור השירות הניתן להם במסגרת שחרור הרכישה מידי המכס והמצאתו לידיהם. השני, עבור הקצאת אשראי לתשלום המס בתקופת הביניים שבין שחרורו מן המכס ועד לאספקתו לידי הצרכן.

“… במסגרת זו יטענו התובעים כי דמי האשראי מהווים תעריף בלתי סביר באופן קיצוני החורג מכל אמת מידה הגונה ןמנוגד להוראות החוק. וודאי שאלו הם פני הדברים כאשר עסקינן בגוף דו מהותי המחוייב עפ”י דין לנהוג בסבירות ובתום לב מוגבר”.

ב- 20 באוגוסט פנה ב”כ התובעים לחברת דואר ישראל בפנייה מוקדמת בסוגיות העולות בבקשה זו והובהר כי נשקלת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. “עד למועד הגשת הבקשה לא התקבלה תגובה מטעם הנתבעת”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד עידו שטיינר. [הערה: כל ההדגשות מופיעות במקור].