בימ”ש לתביעות קטנות קיבל תביעה נגד סלקום; “משהופר החוזה ע”י הנתבעת הפרה יסודית, אשר גרמה לנזק שהוכח, תשלם הנתבעת לתובעת”

בית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים קיבל תביעה שהוגשה ע”י נעמי וינברג נגד חברת סלקום ישראל בע”מ והורה לחברה לשלם סכום של 3,000 ש”ח.

כבוד השופט אמיר דהאן כותב בין היתר בפסק הדין כי מדובר ב”תביעת התובעת בגין הפרת חוזה לתקשורת סלולרית בהחלפת מספר ללא הסכמתה”.

להלן השתלשלות האירועים כמתואר בפסק הדין [הערת עורך Read IT Now: כל ההדגשות הן שלי ולא מופיעות בפסק הדין זולת אם צויין אחרת]:

■ “התובעת רכשה מכשיר טלפון סלולרי מהתובעת, אשר היא ספקית תקשורת סלולרית. במהלך העסקה בדקה זמן ממושך יחד עם עובד הנתבעת, ומצאה מספר קליט למדי אשר התאים לצרכיה שאותו כינתה ‘מספר זהב’.

■ “משהלכה התובעת שמחה וטובת-לב עם מספרה החדש והמוזהב, הפיצה אותו לאנשים שעובדים איתה ולמכריה האחרים. לשיטתה, היה מדובר במספר רב של אנשים, שכן באותו זמן היא ניהלה בית-ספר תיכון ועבדה בעבודות נוספות.

■ “לאחר זמן קצר (24-48 שעות)  התקשר עובד הנתבעת לתובעת, והודיע לה כי המספר שקיבלה ובחרה שייך למעשה לאדם אחר, והוא יוחלף. התובעת הביעה את התנגדותה אך ללא הועיל – הנתבעת עמדה על שלה כי המספר יוחלף.

■ “בפועל, המספר הוחלף רק כעבור מספר ימים, או אז החליפה הנתבעת את המספר למספק קשה לזכירה, מה שגרם לתובעת טרחה ועוגמת נפש בהחלפת המספרים, וכן, לטענתה, לכרסום באמינותה במקום העבודה החדש.

■ לימים התקשרה עובדת הנתבעת אל התובעת, והייתה מוכנה להעמיד עבורה ‘מספר זהב’ חדש, קליט וטוב כפיצוי. מכך, הפחיתה התובעת את תביעתה מ- 12,000 ₪ ל- 5,000 ₪, שכן לשיטתה זהו הפרש בין ‘מספר זהב’ חדש ל’מספר זהב’ משומש.

■ “ברקע הדברים, העידה הנתבעת כי שמעה שאדם אחר קיבל את מספרה, למרות שרכש אותו אחריה.

■ “הנתבעת מאשרת כי המספר שאותו בחרה התובעת אכן ניתן לה, אך ניתן לה בטעות, וכי הטעות תוקנה כעבור זמן קצר. כמו כן טענה הנתבעת כי המספר היה משוייך לאדם אחר. דא עקא, הנתבעת לא הוכיחה גירסה זו באמצעות עדים או מסמכים, והסתפקה בטיעון משפטי מפי נציג. כיוון שלא עשתה כן, והיה בידה לעשות כן, יראה אותה בית-המשפט כמי שאישרה את טענת התובעת בכתב התביעה, שמספרה שלה ניתן לאדם אחר שלא כדין“.

בהכרעת הדין כותב כבוד השופט דהאן בין היתר:

■ “מספר המנוי הינו חלק בלתי-נפרד בין ספק סלולרי לבין הלקוח. צן הבחינה החוקית והחברתית המדובר בפרט משמעותי ביותר, המזהה את האדם במערכות התקשורת הסלולרית, ואין להתפלא כי חלק מכריע מזמן המשא ומתן הוקדש למציאת מספר קליט. מספר מנוי סלולרי לעת הזו הינו פריט זיהוי חשוב לכל אזרחי המדינה; מוסדות רבים, חברות מסחריות, בנקים ואנשים רבים מחזיקים רשימות דיגיטליות של מספרים סלולריים, ואדם המשנה את מספרו, משנה למעשה פריט חשוב המאפשר הן את זיהויו (הדיגיטלי או האנלוגי), והן מתן שירות מהיר אל מול מוסדות ונותני שירות רבים, החל מבנקים, דרך ספקי כרטיסי חיוב וכלה בעסקים קטנים ובינוניים.

■ “אף המחוקק טרח לתקן את החוק (סעיף 5א לחוק הבזק) במטרה צרכנית גלוייה לאפשר ללקוח להחזיק במספרו חרף מעבר לספק אחר. לא כל שכן שנודעת חשיבות רבה ליכולת לשמור על מספר יציב אצל אותו ספק. הפרת הוראה שכזו הינה ללא ספק בגדר ‘הפרה יסודית’. מספר המנוי אף נשרם בחוזה, ובין אם הוא קליט, סימטרי ואסתטי ובין אם לאו – החלפתו ללא הסכמה הינה ללא ספק הפרת חוזה, ולא נטען בפניי כי הוראה בחוזה מתירה החלפה שכזו.

■ “(…) הנתבעת לא הביאה כל ראיה לטענת הטעות שלה, אף שראיה כאמור (…) הינה בשליטתה הבלעדית. משכך, נטל השכנוע הינו עליה, והיא לא עמדה בו ולא הוכיחה (…) את הטענה לטעות בתום-לב, אשר מכוחה קמה ושינתה את החוזה על דעת עצמה.

■ השופט אומר כי “אשר על כן, אני קובע כי הנתבעת הפרה את החוזה בכך שהחליפה בלא הסכמה את מספרה של התובעת” [ההדגשה – במקור].

השופט מנמק בהחלטתו את היקף הסכום שפסק לטובת התובעת והוא העמידות על 3,000 ₪ מהם 2,000 ₪ עבור נזקי התובעת + 1,000 ₪ הוצאות ההליך המשפטי. לצדדים הזכות לבקש רשות ערעור על פסק הדין בפני בית-המשפט המחוזי בירושלים בתוך 15 ימים. פסק הדין ניתן ב- 22 בינואר 2017.