ביה”מ דחה עתירה מנהלית של הוט טלקום נגד החשבת הכללית ונגד חברת בזק

בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים דחה עתירה מנהלית של הוט טלקום שותפות מוגבלת נגד החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי-בויאנג’ו ונגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ.

העתירה נסבה סביב מכרז לאספקת שירותי קווי תמסורת עבור רשת התקשורת הממשלתית שפורסם ב- 17.9.2015. [הערת עורך Read IT Now: דבר המכרז פורסם כאן באתר ב- 20 בספטמבר 2015].

בפסק הדין [עת”מ 69056-03-16] מיום 1 במאי 2016 כותבת בין היתר כבוד השופטת נאוה בן-אור כי וועדת המכרזים של החשכ”ל השתהתה והשיבה על שאלות ההבהרה  יותר משלושה חודשים לאחר המועד המקורי שקבעה. “המועד להגשת ההצעות למכרז נקבע, בהתאם, ל- 22.3.2016, אולם בעקבות פניית העותרת נדחה ל- 3.4.2016”.

“בד בבד עם המענה לשאלות ההבהרה, הודיעה וועדת המכרזים על שינוי תנאי המכרז הנוגעים למנגנון בחירת הזוכה”.

נוסף לנושא שינוי בתנאי המכרז (במהלך המכרז עצמו), העותרת טענה כי החשכ”ל נמנעות מלמסור לה “מידע קריטי לצורך הכנת הצעתה, והוא כתובות מדוייקות של כל הקווים הנדרשים למכרז. גם לאחר שאלות ההבהרה נותרה העותר, לטענתה, ללא מענה ביחס לכשליש מהקווים ואין היא יכולה, בנסיבות האלה, לבדוק את מיקומם המדוייק על-מנת שתוכל לדעת אם יש בידה להגיש הצעה ביחס אליהם”.

“העתירה שלפניי הוגשה ב- 31.3.2016, יום חמישי בשבוע, כשהמועד האחרון להגשת ההצעות היה, כאמור, 3.4.2016. במילים אחרות, העתירה הוגשה למעשה יום לפני המועד האחרון להגשת ההצעות. במסגרת העתירה ביקשה העותר צו ביניים שיורה על הקפאת הליכי המכרז. בנסיבות אלה לא היה מנוס מהוצאת צו ארעי עד לבירור הבקשה שאלמלא כן הייתה העתירה מסוכלת”. השופטת קיימה דיון בהשתתפות הצדדים ב- 19.4.2016 (מועד חדש שנקבע בשל בקשת אחד מעורכי הדין).

חברת בזק, אף היא נתבעת בעתירה מנהלית זו, עמדה בתשובתה “על השיהוי החמור בו נגועה העתירה (והבקשה), שהרי העותרת קיבלה לידיה את המכרז המתוקן 23 ימים קודם להגשת העתירה, וזו הוגשה קודם למועד האחרון להגשת ההצעות”.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל דיעה כי לא זו בלבד שאין מקום להיעתר לבקשה, אלא שיש לדחות את העתירה“, אומרת כב’ השופטת בן-אור בפסק הדין. “דין העתירה בכל הנוגע לסוגיה של שינוי תנאי המכרז להידחות, ולו מן הטעם שהעותרת לא טרחה לפנות לוועדת המכרזים בטענות הנוגעות לעניין זה. לא למדתי מפי ב”כ העותרת על שום מה נמנעה מלעשות כן, על אחת כמה וכמה כשראתה לנכון לפנות בעניין אחר (לוחות הזמנים)“.

השופטת מותחת ביקורת ביקורת על חברת הוט טלקום גם בדברים נוספים שהיא כותבת בפסק הדין: “על אחת כמה וכמה מן הראוי היה שהעותרת, הטוענת לחוסר תום לב של עורך המכרז המתבטא בשינוי מנגנון בחירת הזוכה שכל תכליתו, לטעמה, להבטיח את זכייתה של בזק ו”לתפור” עבורה מכרז, תאפשר לוועדת המכרזים לדון בטענה חמורה זו ולהתייחס אליה. מכל מקום נראה כי העותרת הזדרזה לטעון טענות שאינן מבוססות בעודות. טענה מסוג זה אינה יכולה להיות מופרחת לחלל האוויר ללא תשתית של ממש. כך, האמירה החמורה לפיה ביטוח התיחור הדינמי על-מנת שלא תצא “תקלה” ומי מן המציעים יציע הצעה הנמוכה מזו של בזק ויזכה במכרז מוטב היה לה שלא תיאמר”.

השופטת הורתה כי חברת הוט טלקום תשתלם לכ”א מהמשיבות הוצאות ושכר טרחת עו”ד בסכום כולל של 25,000 ₪.

עתירה מנהלית של תדיראן טלקום שירותי תקשורת נגד החשבת הכללית [עת”מ 14176-02-16]

חברת תדיראן טלקום שירותי תקשורת הגישה ב- 7.2.2016 עתירה מנהלית נגד החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי-בויאנג’ו ונגד בינת תקשורת מחשבים בע”מ, נגד בזק בינלאומי בע”מ, ונגד טלדור תקשורת בע”מ.

העתירה כללה בקשה לעכב את הליכי המכרז הממשלתי לרכישת תקשורת קווית למשרדי הממשלה.

בפסק הדין מיום 23 בפברואר 2016, כבוד השופט יורם נועם מבית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים נתן תוקף של פס”ד להודעה מוסכמת שהוגשה ע”י העותר וע”י החשכ”ל לפיה המדינה תמסור לתדיראן את “כלל המסמכים שהתבקשו בעתירה, וזאת לרבות כלל מסמכי הצעתה של המשיבה 2 [בינת], וזאת מייד עם סיום תהליך התיחור במכרז המכונה “סל 4″, הליך אשר אמור להסתיים תוך כחודש”. בנוסף, הורה על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות.