ביהמ”ש דחה תביעה קטנה נגד משרד הפנים בה נטען שמסרון ששלח המשרד לגבי תיעוד ביומטרי הוא בבחינת Spam

“ברור הוא שהמחלוקת בעניין החוק הביומטרי היא מחלוקת לגיטימית, ומגוון הדיעות בעד ונגד החוק הוא דבר חשוב ולגיטימי בשיח הציבורי. יחד עם זאת אין לעשות שימוש בחוק התקשורת ולהגיש תביעות סרק כדי לנסות למחות כנגד החוק הביומטרי. סעיף 30א. לחוק התקשורת חוקק על-מנת להילחם בתופעת הספאם כפי שציינתי לעיל בהרחבה. השימוש בחוק התקשורת כדי לקדם מטרה אחרת החורגת ממטרות החוק הינו שימוש פסול שמכביד על המערכת.

“זאת ועוד, העובדה כי משרד הפנים ביקש ליידע את התושבים על תחילת החוק הביומטרי (גם אם הוא שנוי במחלוקת) אינה הופכת את המסרון למסרון שנועד לקדם קמפיין פוליטי (גם אם הוא שנוי במחלוקת) אינה הופכת את המסרון למסרון שנועד לקדם קמפיין  פוליטי והפרה של הוראות חוק הבזק, כפי שטוען התובע.

“מכל הטעמים שציינתי לעיל, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 400 ₪”.

כך כתבה כבוד השופטת מאג’דה ג’ובראן מורקוס מבית-המשפט לתביעות קטנות בעפולה בפסק דין [ת”ק 30495-06-17] שנתנה בתחילת חודש ספטמבר 2017.

התובע, ליאור גבע, תבע אלף ₪ ממשרד הפנים לאחר שב- 11 ביוני 2017 קיבל מסרון ממשרד הפנים לגבי התיעוד הביומטרי (תעודות זהות ו/או דרכונים ביומטריים). בין היתר טען התובע בתביעתו כי “מעולם לא נתן את הסכמתו לקבלת דברי פרסומת מהנתבעת” וכי “הנתבעת לא סיפקה אפשרות להסרה מרשימת התפוצה שלה ולהפסקת קבלת דברי פרסומת”.

בדיון בבית-המשפט טען התובע כי “תוכן המסרון הוא שיווקי שכן נדרש ממנו להשקיע מכספו וזמנו ולהגיע למשרד הפנים כדי לחדש את תעודת הזהות שלו”.

התייחסות משרד הפנים לתביעה:

“לטענת הנתבעת, התביעה שהוגשה היא חלק ממספר רב של תביעות זהות לחלוטין שהוגשו בתקופה האחרונה נגד המדינה לפי החוק, בגין משלוח מסרון אינפורמטיבי מטעם רשות האוכלוסין וההגירה. הנתבעת טענה כי מדובר בתביעה שהיא חלק מקמפיין כנגד החוק הביומטרי, כאשר פורמט התביעה פורסם ברשת האינטרנט. לטענת הנתבעת, מדובר בתביעה קנטרנית שנעשית בפורום שאינו נאות תוך שימוש בסעיף 30א. לחוק התקשורת על-מנת לתקוף, כאמור, את המאגר הביומטרי.

“עוד טוענת הנתבעת כי המסרון אותו קיבל התובע אינו מהווה דבר פרסומת בהתאם לחוק. מדובר במסרון שנועד לפרסם את כניסת החוק הביומטרי לתוקף והשירות לזימון תורים באינטרנט, כדי להקל על העומסים בלשכות וכן עדכון הציבור כי כניסת החוק לתוקף לא מחייבת החלפת התיעוד התקף הקיים.

“לטענת הנתבעת, המסרון ששלחה המדינה לתובע נשלח לכ- 2.5 מיליון תושבים מעל גיל 18. מדובר במסרון שאינו מסחרי ואינו מהווה ‘פרסומת’ בהתאם לסעיף 30א. לחוק התקשורת. לטענת המדינה, קביעה הפוכה תמנע מהציבור מידע נחוץ אודות השירותים העומדים לרשותם, ובכך ייפגעו אזרחי המדינה, בניגוד לתכליתו של חוק התקשורת.

“אשר להימצאותו של התובע ברשימת התפוצה של הנתבעת ציינה הנתבעת הן בבקשתה והן בדיון כי התובע נדרש למסור את פרטי מספר הטלפון שלו כשהוא מגיע לקבל שירות במשרד הפנים. לפיכך, טוענת המידה כי כתב התביעהאינו מגלה עילת תביעה, בהיות המסרון שנשלח לתובע מסרון לא מסחרי שאינו מהווה דבר פרסומת”.

הכרעת בית-המשפט:

השופטת קובעת בין היתר בהכרעתה כי “לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את המסרון שנשלח לתובע, אני סבורה כי משלוח המסרון ע”י המדינה אינו מהווה ‘פרסומת’ ולא מדובר בהפרה לסעיף 30א. לחוק התקשורת.

“לשון הסעיף מדברת על פרסומת שמופצת כמסר מסחרי. לא ניתן לראות את המסרון ששלח משרד הפנים כמסר מסחרי. מסירת הודעה לציבור על כניסת החוק לתוקף הינו מידע שראוי וצריך להגיע לרשות כלל האוכלוסייה. אין כאן עניין מסחרי. אין גם לראות באגרה שהמדינה גובה עבור הנפקת התעודות כ’רווח’. המדינה אינה גוף מסחרי ואינה פועלת מול אזרחיה לשם השגת רווח כספי”.

“… המסרון נשלח ל- 2.5 מיליון תושבי המדינה. קביעה הפוכה תגרום להפצה בתביעות נגד המדינה ותביא לפגיעה בציבור כשיימנע ממנו קבלת מידע חיוני וחשוב. זאת ועוד, משלוח ההודעה באמצעות המסרון מביא לייעול וחיסכון משאבים וחיסכון לקופה הציבורית, חלף משלוח הודעות באמצעות הדואר עם כל הכרוך בכך מבחינת המשאבים הנדרשים.

“… “הנתבעת, כפי שציינתי לעיל, טענה בהרחבה שהתביעה היא חלק מקמפיין כנגד החוק הביומטרי. בעניין זה העיד התובע כי לא נעזר בחברה להכנת התביעה אלא בחבר שלו וסירב למסור את שמו. בעניין זה אציין כי התביעה הוגשה באמצעות האינטרנט ונעדרו ממנה שמו של התובע, חתימתו וצילום עותק המסרון אף שצוין כי [הוא] מצורף לתביעה.

“… התובע דיבר באריכות על החוק הביומטרי ומשנשאל כיצד זה קשור לתביעה השיב שזה לא קשור”. מהדברים שאמר התובע בדיון וצוטטו ע”י השופטת עולה כי לדעתו המסרון שקיבל נועד ‘… לקדם קמפיין פוליטי שלא יישאר בתוקף להרבה זמן. קיבלתי מסרון שנועד לקדם קמפיין פוליטי לצורך העניים לשנות את מסמך תעודת הזהות שלי מרגילה לביומטרית. לא בטוח שזה יישאר להרבה זמן. החוק שנכנס לתוקף, ייתכן וזה ישתנה. לשאלת בית-המשפט איך זה קשור לתביעה אני אומר שזה לא קשור‘.”