ביהמ”ש דחה עתירה מינהלית של חב’ מר נגד החברה הממשלתית להגנות ים המלח, חב’ ניהול משאבי הסביבה וחב’ מוטורולה סולושנס ישראל

בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים דחה עתירה מינהלית [עת”מ 21160-04-18] של חברת מר מערכות אבטחה ותקשורת בע”מ נגד החברה הממשלתית להגנות ים המלח [משיב מס’ 1], חברת ניהול משאבי הסביבה (אינווירומנג’ר) [משיב מס’ 2] וחברת מוטורולה סולושנס ישראל [משיב מס’ 3].

כבוד השופט ארנון דראל כותב בין היתר בפסק הדין:

המשיבה 1, החברה הממשלתית להגנות ים המלח בע”מ, היא חברה ממשלתית שהוקמה כדי לנהל ולרכז את הטיפול בתכנון וביצוע פעולות שנועדו לתת מענה קצר טווח וארוך טווח מפני עליית מפלס המים בחוף המערבי של בריכת האידוי הממוקמת באגן הדרומי של ים המלח.

“החברה פירסמה מכרז פומבי מס’ 2/16 למתן שירותי תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה של מערך ניטור ובקרה הנדסי באגן הדרומי של ים המלח. מטרת ההתקשרות עפ”י המכרז היא כי מערך הניטור שיוקם בעקבותיו יספק הגנה כוללת על מתחמי התיירות והתשתיות האזרחיות, ויתריע מפני עליית המפלס.

“החשש הוא מהתממשותם של סיכונים שונים ובהם: הצפה עילית של מי הבריכה; חדירה תת-קרקעית של מי הבריכה והתהוות מי תהול מלוחים מאוד וקורוזיביים; נזקי הצפה של יסוקות ורצפות נמוכות ופגימה ביציבותם ובתפקודם; שיטפונות מוואדיות ומערוצים היורדים ממערב ומגשמים מקומיים ונזקי פגיעה ותפקוד לכל המצוי בנתיב המים. הגורמים המאויימים, כהגדרתם במכרז, הם בתי-מלון, מבנים, תשתיות (לרבות כביש 90), מתקנים ובני אדם”.

העותרת – חברת מר מערכות אבטחה ותקשורת – המשיבות 2-3 – חברת ניהול משאבי הסביבה (אינווירומנג’ר) [שזכתה בסופו של דבר במכרז] וחברת מוטורולה סולושנס ישראל – וכן שני גופים נוספים הגישו הצעות למכרז.

בסופו של תהליך בחינת ההצעות נותרו לדיון הצעות חברת מר מערכות אבטחה ותקשורת [שעמדה על 17,478,000 ₪] וחברת ניהול משאבי הסביבה [שעמדה על 8,650,000 ₪].

“מכאן העתירה שלפניי בגידרה מבקשת העותרת לקבוע כי הצעתה של הזוכה פסולה וזאת בשל שני נימוקים מרכזיים: האחד – כי הצעת העותרת אינה מקיימת ת הוראות המכרז המחייבות כי השירות שיינתן ע”י הזוכה יכלול גם תפעול של המערכת למשך 60 חודשים לאחר תקופת ההרצה; השני – כי הזוכה ערכה סימולציה פסולה עם נציגי החברה טרם הגשת ההצעה – אפשרות שלא הוענקה למציעים האחרים ובכך נפגע השיוויון”.

בהכרעתו כתב השופט כי לאחר שבחן את טענות הצדדים הגיע לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. “כפי שטענו הצדדים, ההכרעה בעתירה מחייבת דיון במספר שאלות … התשובה לשאלה הראשונה היא כי אכן נפלו פגם או אי בהירות בהצעת הזוכה שהביאו לפניית וועדת המכרזים לקבלת ההבהרות … התשובה לשאלה השנייה היא איפוא כי וועדת המכרזים הייתה מוסמכת לבקש הבהרות לאי הבהירות שנפלה בהצעתה של הזוכה באשר להתחייבותה לתפעל את המערכת בתקופה שלאחר ההרצה, תוך קבלת פירוט מלא יותר באשר לטיבו של התפעול והיקפו, כפי שאכן עשתה, שכן נוכח טיבו ואופיו של המכרז, אין מדובר בפגם המביא לפסילת ההצעה”.

השופט מוסיף כי “… לא מצאתי איפוא כל עילה להתערב בשיקול הדעת המקצועי של וועדת המכרזים לקבל את ההבהרה שניתנה”.

השופט פסק כי העותרת תשלם סכום של 25,000 ₪ הוצאות הן למשיבה מס’ 1 והן למשיבה מס’ 2. באשר לחברת מוטורולה קבע השופט כי העותרת אינה צריכה לפצותה.