ביהמ”ש אישר תביעה נגד בזק (בהיקף קבוצתי של 63 מיליון ש”ח) כתובענה ייצוגית; החברה הודיעה כי בכוונתה לערער על כך

בית-המשפט המחוזי בחיפה אישר בקשה להכיר בתביעה נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ כתובענה ייצוגית.

התביעה הוגשה באוקטובר 2019 ע”י התביעה הוגשה ע”י שלושה תובעים באמצעות עורך הדין יצחק מירון.

כבוד השופט מנחם רניאל כתב בין השאר בהחלטתו שניתנה ב- 17 בנובמבר 2020:

“בפניי בקשה לאישור תובענה כייצוגית בסך 63,000,000 בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות. עניינה של התובענה בטענה כי בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ גובה תשלומים מלקוחותיה מבלי לפרט את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם”, זאת בניגוד לחוק הגנת הצרכן.

ברקע התביעה הנוכחית, תביעה אחרת שהוגשה נגד בזק ונגד חברת CAR2GO בעילות דומות. על תביעה זו פירסמתי שתי ידיעות: כאן ו- כאן.

לגבי המבקשת בחלק התביעה נגד בזק נטען בבית-המשפט כי היא אינה זכאית לבקש אישור תובענה ייצוגית במקרה זה ולפיכך ביוני השנה הגיש בא כוחה בקשה לתיקון בקשת האישור השנייה כך שבמקומה יהיו שלושה תובעים אחרים [מרדכי פריאל, נטליה לנדישב וכנרת בן חמו הלפנד]. הבקשה אושרה ואכן הוגשה בקשת אישור מתוקנת ע”י התובעים החדשים. “על-פי בקשת האישור המתוקנת, עפ”י החשבוניות ששלחה המשיבה [בזק] למבקשים, המבקשים המנויים על שירותי הטלפון הקווי של המשיבה, מחוייבים מידי חודש בתשלומים משתנים (בהתאם לשימוש בפועל) ובתשלומים קבועים, בין היתר, בגין ‘קו טלפון’. בתחתית החשבון צויין כי ‘תשלום קבוע עבור קו טלפון הוא עבור הזכות לשירות טלפוניה, כולל שירות תחזוקה בגין ‘קו טלפון’.”

“לטענת המבקשים, החשבונות שנשלחו להם אינם עומדים בחובת הפירוט הקבועה בסעיף 13ב(ב3) לחוק הגנת הצרכן שנכנס לתוקף ביום 25.6.2018, במסגרת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס’ 54). אף אם ניתן היה להתייחס למשפט הלקוני בתחתית החשבון לפירוט מרכיבי התשלום הקבוע עבור קו הטלפון, לא פורטו בחשבונות סכומי מרכיביו כקבוע, ולא בכדי, ולפיכך המשיבה אינה זכאית לגבותו”.

חברת בזק טענה בתגובה כי החשבוניות שנשלחו למשיבים, כמו לכל לקוחותיה, עומדות בדרישות החוק. “לטענת המשיבה המבקשים מלינים על כך שמרכיבי התשלום הקבוע עבור החיוב בגין ‘קו טלפון’ וסכומיהם אינם מפורטים בחשבונית, אך בניגוד גמור לטענתם, התשלום עבור קו טלפון נגבה  מהם בגין רכיב אחד, שמהותו וסכומו פורטו בחשבונית: זהו תשלום עבור עצם הזכאות לקבל  מהמשיבה את שירות הטלפוניה, הכוללת באופן אינהרנטי את התחזוקה השוטפת המאפשרת את  מימוש הזכות”.

“[…] לטענת המשיבה,  בענייננו לא חלה חובת הפירוט הקבועה בחוק הגנת הצרכן.  כן לא ברור על-פי בקשת האישור כיצד אותה הצפת מידע אליה חותרים המבקשים תועיל להם וכיצד תהפוך את  החיוב הקבוע לברור יותר,  שכן אין משמעות פרקטית לחלוקת התשלום הקבוע שנגבה מהם עבור קו  הטלפון לתתי רכיבים שאינם פריקים”.

מטעם בזק הוגש לבית-המשפט תצהיר של גליה נבון מנהלת אגף כלכלה בבזק והיא אף נחקרה בבית-המשפט.

בפתח הכרעתו אומר השופט כי “לאחר שבחנתי את הראיות ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה  כי עלה בכוחם של המבקשים להראות עילת תביעה,  וכן כי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות העולות בתובענה יוכרעו לטובת הקבוצה”.

“[…] אני קובע אפוא,  כי לצורך הבקשה דנן המבקשים עמדו,  ברמה של סיכוי סביר, בתנאים המחייבים קיומה של עילת תביעה אישית בנוגע להטעיה מכוח חוק הגנת הצרכן, כי היה במעשי המשיבה הטעיה לכאורה; כי נגרם למבקשים נזק ממוני ואין להדרש בשלב זה לכימותו;  וכי קיים  קשר סיבתי בין ההטעיה לבין הנזק שנגרם לצרכן”.

“[…] לסיכום סוגיית קיומה של עילת תביעה אישית, המבקשים עמדו בנטל המוטל עליהם בשלב זה והוכיחו כי בידיהם שתי עילות תביעה לכאורה כנגד המשיבה – עילת הפרת חובה חקוקה ועילת  הטעיה צרכנית”.

“[…] התובענה הייצוגית בענייננו היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.  מדובר במחלוקת הרלוונטית לציבור צרכנים גדול למדי של המשיבה,  שחיובו נעשה לפי כללים ברורים,  עת סכומי הנזק האישיים קטנים ואינם סבירים להגשת תביעות אישיות. כמו כן עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג  וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.  על כן,  התקיימו התנאים לאישור תובענה ייצוגית בסעיף 8 לחוק”.

הערת עורך Read IT Now: ב- 17 בנובמבר 2020 בשעה 23:07 פירסמה חברת בזק הודעה לבורסה לניירות ערך בתל אביב ולרשות לניירות ערך לפיה באותו היום אישר בית-המשפט המחוזי בחיפה את בקשת אישור  התביעה כתובענה ייצוגית וכי “בכוונת החברה להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת האישור”.