בזק הגישה לעליון בקשת רשות ערעור על החלטת מחוזי שאישר תביעה (בהיקף קבוצתי של 63 מיליון ש”ח) – כייצוגית

בזק החברה הישראלית לתקשורת הגישה לבית-המשפט העליון בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית-משפט מחוזי שאישר תביעה (בהיקף קבוצתי של 63 מיליון ש”ח) – כייצוגית. [הערה: כל ההדגשות בידיעה שלהלן מופיעות כך במקור].

בבקשת הרשות לערער, המשתרעת על 36 עמודים (לעומת 17 עמודים בלבד של החלטת המחוזי), עליה חתומים עו”ד רן שפרינצק, ניר פרידמן ויעל זעירא [ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות, עורכי דין], מתבקש בית-המשפט: לתת לבזק רשות ערעור על ההחלטה; לקבל את הערעור, לבטל את החלטת המחוזי ובתוך כך להורות על דחיית בקשת המשיבים לאישור תובענה ייצוגית; לאשר בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

האבסורד שבהחלטת בית-משפט קמא זועק לשמיים, מכיוון שמשמעותה היא כי בזק תידרש לכאורה להשיב ללקוחותיה סכומי עתק ראשר אין מחלוקת כי היא גבתה כדין, תוך מתן גילוי מלא ללקוחותיה אודות גביית התשלום הקבוע; תוך קבלת הסכמת הלקוחות לגבייתו של סכום זה; ותוך שנתנה ללקוחות את השירות שהתחייבה לו עבור סכום זה. לשיטת בית-משפט קמא, רק משום שבזק לא פירטה את המרכיבים הנטענים של התשלום הקבוע, היא תידרש להחזיר תשלום זה, המצטבר לעשרות מיליוני ₪, ללקוחותיה”.

“[…] ההוכחה הניצחת לכך שאין מדובר בתשלום שיש לו שני מרכיבים, כפי שהניח בשגגה בית-משפט קמא הינה כי התשלום החודשי הקבוע עבור קו טלפון הוא תעריף מפוקח שנקבע ע”י המאסדר הרלוונטי – משרד התקשורת, כרכיב אחד בלבד, בהתבסס על עבודתה של וועדת תעריפים ציבורית בראשות פרופ’ ראובן גרונאו […] בהתאמה גם משרד התקשורת קבע לבזק את התעריף כרכיב אחד ויחיד”.

= = = = = = = = = =

בהחלטה שניתנה ע”י כבוד השופטת ענת ברון מבית-המשפט העליון היא הורתה כי ” המשיבים יגישו תשובתם לבקשה לעיכוב ביצוע, עד ליום 28.12.2020″.

= = = = = = = = = =

בתגובת המשיבים, עליה חתום עו”ד ורו”ח אמין מרג’יה [ממשרד עוה”ד יצחק מירון ואח’], נאמר בין היתר כי “[…] בהתייחס לטענת המבקשת לעניין היותו של התשלום הקבוע נשוא המחלוקת, בגדר תעריף מפוקח ע”י המאסדר, משרד התקשורת, בהתבסס על כללים שקבעה וועדת תעריפים ציבורית בראשות פרופ’ גרונאו, דבר המלמד לשיטתה שאין מדובר בתשלום הכולל שני מרכיבים, יובהר, כי מעבר לכך שטענה זו נדחתה בצדק ע”י ביהמ”ש קמא, המבקשת גם לא טרחה לציין כי לאחר דו”ח גרונאו, התקבל בשנת 2011 דו”ח וועדת חייק, אשר המליצה שהמחיר נשוא המחלוקת יהיה מירבי, ולא מחיר קבוע (fix price), כך שהמבקשת הייתה יכולה גם לגבות תשלום נמוך יותר”.

עוד נאמר בתגובה כי כבר פורסמה מודעה בעיתונות בדבר החלטת בית-המשפט המחוזי לאישור התובענה כייצוגית, “[…] והבקשה לעיכוב ביצוע נועדה לחסוך מהמבקשת את המשאבים הדרושים להגשת כתב הגנה מטעמה, ניהול ההליכים המקדמיין, קיום דיונים בתובענה הייצוגית לגופה, וכד’.”

= = = = = = = = = =

ב- 20.11.2020 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה:

בית-המשפט המחוזי בחיפה אישר בקשה להכיר בתביעה נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ כתובענה ייצוגית.

התביעה הוגשה באוקטובר 2019 ע”י התביעה הוגשה ע”י שלושה תובעים באמצעות עורך הדין יצחק מירון.

כבוד השופט מנחם רניאל כתב בין השאר בהחלטתו שניתנה ב- 17 בנובמבר 2020: “בפניי בקשה לאישור תובענה כייצוגית בסך 63,000,000 בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות. עניינה של התובענה בטענה כי בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ גובה תשלומים מלקוחותיה מבלי לפרט את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם”, זאת בניגוד לחוק הגנת הצרכן.

ברקע התביעה הנוכחית, תביעה אחרת שהוגשה נגד בזק ונגד חברת CAR2GO בעילות דומות. על תביעה זו פירסמתי שתי ידיעות: כאן ו- כאן.

לגבי המבקשת בחלק התביעה נגד בזק נטען בבית-המשפט כי היא אינה זכאית לבקש אישור תובענה ייצוגית במקרה זה ולפיכך ביוני השנה הגיש בא כוחה בקשה לתיקון בקשת האישור השנייה כך שבמקומה יהיו שלושה תובעים אחרים [מרדכי פריאל, נטליה לנדישב וכנרת בן חמו הלפנד]. הבקשה אושרה ואכן הוגשה בקשת אישור מתוקנת ע”י התובעים החדשים. “על-פי בקשת האישור המתוקנת, עפ”י החשבוניות ששלחה המשיבה [בזק] למבקשים, המבקשים המנויים על שירותי הטלפון הקווי של המשיבה, מחוייבים מידי חודש בתשלומים משתנים (בהתאם לשימוש בפועל) ובתשלומים קבועים, בין היתר, בגין ‘קו טלפון’. בתחתית החשבון צויין כי ‘תשלום קבוע עבור קו טלפון הוא עבור הזכות לשירות טלפוניה, כולל שירות תחזוקה בגין ‘קו טלפון’.”

“לטענת המבקשים, החשבונות שנשלחו להם אינם עומדים בחובת הפירוט הקבועה בסעיף 13ב(ב3) לחוק הגנת הצרכן שנכנס לתוקף ביום 25.6.2018, במסגרת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס’ 54). אף אם ניתן היה להתייחס למשפט הלקוני בתחתית החשבון לפירוט מרכיבי התשלום הקבוע עבור קו הטלפון, לא פורטו בחשבונות סכומי מרכיביו כקבוע, ולא בכדי, ולפיכך המשיבה אינה זכאית לגבותו”.

חברת בזק טענה בתגובה כי החשבוניות שנשלחו למשיבים, כמו לכל לקוחותיה, עומדות בדרישות החוק. “לטענת המשיבה המבקשים מלינים על כך שמרכיבי התשלום הקבוע עבור החיוב בגין ‘קו טלפון’ וסכומיהם אינם מפורטים בחשבונית, אך בניגוד גמור לטענתם, התשלום עבור קו טלפון נגבה  מהם בגין רכיב אחד, שמהותו וסכומו פורטו בחשבונית: זהו תשלום עבור עצם הזכאות לקבל  מהמשיבה את שירות הטלפוניה, הכוללת באופן אינהרנטי את התחזוקה השוטפת המאפשרת את  מימוש הזכות”.

“[…] לטענת המשיבה,  בענייננו לא חלה חובת הפירוט הקבועה בחוק הגנת הצרכן.  כן לא ברור על-פי בקשת האישור כיצד אותה הצפת מידע אליה חותרים המבקשים תועיל להם וכיצד תהפוך את  החיוב הקבוע לברור יותר,  שכן אין משמעות פרקטית לחלוקת התשלום הקבוע שנגבה מהם עבור קו  הטלפון לתתי רכיבים שאינם פריקים”.

מטעם בזק הוגש לבית-המשפט תצהיר של גליה נבון מנהלת אגף כלכלה בבזק והיא אף נחקרה בבית-המשפט.

בפתח הכרעתו אומר השופט כי “לאחר שבחנתי את הראיות ושקלתי את טענות הצדדים,  הגעתי למסקנה  כי עלה בכוחם של המבקשים להראות עילת תביעה,  וכן כי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות העולות בתובענה יוכרעו לטובת הקבוצה”.

“[…] אני קובע אפוא,  כי לצורך הבקשה דנן המבקשים עמדו,  ברמה של סיכוי סביר, בתנאים המחייבים קיומה של עילת תביעה אישית בנוגע להטעיה מכוח חוק הגנת הצרכן, כי היה במעשי המשיבה הטעיה לכאורה; כי נגרם למבקשים נזק ממוני ואין להדרש בשלב זה לכימותו;  וכי קיים  קשר סיבתי בין ההטעיה לבין הנזק שנגרם לצרכן”.

“[…] לסיכום סוגיית קיומה של עילת תביעה אישית, המבקשים עמדו בנטל המוטל עליהם בשלב זה והוכיחו כי בידיהם שתי עילות תביעה לכאורה כנגד המשיבה – עילת הפרת חובה חקוקה ועילת  הטעיה צרכנית”.

“[…] התובענה הייצוגית בענייננו היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.  מדובר במחלוקת הרלוונטית לציבור צרכנים גדול למדי של המשיבה,  שחיובו נעשה לפי כללים ברורים,  עת סכומי הנזק האישיים קטנים ואינם סבירים להגשת תביעות אישיות. כמו כן עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג  וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.  על כן,  התקיימו התנאים לאישור תובענה ייצוגית בסעיף 8 לחוק”.

ב- 17 בנובמבר 2020 בשעה 23:07 פירסמה חברת בזק הודעה לבורסה לניירות ערך בתל אביב ולרשות לניירות ערך לפיה באותו היום אישר בית-המשפט המחוזי בחיפה את בקשת אישור  התביעה כתובענה ייצוגית וכי “בכוונת החברה להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת האישור”.

= = = = = = = = = =