בוועדת החוקה דווח: המשטרה שומרת יותר ממיליון טביעות אצבע גם של מי שכבר אינו חשוד

בדיון ראשון על הרחבת שימושי המשטרה ושב”ס דרך יצירת מאגר דגימות קול ואמצעים ביומטריים נוספים לחקירת עבירות השיבה נציגת משרד המשפטים לשאלת ח”כ אורי מקלב כי במאגר המשטרתי יש יותר ממיליון טביעות אצבע וכי יש הוראות מחיקה רק ביחס ל- DNA של חשודים שהחשדות נגדם הופרכו ואין הוראות מחיקה ביחס לטביעות אצבע.

ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת החלה ביום שלישי האחרון (20.2.2018) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)(תיקון מס’ 6)(אמצעי זיהוי ביומטריים), התשע”ז – 2017.

הצעת החוק הממשלתית מרחיבה את אפשרות השימוש באמצעי זיהוי ביומטריים מסוגים נוספים, בדגש על דגימות קול, איסופם ושמירתם במאגר המידע המשטרתי לצרכי זיהוי וכן לצרכי חקירת עבירות ומניעתן, ובמאגר המידע של שירות בתי-הסוהר (שב”ס) לצרכי הניהול התקין של המתקנים שבאחריותו.  הצעת החוק מאפשרת בנוסף לשר לביטחון הפנים, ללא קיום דיון ציבורי בכנסת, לקבוע אמצעי זיהוי ביומטריים נוספים שניתן יהיה ליטול ולכלול את נתוניהם במאגרים אלה, וכן לאפשר ניהול של מאגר המידע של השב”ס ע”י גורם פרטי.

בהודעה של דוברות הוועדה שפורסמה באתר הכנסת נאמר עוד כי דגימות קול, המאפשרות זיהוי אדם באופן ייחודי, נאספות כבר היום מאסירים על ידי שירות בתי הסוהר ומשמשות במערכת טלפוניה מתקדמת הנקראת ‘שחף’, שמטרתה העיקרית היא לשמור על התנהלות תקינה בבתי הסוהר וכן למנוע פשיעה ושימוש לרעה במערכת הטלפונים ע”י אסירים.

בשנת 2013 הוגשה ע”י הקליניקה לזכויות חשודים, נאשמים, עצורים ואסירים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן עתירה לבית-המשפט העליון כנגד השימוש ב’שחף’ שנעשה לטענת העותרים ללא הסמכה חוקית ותוך פגיעה לא מידתית בזכויות חוקתיות של אסירים ואלה העומדים עמם בקשר. שופטי בית-המשפט העליון דרשו מהממשלה להסדיר את השימוש במערכת בחקיקה, ולאחר שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת, הסכימו למחיקת העתירה. הצעת החוק מרחיבה את יריעת השימושים.

■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■

הקליניקות המשפטיות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים הגישו מסמך לוועדה לרגל הדיון. המסמך המלא נמצא כאן.

בין היתר עו”ד סיגל שהב כי “הצעת החוק פורסמה כתגובה להפעלת מערכת הטלפונים החדשה בבתי הסוהר בשנים האחרונות, אך היא מרחיקת לכת הרבה מעבר לה.  היא איננה מסדירה את הפעלת מערכת שחף והפגיעה בזכויות יסוד הנובעות ממנה,  אלא היא כללית, גורפת וחסרה את ההגנות המתאימות לשמירה על זכויות יסוד. עיקר הצעת החוק הוא הוספת טביעת הקול כאמצעי זיהוי לכל אורכו של ההליך הפלילי והסדרת השימוש בו כלפי חשודים, נאשמים, עצורים, אסירים והמוחזקים במשמורת. למרבה הצער,  אין בהצעה הסדרה נאותה של מערכת הטלפונים ‘שחף’ בבתי-הסוהר ושל הפגיעות בזכויות יסוד שהיא יוצרת.

תחת זו קיימים בהצעת החוק קשיים מהותיים,  שלא ניתן לקבלם, כפי שמפורט בהמשך:

א. הפגיעה בזכויות לפרטיות ולחפות היא קשה ולא מידתית;

ב. הזיהוי על ידי דגימת קול אינו ודאי ומהווה ‘ראיית זבל’;

ג. הרחבת המאגרים הביומטריים שבניהול רשויות אכיפת החוק;

ד. העברת הסמכות הכללית לרשות המבצעת להוסיף בעתיד אמצעי זיהוי לא ידועים;

ה. הפרטת ניהול מאגרי המידע שבידי רשויות אכיפת החוק בניגוד לפסיקה שאסרה על הפרטה של סמכויות אכיפת חוק;

ו. הסנקציה לשלול שיחות טלפון מאסיר שסירב לתת דגימת קול – עומדת בניגוד להבנת חשיבות הקשר הטלפוני של האסיר עם העולם שמחוץ לכלא כעניין המשרת את האינטרס הציבורי;

ז.  אין זה סביר לאפשר שימוש בכוח כלשהו בשלב כלשהו של ההליך הפלילי בעת נטילת דגימת קול מאדם.

בסיכום המסמך נאמר: “לאור כל האמור לעיל,  אנו סבורים כי יש למקד את הצעת החוק בהתאם למטרה המרכזית המוצגת בדברי ההסבר לאפשר את הפעלת מערכת הטלפונים בבתי הסוהר, לשם כך יש להחיל את הצעת החוק רק על המוחזקים במתקני הכליאה, להוסיף הגנות לשמירת פרטיותם ולעגן את אי הפללתם על פי טביעות הקול”.  [הערה: כל ההדגשות מופיעות במקור].

■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■

הערות עורך Read IT Now:

■ ב- 26.12.2015 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה “משרד המשפטים פירסם לאחרונה תזכיר חוק בנושא זיהוי קול באמצעות דגימת קול (אמצעי זיהוי ביומטריים)”.

■ ב- 24.03.2017 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה “אסיר עולם הגיש תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד שירות בתי-הסוהר ונגד בינת תקשורת מחשבים בשל מערכת הטלפוניה ‘שחף’ המותקנת בשב”ס”.