בדיון בוועדת הכלכלה היום: 50 אלף מכשירים סלולריים נגנבים בישראל מידי שנה; סמנכ”ל הפיקוח במשרד התקשורת: מאז 2012 הוטלו עיצומים בסך 28 מיליון שקל, 64% מהם על בזק. חברה שלא תחסום מכשירים גנובים צפויה לעיצום של עד 11 מיליון ש”ח

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה [2 במאי 2018] את צו התקשורת העוסק בתיקונים ושינויים בסמכויות משרד התקשורת לבצע אכיפה נגד חברות התקשורת באמצעות הטלת עיצומים כספיים.

כבר בפתח הישיבה דרש היו”ר ח”כ איתן כבל מנציגי משרד התקשורת למנוע כל אפשרות שהפרות החוק ישתלמו לחברות התקשורת מבחינה כלכלית. “נדרשת טלטלה גדולה מאוד בכל הנוגע למערכת היחסים בין חברות התקשורת לצרכנים”, אמר.

השינויים שביקש משרד התקשורת לאשר כוללים, בין היתר, העלאת סכומי העיצומים הכספיים שניתן יהיה להטיל על מפרי חוק בעניינים הנוגעים לאתרים או תכנים פוגעניים באינטרנט, הטלת עיצומים על חברות שיפרו הוראות הנוגעות לניתוק שירות למנוי במקרה של גניבה, ועדכון העיצומים על חברות המפרות הוראות של קשירה בין שירות מנוי סלולר לבין מכירת מכשיר סלולר או ציוד קצה אחר ועוד.

סמנכ”ל הפיקוח של המשרד איתן כסיף אמר כי הצורך בתיקונים נבע מהמציאות איתה מתמודד משרד התקשורת בשטח. לדבריו, לעיתים יש הפרות שלא נקבע להן עיצום כספי ולכן לא ניתן לבצע אכיפה.

“אחת הבעיות שעלו נגעה לטיפול בטלפונים סלולריים גנובים, כמו במקרה של לקוחה שגנבו לה את המכשיר והתקשרו באמצעותו לאריתריאה, ואי אפשר היה להטיל עיצום כספי על חברת התקשורת שלא חסמה את הקו”, אמר.

הוא הוסיף כי מדי שנה נגנבים בישראל כ- 50 אלף מכשירים סלולריים, בחלק מהמקרים הדבר נעשה תוך הפעלת אלימות נגד בעלי המכשירים. “כשזה קורה, מי שנפל קורבן לגניבה נסער ולא חושב שצריך לחסום את המכשיר, כדי למנוע שימוש בו. כיום החברות חייבות לחסום את המכשיר, כברירת מחדל, ברגע שהן מקבלות הודעה על גניבה, וכן להודיע ללקוח על אפשרות לחסום את השיחות היוצאות. ואולם, חברה שלא עושה זאת לא ניתן היה להטיל עליה עיצום עד היום”, אמר.

איתן כסיף הוסיף כי לאחר אישור התיקון ניתן יהיה להטיל במקרה כזה עיצום של עד 11 מיליון שקל.

ח”כ עבד אל חכים חאג’ יחיא אמר כי ישנן תופעות נוספות שצריך לטפל בהן, כמו גביית דמי מעבר לחבילה חדשה וגביית סכומים נוספים שלא לצורך. באשר לגניבות המכשירים הציע ח”כ חאג’ יחיא לנסות לשתף פעולת עם חברות התקשורת הפלסטיניות, על-מנת  לאתר מכשירים.

סמנכ”ל המועצה לצרכנות עו”ד ערן וולף אמר כי כ- 22% מהתלונות שהתקבלו במועצה בשנה שעברה עסקו בחברות התקשורת. לדבריו, מדובר בכ- 5,500 תלונות וכי נושא התקשורת הוא המוביל בתלונות צרכנים. לנוכח זאת קרא עו”ד וולף להגביר ולהדק את הפיקוח של משרד התקשורת על החברות.

סמנכ”ל הפיקוח כסיף עדכן עוד כי מאז 2012, אז נכנסה לתוקף האפשרות להטיל עיצומים כספיים על חברות התקשורת, הוטלו עיצומים בסכום כולל של 28 מיליון שקלים, כאשר 64% מתוכם הוטלו על בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ.

בסיכום הדיון אמר יו”ר הוועדה ח”כ איתן כבל כי כששומעים על הסכומים האלה לעיתים ניתן להניח שמדובר בהמון כסף, אבל למעשה העיצומים מוטלים על חברות שההכנסות שלהן נאמדות במיליארדים ויש חשש שהפרת החוק תשתלם. הוא שב והבהיר כי אין בכוונת הוועדה לאפשר את המצב של הפרה משתלמת ודרש ממשרד התקשורת לפעול בעניין.

כאמור, במהלך הדיון אישרו היו”ר כבל וח”כ חאג’ יחיא את הצו, כמבוקש.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

הידיעה שפורסמה כאן באתר ב- 27 באפריל 2018:

ב- 2 במאי 2018 תדון וועדת הכלכלה בכנסת בראשותו של ח”כ איתן כבל בצו התקשורת (בזק ושידורים) (שינוי התוספת לחוק), התשע”ו – 2016.

הדיון הינו בעקבות פנייה של שר התקשורת איוב קרא ליו”ר הוועדה מ- 24 ביולי 2017. בסוף פנייתו מציין השר קרא כי שרת המשפטים נתנה הסכמתה לצו ביום 4.2.2016. “ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו פנה אליך לקבל את אישור וועדת הכלכלה לצו המוצע ביום 14.2.2016 אך הנושא טרם נדון בוועדה. נוכח חילופי השרים במשרד הכלכלה, הריני מתכבד לפנות אליך בנושא. נוכח האמור לעיל אודה על קבלת אישורה של וועדת הכלכלה לצו המוצע”.

בדברי ההסבר להצעה נאמר בין היתר כי “במסגרת חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס’ 55), התשע”ב – 2012  – שעניינו עיצומים כספיים וסמכויות פיקוח – נקבעה תוספת לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982, בה מפורטות הפרות שונות של הוראות האסדרה בתחום התקשורת (טלקומוניקציה), אשר בעל רישיון עשוי לבצע. הוראות אלה עשויות להיות קבועות בחוק, בתקנות או בהוראת מינהל, ובכלל כך הוראות הרישיון. ההפרות חולקו לארבע קבוצות בהתאם למהות ההוראה שהופרה ולחומרתה היחסית של ההפרה, מחלק א’ בתוספת – בו מנויות הפרות שחומרתן היחסית נמוכה, ועד חלק ד’ – בו מנויות הפרות שחומרתן היחסית גבוהה.

“בהתאם לכך, נקבע בחוק כי סכום העיצום הכספי המרבי אשר ניתן להטיל על בעל רישיון מפר, יהיה בהתאם לדרגת החומרה של ההפרה, כמפורט בחלקים א’ עד ד’ בתוספת: שמינית מהסכום הבסיסי – להפרות המפורטות בחלק א’ של התוספת, רבע מהסכום הבסיסי – להפרות המפורטות בחלק ב’ של התוספת, מחצית מהסכום הבסיסי – להפרות המפורטות בחלק ג’ של התוספת, ומלוא הסכום הבסיסי – להפרות המפורטות בחלק ד’ של התוספת. ‘הסכום הבסיסי’, משתנה מבעל רישיון לרעהו, והוא נגזר מגובה ההכנסה השנתית של בעל הרישיון.

“כמפורט בדברי ההסבר של תיקון החוק האמור, בחלק ה’ של התוספת נקבעה הוראה שיורית, אשר העניקה סמכות להטיל עיצום כספי בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים על הפרת הוראה ברישיון ככל שהפרה זו אינה מפורטת בחלקים א’ עד ד’ של התוספת. הוראה זו נועדה לאפשר אכיפה של נורמות הקבועות ברישיונות אשר אינן מפורטות בתוספת, כגון נורמות חדשות אשר נקבעו במסגרת רישיונות חדשים או בתיקון רישיון קיים, אשר טרם שולבו בתוספת.

“האסדרה של תחום התקשורת היא דינמית ונתונה לשינויים מעת לעת. נוכח חלוף הזמן מאז נקבעה התוספת בתיקון מס’ 55, מוצע לעדכן כעת את רשימת ההפרות הקבועה בתוספת בהתאם לשינויים שחלו באסדרה של תחום התקשורת מאז שנת 2012, וכן בהתאם לניסיון שנצבר בידי המשרד בתחום האכיפה מאז התיקון”.

בין היתר מוצע לבצע שינוי מסויים לגבי הפרה  שעניינה אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט וזאת “על-מנת לאפשר אכיפה בסכומים גבוהים יותר, וזאת נוכח חשיבות הנושא, אשר לאחר בחינה מחודשת מצדיקה החמרה של האכיפה והטלת עיצומים כספים בסכומים גבוהים ומרתיעים יותר. מאז תיקון מס’ 55 הוטלו עיצומים כספיים לפי פרט זה בשתי הזדמנויות נפרדות ונמצא שיש מקום להחמיר בהרתעה כדי להבטיח ציות בנושא חשוב זה”.

עוד מוצע, בין היתר, מוצע לקבוע “הפרה שעניינה קשירה אסורה בין התקשרות של מנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד לבין התקשרות שעניינה ציוד קצה … למשל כאשר בעל רישיון רט”ן כורך בין רכישה של מכשיר טלפון סלולרי לבין חבילת שירותים בתנאים מסוימים, בין אם בהתניה מפורשת, ובין אם באמצעות מתן הטבה למי שמתקשר עימו בשני אלה. הקשירה האמורה בין שתי העסקאות אסורה בכל מקרה, וגם אם בסופו של דבר לא נכרת הסכם הקושר בין רכישת מכשיר לבין חבילת שירותים מסוימת, הרי שעצם ההצעה היא הפרה של סעיף 51ב(ב) לחוק”.

בין המוזמנים לדיון: משרד התקשורת, משרד האוצר, משרד המשפטים, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, חברות לחיוג בינלאומי וספקי אינטרנט, חברת בזק, חברת הוט, חברות טלפונים סלולריים, בעלי רישיונות רט”ן וירטואליים (MVNO) , ארגוני צרכנים ועוד.