בג”ץ מחק עתירה של התנועה לזכויות האזרח נגד המשטרה בנושא פירסום מידע על רישיונות שניתנו להפגנות; השופטים: העתירה מיצתה עצמה; מ”י: ממשיכים לפעול לשיפור המימשק בנושא באתר שלנו; הגורמים האמונים על כך הונחו שלא לפרסם פרטי מבקשי הרישיונות

16:38 17.10.2017

קטגוריות: אינטרנט משפט

תגים:

בית-המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק החליט היום (17.10.2017) למחוק עתירה של האגודה לזכויות האזרח מגד משטרת ישראל שעסקה בנושא רישיונות להפגנות [בג”ץ 3227/16]. בהרכב ישבו כבוד השופטים יצחק עמית, נועם סולברג וג’ורג’ קרא.

כבוד השופט עמית כותב בהחלטתו:

■ “העתירה שלפנינו ביקשה להורות למשטרת ישראל לפעול לפי הוראות סעיף 88 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א-1971, ולפרסם באופן הנגיש לציבור כל רישיון לאסיפה או תהלוכה שניתן על-ידי המשטרה והסייגים שנרשמו לגביו, וכן כל הודעת ביטול רישיון מהסוג האמור.

■ “על-פי הוראתם של מפקדי המחוזות במשטרה, כל המבקש לארגן תהלוכה או אסיפה מתחת לכיפת השמיים, כהגדרתן בפקודה, חייב לקבל לכך היתר ממפקד המחוז המשטרתי בו צפוי להיערך האירוע. מפקד המחוז יכול לבחור אם ליתן את הרישיון או לא, וכן להתנות אותו בסייגים. סעיף 88 לפקודה קובע כי על הממונה על המחוז לפרסם העתק של כל רישיון מסוג זה שנתן, והתנאים והסייגים שנרשמו לגביו, וכן כי עליו לפרסם הודעה על כל ביטול של רישיון.

■ “בעתירתה טענה העותרת כי המשיבה אינה עומדת בחובותיה לפי סעיף זה, בכך שאינה מפרסמת את הרישיונות באופן שוטף ונגיש לציבור.

■ “המשיבה, מצידה, הבהירה בהודעה לבית המשפט כי היא אינה חולקת על חובתה לפרסם את הרישיונות האמורים, ואף ציינה כי החלה להיערך לפרסום שוטף שלהם באתר האינטרנט הממשלתי של משטרת ישראל החל מינואר 2017.

■ “לאחר שיג ושיח בין הצדדים בנוגע להיבטי הפרסום הראוי, החלה המשיבה לפרסם את הרישיונות באתר. בעקבות מספר התפתחויות בפלטפורמת הפרסום, בהן עדכנה המשיבה את בית המשפט, ניתן לסכם כי לדברי המשיבה, בשלב זה המידע נגיש לציבור בסמוך למועד קיום האירוע ולמשך שישה חודשים, על דרך של חיפוש לפי פרמטרים של מיקום ומועד האירוע, תחת לשונית ‘הפגנות ותהלוכות’ באתר. לדבריה, המשיבה מתכוונת להרחיב את החיפוש לפרמטרים נוספים. באשר להודעות על ביטול רישיונות, ציינה המשיבה כי גם אלה צפויות להתפרסם באתר, לכשיינתנו.

■ “בהודעתה מיום 27.6.2017 הוסיפה העותרת והעלתה מספר טענות נקודתיות בנוגע לפרסומים שנעשים על-ידי המשיבה:

+ היותם של הפרסומים קצרי מועד באופן שאינו מאפשר ללמוד את מדיניות המשיבה בנושא מתן רישיונות;

+ פרסום מאוחר של חלק מהרישיונות;

+ כן פרסום פרטיהם האישיים של מבקשי הרישיונות באופן העלול לפגוע בפרטיותם.

■ “המשיבה הגיבה לדברים והדגישה כי היא ממשיכה לפעול לשיפור הממשק; כי אין מקום שהאתר ישמש לניהול ארכיון משטרתי לגבי כל ההפגנות שהתקיימו בכל הארץ משך שנים באשר אין ענייננו בעתירה לפי חוק חופש המידע, התשנ”ח – 1998; וכן כי הנחתה את הגורמים האמונים על כך שלא לפרסם את פרטי מבקשי הרישיונות.

■ “בשלב זה, אנו סבורים כי העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק, שכן הסעד העיקרי שהתבקש במסגרתה התייתר. אף יש להניח כי לפסק דינו של בית-משפט זה בבג”ץ 6536/17 התנועה למען איכות השלטון נ’ משטרת ישראל (8.10.2017) תהא השפעה על כמות הרישיונות שיינתנו.

■ “מכל מקום, נראה כי המשיבה עושה מאמצים כנים להביא לשיפור נגישות הציבור למידע על אודות הרישיונות, וכי פלטפורמת הפרסום הולכת ומתייעלת עם הזמן, כך שהיא עתידה לענות על צרכי הציבור במידה המניחה את הדעת. למותר לציין כי כל טענות הצדדים בנוגע לאופן הפרסום שמורות להם.

■ “בהתחשב בתרומתה של העתירה להנעת המהלך המתואר וליישום הוראות הפקודה, ראינו לנכון להורות על חיוב המשיבה בהוצאות העותרת בסכום כולל של 5,000 ₪.”