אושרה הנחת הצע”ח פרטית על שולחן הכנסת: הצעת חוק לחילופי מידע בין גופי הביטחון, המודיעין והאכיפה ובין נפגעי טרור

יו”ר הכנסת והסגנים אישרו ב- 9.12.2019 הנחה על שולחן הכנסת הצעת חוק (פ/1418/22) של חברי הכנסת יועז הנדל ומשה יעלון.

בדברי ההסבר להצעת חוק לחילופי מידע בין גופי הביטחון, המודיעין והאכיפה ובין נפגעי טרור נאמר כי “ערוץ תביעות הנזיקין האזרחיות, בפרט בהקשר של נפגעי טרור, אינו ערוץ חלופי להליך הפלילי, אלא מקביל לו, ונועד לשרת תכליות נוספות המשלימות את תכליות ההליך הפלילי. עם זאת, דומה כי הוא אינו ממומש בדרך כלל.

“ואכן, למרות שבשמונה-עשרה השנים האחרונות נמנו בישראל למעלה מ- 10,000 נפגעי טרור, הרי שרק מיעוטם מימש את ערוץ התביעה הנזיקית. חלק קטן עוד יותר מתביעות אלו התקבל על-ידי בית-המשפט, כאשר רק מיעוט מתוכו הצליח, בסופו של יום, לגבות את כספי הפיצויים שנפסקו לטובתו. על מיעוט זה יש להוסיף את אותם אלפי נפגעי טרור שלזכותם נפסקו פיצויים במסגרת הליכים פליליים כנגד טרוריסטים ומשלחיהם, אשר לא נגבו.

“מקור המצב המתואר לעיל נעוץ, בראש וראשונה, בקושי הראייתי בפניו ניצבים נפגעי הטרור לשם הוכחת תביעתם, ובהמשך – לצורך גביית הפיצויים הכספיים שנפסקו לטובתם. שכן כאשר נפגע טרור תובע נזקיו עקב מעשה טרור, קיים פער משמעותי בין המידע הנגיש לו לבין זה שבידי רשויות וגופים מדינתיים. אלו מעסיקים אלפי עובדים ומאגרי מידע, וסביר כי ברשותם תשתית עובדתית-ראייתית למעשי טרור ואיבה, אותה הם אינם חושפים מסיבות שונות בפני אזרח שנפגע במסגרתם.

“למותר לציין כי יכולת איסוף המידע, ובכלל זה החקירה, הנתונה לרשות, אינה מוקנית לאזרח נפגע טרור בדרך-כלל. כך יוצא שמידע שכבר נמצא בידי רשויות המדינה, ועשוי לשרת את נפגע הטרור במסגרת הליך נזיקי, אינו נגיש לו.

“מציאות זו פוגעת בזכויות האזרחיות של נפגעי טרור, ומונעת מהם להיאבק ביעילות באלו שפגעו בהם והסבו להם ולאהובי-ליבם סבל בל-יתואר. החוק שלהלן יסייע להצלחת תביעות נזיקין אזרחיות כנגד מעורבי טרור וגביית פיצויים שנפסקו בתביעות אזרחיות ופליליות נגד מעורבי טרור.

“יתרה מכך, החוק יסייע להפיכתן של תביעות אלו לכלי אסטרטגי במסגרת המאבק בטרור במספר דרכים:

+ ראשית, תביעות נזיקין של נפגעי טרור מהוות דרך מאבק מוסרית, שכן הן פוגעות נקודתית (להבדיל מקולקטיבית) במעורבי טרור, במסגרת הליך נאות, בבית-משפט אזרחי, א-פוליטי.

+ שנית, בכוחן של התביעות הללו לסייע בצמצום טרור עתידי, הן משום הפגיעה במשאביהם של ארגוני טרור, הן באמצעות ההרתעה האישית והכללית שהן מייצרות.

+ שלישית, ההליך האזרחי עשוי לחשוף מידע חדש, שיכול וישמש את המדינה בערוצים נוספים, משפטיים ושאינם משפטיים, במסגרת מאבקה בטרור.

+ רביעית, מדובר בדרך יעילה יחסית לייבוש כספי טרור, שכן המידע שיועבר יוכל לסייע במימוש פסקי-דין המגלמים פיצוי כספי, בסדרי גודל גבוהים יחסית, נגד מעורבי טרור ובחילוט נכסיהם.

“בסיכומו של דבר, הקמת היחידה המיוחדת לחילופי מידע תסייע מחד גיסא לנפגעי הטרור בגיבוי משפטי, נפשי וכספי, ומאידך גיסא, תיטיב עם מדינת ישראל, כמו-גם לכלל אזרחיה.

“הצעת החוק נכתבה בסיוע עמותת מגן לנפגעי טרור”.

■ הערת עורך Read IT Now: ידיעה זו הוכנה השבוע עוד קודם להחלטה שהתקבלה בהצבעה בכנסת בדבר פיזורה של הכנסת ה- 22 והליכה לבחירות חדשות לכנסת ה- 23. מאז תחילת כהונתה של הכנסת ה- 22 לאחר השבעתה ב- 3 באוקטובר 2019, הוגשו בידי חבריה ואושרו (ע”י היו”ר והסגנים) להנחה על שולחן הכנסת 1,418 הצעות חוק פרטיות שרק אחת מהן התקבלה (בדבר פיזור הכנסת הנוכחית ויציאה לבחירות). כל היתר – נגנזות. סביר להניח כי בכנסת ה- 23, עם תחילת כהונתה, ימוחזרו מרבית מהצעות החוק הללו. שמונה מהן פורסמו כן באתר ועתה מתפרסמות עוד שש הצעות חוק נוספות.