אושרה הנחת הצע”ח פרטית על שולחן הכנסת: הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – הגבלות על יצוא ביטחוני לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם)

08:54 13.12.2019

קטגוריות: צבא וביטחון

תגים: , , ,

יו”ר הכנסת והסגנים אישרו ב- 2.12.2019 הנחה על שולחן הכנסת הצעת חוק (פ/1012/22) של חברי הכנסת עופר כסיף, ג’אבר עסאקלה, ווליד טאהא, מנסור עבאס, היבה יזבק, אוסאמה סעדי, אנטאנס שחאדה ועאידה תומא סלימאן.

בדברי ההסבר להצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני (תיקון – הגבלות על יצוא ביטחוני לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם)  נאמר כי ” נכון לסוף שנת 2013, משרד הביטחון נתן 400,000 רישיונות ייצוא ושיווק ביטחוני ל- 130 מדינות וגורמים נוספים. ואולם, למרבה הצער, אין בעולם 130 מדינות דמוקרטיות. ממרשם של האו”ם עולה כי  במהלך השנים היה ייצוא של ציוד ביטחוני ישראלי אל מדינות שבאותה העת בוצעו בהן הפרות חמורות של זכויות אדם.

“לדוגמה, לפי המרשם, היה ייצוא ישראלי לצ’אד בשנת 2008 בזמן מלחמת האזרחים העקובה מדם שנתקיימה שם.

“גם לרואנדה היה ייצוא ישראלי ב- 2008, בזמן שלפי משרד החוץ האמריקאי התקיימו שם הפרות חמורות של זכויות אדם על-ידי כוחות הביטחון. רואנדה עצמה הייתה מעורבת במלחמה רבת השנים בקונגו ובחימוש המורדים שם (כולל תמיכה במליציות שעושות שימוש בחיילים-ילדים).

“מהמרשם עולה עוד כי היה ייצוא ביטחוני ישראלי לקניה בשנת 2011, בזמן שלפי משרד החוץ האמריקאי כוחות הביטחון שם היו מעורבים בעינויים, אונס, והריגה ללא משפט.

“מהנתונים עולה כי גם בעבר הרחוק יותר משרד הביטחון אישר ייצוא ביטחוני למדינות מפוקפקות ולמשטרים דיקטטוריים או לא יציבים, למרות שהקהילה הבינלאומית חזרה וטענה כי הם מפרים באופן שיטתי את זכויות האדם של אזרחיהם, את המשפט הבינלאומי או מעורבים בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות.

“להבדיל מן החקיקה המקבילה במדינות רבות, שם ניתן ביטוי מפורש לשיקולים הנוגעים לזכויות אדם ועמידה בכללי המשפט הבינלאומי ההומניטארי, בחוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס”ז – 2007, יש רק התייחסות לאמברגו של מועצת הביטחון של ארגון האו”ם. איך בכך די שכן למועצת הביטחון מגבלות פוליטיות רבות, וההחלטות המגבילות סחר בנשק מטעם גוף זה הן החריג שאינו מעיד על הכלל. על כן, לאור היעדר התייחסות מפורשת בחוק הפיקוח הישראלי לשיקולים הנוגעים לדיני זכויות האדם והמשפט הבינלאומי ההומניטארי, מדינת ישראל עלולה לתרום לליבוי סכסוכים אלימים ברחבי העולם שבהם מתבצעות הפרות קשות של המשפט הבינלאומי וזכויות אדם.

“הצעת חוק זו מבקשת להגביל את הייצוא הביטחוני למדינות שלגביהן יש לישראל מידע לפיו קיימים בהן כוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם […] על כן, מוצע לתקן את המצב לפיו הייצוא הביטחוני הישראלי ישמש בהפרות זכויות אדם בעולם, ולהוסיף איסור מפורש על ייצוא ביטחוני לכוחות ביטחון במדינות זרות שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם”.

* הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על-ידי חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת (פ/2721/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על-ידי חברת הכנסת תמר זנדברג (פ/2672/20), על-ידי חבר הכנסת יחיאל חיליק בר וקבוצת חברי הכנסת (פ/5611/20), על-ידי חבר הכנסת יהודה גליק וקבוצת חברי הכנסת (פ/3100/20) ועל-ידי חברות הכנסת תמר זנדברג וזהבה גלאון (פ/263/20), על שולחן הכנסת העשרים ואחת על-ידי חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת (פ/61/21) ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על-ידי חברת הכנסת תמר זנדברג (פ/324/22).

הערת עורך Read IT Now: ידיעה זו הוכנה השבוע עוד קודם להחלטה שהתקבלה בהצבעה בכנסת בדבר פיזורה של הכנסת ה- 22 והליכה לבחירות חדשות לכנסת ה- 23. מאז תחילת כהונתה של הכנסת ה- 22 לאחר השבעתה ב- 3 באוקטובר 2019, הוגשו בידי חבריה ואושרו (ע”י היו”ר והסגנים) להנחה על שולחן הכנסת 1,418 הצעות חוק פרטיות שרק אחת מהן התקבלה (בדבר פיזור הכנסת הנוכחית ויציאה לבחירות). כל היתר – נגנזות. סביר להניח כי בכנסת ה- 23, עם תחילת כהונתה, ימוחזרו מרבית מהצעות החוק הללו. שמונה מהן פורסמו כן באתר ועתה מתפרסמות עוד שש הצעות חוק נוספות.