אושרה הנחת הצע”ח פרטית על שולחן הכנסת: הצעת חוק שידורי טלביזיה (תיאור קולי)

יו”ר הכנסת והסגנים אישרו ב- 19.11.2018 הנחה על שולחן הכנסת הצעת חוק (פ/5864/20) של חברי הכנסת מכלוף מיקי זוהר, איילת נחמיאס ורבין, איתן כבל ודוד אמסלם.

בדברי ההסבר להצעת חוק שידורי טלביזיה (תיאור קולי), התשע”ט – 2018 נאמר כי “בישראל חיים כ- 24,500 אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה, המוגדרים ככאלו ונושאים ‘תעודת עיוור/לקוי ראייה’ שמנפיק משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. מלבד אוכלוסייה זו, חיים בישראל, לפי הערכות שונות, בין 130,000 ל- 180,000 אנשים עם לקויות ראייה קשות שאינן מגיעות לכדי זכאות ל’תעודת עיוור/לקוי ראייה’, אך ברור כי לקות הראייה מגבילה מאד את יכולת התפקוד שלהם.

“עיוורון ולקויות ראייה נפוצים בקרב כל המגזרים וקבוצות הגיל בישראל. יחד עם זאת, בשל מגוון מחלות עיניים הנפוצות בגילאים מבוגרים, למעלה מ- 60% מקרב נושאי ‘תעודת עיוור/לקוי ראייה’ הינם מעל גיל 60.

“הצעת חוק זו עוסקת בתחום שאין לו התייחסות בחקיקה ובתקינה בישראל, ועניינו הנגשת שידורי טלביזיה בישראל לקהל האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה באמצעות תיאור קולי. מאחר ששידורי טלביזיה מכילים התרחשויות ומראות חזותיים, מצבים רבים על המסך אינם ניתנים להבנה עבור מי שאינו רואה. ללא התיאור הקולי, נפגמת ואף נמנעת יכולתו של צופה עם עיוורון או עם לקות ראייה להיות מודע למסרים חשובים, להבין את התוכן החזותי, ליהנות ממשדרי הרחבת הדעת, בידור ופנאי.

“על כן, שירות הכלה באמצעות ‘תיאור קולי’, כהגדרתו בהצעת חוק זו, מטרתו להשלים עבור האדם עם העיוורון או לקות הראייה את החסר, ולתאר במלל תוך כדי שידור חי או מוקלט, באותה עת. התיאור הקולי אינו פוגע במשדר המקורי ומשתלב בין הדיאלוגים, או הקריינות המקורית. הטכניקה מבוצעת כמודל חי או מוקלט ומקובלת בסרטי קולנוע וטלביזיה ובהצגות תיאטרון, באירועים ממלכתיים, בכנסים ובסיורים תיירותיים. בישראל מיושם שירות התיאור הקולי מזה ארבע שנים באופן מצומצם מאוד על ידי הספרייה המרכזית לעיוורים, שמנסה להנגיש סרטי קולנוע ומחזות, אשר יצרה פס קול נגיש לסדרה פאודה. מעת לעת מארגנים גם השתתפות אנשים עם עיוורון ולקויי ראייה במשחקי נבחרת ישראל בכדורגל ומלווים זאת בתיאור קולי במגרש. פעילויות כגון אלה יצרו דרישה בקרב ציבור האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה, ויש צורך למסד זאת בדומה למדינות המתקדמות בעולם.

“יש להדגיש את חשיבות התיאור הקולי להבנת המתרחש בשידורי טלביזיה עבור אדם עם עיוורון או לקות ראייה. בכל שידור טלוויזיוני, נלקחת בחשבון, כמובנת מאליה, העובדה שהצופה רואה את התמונה במלואה, ומבין מתוכה תכנים לא מילוליים, בעלי חשיבות להבנת העלילה. דוגמאות לכך הן: פני אדם מופתע, מאוכזב או שמח; נופי רקע המעידים על שינויי מיקום או זמן; רקע המבקש להעיד על סביבה בעלת משמעות הקשורה לתוכן המדובר או העלילתי וכדומה. זאת ועוד, לעיתים נוסף כיתוב המבקש להציג לצופה שמות דוברים, מעברים בזמן בין תקופות בעלילה אשר נסתר מעינו של אדם עם עיוורון או לקות ראייה. כיום, המדיום הטלוויזיוני, אינו מתחשב בצורכי אנשים עם עיוורון או לקות ראייה ואין בקרב הגופים המשדרים כל דרך להציג את החוסרים הנדרשים להבנה.

“מעבר לצורך הבסיסי המתואר לעיל, יש להביא בחשבון מימד נוסף: כאשר מדובר בשפות זרות המשולבות ביצירה הישראלית או במשדרי חדשות, אין האדם העיוור רואה את הכתוביות. יצירות מסוימות בעלות שיעורי צפייה גבוהים עשויות להכיל מעברים לשפות נוספות, כגון ערבית או ספרדית, כאשר חלק מן הצופים אינם דוברים אותן. במקרים אלו, על מנת להבין את העלילה, יש להוסיף עבור צופים עם עיוורון ולקויות ראייה את הקראת הכתוביות (דיבוב לשפה זרה). במשדרי חדשות ואקטואליה מעברים בין שפות שכיחים כאשר לעיתים קרובות מוצגות כתבות מערוצי חדשות זרים, ראיונות עם גורמי חוץ או מסיבות עיתונאים המדוברות בשפות זרות. במקרים אלו כאמור, ללא התוספת של הקראת הכתוביות, אין לאדם עם עיוורון או לקות ראייה אפשרות לעקוב אחר המידע או להבינו, כפי שמתאפשר לאדם הרואה.

“במשדרי חדשות ואקטואליה, נדרש, בנוסף לתיאור תמונות חזותיות שנעות על המסך, ובנוסף לדיבוב השפות הנוספות, גם הצגת מרואיינים המופיעים בכתבות ואשר שמם ותפקידם מופיע בכתובית בלבד.

“צרכים אלו, שאין להם מענה כיום, הביאו את חברי הכנסת היוזמים להניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק זו. הצעת החוק מסדירה כמה היבטים הנוגעים להנגשת השידור הטלביזיוני, באמצעות תיאור קולי לקהל הצופים עם עיוורון ולקות ראייה.

“בהיבט התוכן המשודר, הצעת החוק מתייחסת להנגשה בתיאור קולי של תכני שידור שונים באופנים שונים, ומגדירה את חובת ההנגשה לפי סוג התוכן ואופיו. כך, מתייחסת הצעת החוק בנפרד לחובת הנגשת שידורי תוכן חדשותיים, שידורי תכנים דרמטיים ותכנים המיועדים לילדים ונוער. ההצעה קובעת חובת הנגשה שונה לכל סוגה וסוגה מבחינת היקף המשדרים החייבים בהנגשה, וכן קובעת גידול הדרגתי לאורך זמן בחובת ההנגשה בהתאם לסוג המשדרים.

“בהיבט הגוף המשדר, הצעת החוק מתייחסת באופן שונה אל גופים שפועלים בתחום עולם תקשורת הטלביזיה בישראל ומטילה חובות שונים על גופים המשדרים תכנים או יצירות מקוריות (בין אם יצר אותה בעצמו ובין אם רכש אותה ממפיק מקומי), לבצע את התאמות התיאור הקולי.

מוצע להטיל על גופים המפיצים שידורים (כדוגמת חברת ‘HOT’, חברת ‘YES’ או מערך עידן+) להעמיד פלטפורמה מתאימה להעביר את המשדר בדרך נגישה בליווי תיאור קולי. כמו כן מוטלות חובות גם על גופים שלא חלה עליהם רגולציה מעולם התקשורת והשידורים כיום, אך בפועל משדרים שידורי טלביזיה לכל דבר ועניין, ממוענים, בתשלום,  על גבי רשת האינטרנט, אל בתי הלקוחות למכשירי טלביזיה ולמסכים אחרים, בבתי הלקוח באמצעות ממירים, או שלא באמצעות ממירים (כדוגמת השירותים שמוכרות החברות ‘סלקום’ ו’פרטנר’). יצוין, שבמקרים מסוימים גוף אחד יכול להיות בעל מהות כפולה, ויוטלו עליו חובות החלים על גוף המייצר תוכן וחובות שחלים על גוף שמפיץ שידורים בה בעת. לעניין החובה להעמיד לגופים משדרים פלטפורמה מתאימה לשידור מונגש, יצוין כי בטכנולוגיה של שידור ספרתי (המשמשת כיום את מפיצי השידורים בישראל), ניתן להפיק ערוץ קול נוסף למימוש התיאור הקולי לצד כל שידור ‘רגיל’ – ‘DUB’ בעלויות סבירות.

“בהיבט הנגשת השימוש בפונקציות המסופקות על ידי מפיץ שידורים, הצעת החוק מטילה חובה על מי שמפיץ שידורים, לתת אפשרות למשתמש לקבל חיווי קולי, לכל הפונקציות שהוא מאפשר למשתמשים במסגרת שירותי הטלביזיה שהוא מספק. שירותים אלו יחויבו בחיווי קולי: הפעלה ושמע לרשימת התפריטים שמציג מפיץ השידור ולאפיקים שניתן לצפות בהם באמצעותו (מספר ושם האפיק). כמו כן יידרש המפיץ שהפעלת השירותים השונים תהיה בדרך פשוטה וידידותית למשתמש שהוא אדם עם עיוורון או לקות ראייה.

“בהיבט ציוד הקצה הנדרש לביצוע כל האמור, הצעת החוק קובעת חובה לכלול בכל ציוד קצה המשמש לשידורי טלביזיה בישראל שנמכר ומסופק בישראל, כגון ממירים ספרתיים, שלטים וטלוויזיות חכמות, את כל המרכיבים שמאפשרים קיום מלא של הוראות ההנגשה שנקבעו בה.

“כמו כן, הצעת החוק כוללת חובות שמוטלות על גופי האסדרה השונים בכל התחומים הקשורים לעניין, אשר יבטיחו קיום מיטבי של הוראות החוק, וכן סמכויות שונות לקביעת כללים נדרשים, הגדרות לשידורים המחויבים בהנגשה באמצעות תיאור קולי, בקרה ואכיפה.

“[…] נוסף על התפתחות השירותים המכילים אנשים עם מוגבלויות בעולם, התיאור הקולי הוא חלק מקיום החובות שישראל נטלה על עצמה במסגרת אמנת האו”ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות CRPD)) וברוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח – 1998, שכן הוספת תיאור קולי תבטיח הגברת עצמאותם, כבודם ושוויונם של אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה.

“החוק המוצע מבטא צורך חברתי חשוב לשילוב אנשים עם עיוורון בחברה, באופן שוויוני, עצמאי ומיטבי. מתוך ראייה זו, מוצע להטיל על המדינה את החובה של ‘נשיאה בנטל’ הכלכלי שהחוק מטיל על הגופים השונים, וקובעת כי המדינה תשתתף, במגבלות מסוימות, בעלות הנגשת השידור הטלביזיוני בישראל בתיאור קולי, בסכום  של  כשישה מיליון שקלים חדשים בשנה’.”