תובעת נכה בשיעור 100% שהגישה תביעה קטנה נגד בזק על סכום של 30,000 ₪ קיבלה 6,000 ₪; בית-המשפט לא קיבל את החלק הארי של תביעתה

בית-המשפט לתביעות קטנות בחיפה קיבל חלקית תביעה קטנה שהגישה תושבת חיפה נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ ופסק לטובתה רק חמישית מהיקף התביעה הכולל שהגישה.

כבוד הרשמת הבכירה יפעת שקדי-שץ כתבה בין היתר בפסק דינה [ת”ק 34413-10-18] שניתן ב- 25 ביולי 2019:

“לפניי תביעה קטנה על סך של 30,000 ₪ בגין נזקיה של התובעת הנובעים מהזנחה והתרשלות של הנתבעת (“בזק”) בטיפול בציוד המותקן ברכושה הפרטי של התובעת.

“לטענת התובעת, היא בעלת הבית והמחזיקה הבלעדית בבית פרטי. היא אינה לקוחה של בזק מזה כ- 25 שנים. במבנה הפרטי של התובעת, בכניסה, בסמוך למדרגות, ניצבת

תיבת תקשורת של בזק המותקנת ברשלנות, משתלשלים ממנה כבלים באופן שמסכן את מי שעולה או יורד במדרגות. החוטים מלופפים סביב שער הבית, משתרכים  על סורגי החלונות וכל פעם שמגיע טכנאי של בזק לחבר משהו, הוא פשוט מדביק את החוטים בסלוטייפ באופן חובבני.

“מאחר והתובעת נכה בשיעור של 100%, היא נאלצה לערוך שיפוץ מקיף הכולל את גרם המדרגות על-מנת להנגיש את הבית למגבלותיה. אף קבלן לא הסכים לשפץ את המבנה כאשר החוטים והקופסא נמצאים במצב כזה ומבלי שטכנאי מוסמך יסדר את המפגע.

“משך ארבע שנים ניהלה התובעת שיחות רבות עם בזק אשר זורקת את האחריות על מישהו אחר והתובעת נאלצה לשלם כסף על פינוי הציוד אשר אינו משמש אותה. לבסוף, נאלצה התובעת לתקן את המדרגות ולעשות ‘מעקף’ ‘מכוער ומגביל’ אשר יותאם לציוד של בזק.

“בנוסף טענה התובעת כי בזק עושה שימוש ברכוש פרטי של התובעת, תוך התעלמות מביטחונה ותוך פגיעה ברכוש הפרטי”.

חברת בזק מצידה “טענה כי שלחה לביתה של התובעת במספר הזדמנויות נציגים מקצועיים על-מנת להחליף את התיבה לתיבה חדשה, אך התובעת לא איפשרה להם לבצע את עבודתם ודרשה מהם לסלק את התיבה הקיימת ממקומה. מדובר, למעשה, בסעד של סילוק יד ממקרקעין, אשר אינו בסמכותו של בית-המשפט זה.

“לגופם של דברים נטען, כי התיבה המותקנת בתחום נכסה של התובעת היא תיבת תקשורת המיועדת לאספקת תשתית טלפוניה ואינטרנט לדיירי הבניין.

“נכון למועד הגשת כתב ההגנה בזק מאשרת כי לתיבת התקשורת לא מחוברים לקוחות פעילים אולם הישארותה במקומה חיונית לביקושים עתידיים לכל דיירי הבניין, שירותים עפ”י החוק לספק.

“בנוסף נטען כי באמצעות תיבה זו היו מחוברים לקוחות בזק ולקוחות השוק הסיטונאי וחלק מהכבילה אינה שייכת לבזק”.

בזק טענה בפני בית-המשפט כי הפנייה הראשונה של התובעת המתועדת אצל החברה היא מחודש מאי 2018. “עם קבלת פניית התובעת, הוסבר לתובעת כי עליה לשאת בעלות העתקת התיבה אולם התובעת התנגדה לכך.

בתשובה לתגובתה של בזק טענה התובעת כי “כתב התביעה מתייחס לרשלנות והזנחה של ציוד שהונח ברכושה הפרטי, תוך התעלמות מהמפגע ושלילה זכותה לדאוג לביטחונה ולביטחון בני משפחתה. התובעת טענה כי איפשרה לנציגי בזק לעבוד בתחומה, אבל סירבה לקדוח חור בקיר מאחר שמדובר בקיר רעוע וחששה לנזק נוסף.

“בנוסף נטען כי התובעת היא בעלת הנכס היחידה ואין באיזור ‘שוק סיטונאי’. התובעת הדגישה כי התביעה היא תביעה לסעד כספי בגין נזקיה כתוצאה מהתרשלות בזק ולא דרישה להעתקת התיבה”.

בהכרעתה כותבת הרשמת הבכירה כי “על-מנת להכריע בטענותיה של התובעת, על בית-המשפט להידרש, למשעה לשלוש שאלות:

הראשונה – האם התיבה שייכת לבזק והאם בזק רשאית/מחוייבת לבצע עבודות הכרוכות בתיבה בשטחה של התובעת.

השנייה – האם בזק מחוייבת הייתה לפרק את התיבה, ומי צריך לשאת בעלות הפירוק? כדי להכריע בשאלה זו, יש להידרש לשאלה מקדימה ולהכריע, האם הצבת התיבה הייתה כדין?

השלישית – האם יש עיגון לחייב את בזק בנזקים הנובעים ממיקום התיבה. ככל שהתשובה לשאלה זו תהיה חיובית, על בית-המשפט להכריע בדבר שיעור נזקי התובעת”.

“המשמעות היא, שהתיבה הותקנה כדין, ודאותה הסכמה היסטורית […] מכשירה את ביצוע פעולותיה של בזק הכרוכות בטיפול בתיבת התקשורת”.

“בזק שבה על הטענה כי היא מוכנה לפרק את התיבה, אולם מדובר בשירות הכרוך בתשלום. הדברים לא עוגנו בצורה ברורה ובזק לא הצביעה על המקור לחיוב זה”.

[…] בהתבסס על הוראות סעיף 26(א) אני קובעת כי היה על בזק לפעול להעתקת התיבה כדי לאפשר את השיפוץ, יציקת המדרגות וביצוע תכנונה של התובעת לבנות מדרגות נגישות לה בשים לב לנכותה וכי בהתבסס על הוראות הסעיף האמור לא היה הכרח להתנות את העתקת התיבה בתשלום הוצאות”.

“אציין כי טענותיה של בזק כי הם לא יכלו לפרק את התיבה מאחר שהיא מספקת שירותים ללקוחות אחרים לא הוכחה, ומקובלת עליי גירסתה של התובעת כי רק היא ודיירת ששוכרת ממנה גרות בבניין ואין שום לקוח נוסף של בזק בבניין”.

אוסיף כי בזק לא ציינה ולו גורם אחד שעושה שימוש בתיבת התקשורת. כך גם לא הוצגו כל ראיות לכך שחלק מהחוטים לא שייכים לבזק (והדבר גם אינו נכון, שכן לבסוף טכנאי מטעמה של בזק גזר את החוטים”.

הרשמת קבעה כי התובעת לא הציגה בפניה ראיות לתמיכה בטענות לנזק שנגרם לה. עם זאת, “[…] אני מקבלת את גירסת התובעת כי התנהלותה של בזק ומיקומה של התיבה כפי שהיא (פתוחה, מלאה בחוטים וכבלים משתלשלים) בכניסה לביתה, בצמוד למדרגות, הסבה לה עוגמת נפש קשה. כך גם אני מקבלת את גירסתה כי המדרגות לא בוצעו בצורה בה היא ביקשה, בגלל מיקום התיבה ולכן נדרשה לצקת את המדרגה הראשונה בגובה שונה משאר המדרגות מבלי יכולת לצקת משטח ארוך שהיה מקל עליה. משכך, שוכנעתי כי נגרמה לתובעת עוגמת נפש בהקשר זה”.

“לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, את השתלשלות העניינים, בחנתי את כל התמונות בקפידה ובחנתי את טענותיה של התובעת לעניין הזמן שהוקדש לטיפול בעניין זה, החלטתי להעמיד את סך נזקיה של התובעת בהקשר זה, על דרך האומדן, על סכום של 5,500 ₪.

“סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעת סך כולל של 5,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למתן פסק דין זה. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת סך של 500 ₪ בגין הוצאות ההליך”.

מבזקים