תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד לוי יצחק – החברה לשמאות וסקרים בשם “כל אדם אשר פנה למשיבה על-מנת שתערוך דו”ח שמאות עבור רכבו, והדו”ח שנערך עבורו בהתאם הועלה ללא ידיעתו ו/או הסכמתו לאתר האינטרנט של המשיבה”

15:06 11.01.2019

קטגוריות: אינטרנט משפט

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה (8.1.2019) תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד לוי יצחק – החברה לשמאות וסקרים בע”מ בשם “כל אדם אשר פנה למשיבה על-מנת שתערוך דו”ח שמאות עבור רכבו, והדו”ח שנערך עבורו בהתאם הועלה ללא ידיעתו ו/או הסכמתו לאתר האינטרנט של המשיבה”. סכום התביעה הייצוגית הוא 80 מיליון ₪.

בכתב התביעה נאמר בין היתר כי בשנים האחרונות אנו חווים את התקדמותה של הטכנולוגיה אשר ניתן להגדירה כמהפיכה של ממש באופי החיים המודרני. עם התקדמות זו הגיעו יתרונות רבים ובהם נגישות רחבה למידע ולידע ונגישות של שירותים שניתנים על-ידי חברות, פרטיות וממשלתיות כאחד.

“יחד עם זאת, התקדמות זו אינה חפה מחסרונות, כשאחד מהחסרונות הבולטים ביותר הוא הפגיעה ההולכת ונרחבת של חברות מסויימות בפרטיות לקוחותיהם, איסוף מידע נרחב על אנשים, כאשר ההבדל בין מידע אישי למידע סטטיסטי ‘תמים’ הולך ומטשטש.

“לא אחת, מידע ופרטים אישיים שהגיעו לידי אותן חברות, מועברים על-ידן לגורמים אחרים ללא ידיעתם ו/או הסכמתם של הלקוחות, או שהמידע נשמר בדרכם לא מאובטחות כ- ‘פירצה קוראת לגנב’ ומוצא את דרכו לגורמים אחרים, בין אם דרך רשת האינטרנט ובין אם בדרכים אחרות.

“עניינה של בקשה זו […] המאגר שהעלתה אל אתר האינטרנט שלה ובו מצוי מידע רב הכולל, בין השאר, את פרטיהם האישיים באופן בו כל אדם החפץ בכך יכול לעיין בהם ולהעתיקם.

התובע בתביעה זו הוא ליאור יאס, “אזרח ותושב ישראל, בן כ-  30, אשר עובד בחברה לתועלת הציבור בתחום החינוך והטכנולוגיה, אשר נדרש לשירותיה של המשיבה ומסר לה פרטים אישיים שלו במסגרת הליך ייבוא של רכב יוקרה ורכישת פוליסות ביטוח”.

“[…] בשנת 2017 החל המבקש בהליך ייבוא אישי לרכב יוקרה מסוג BMW דגם E330 משנת ייצור 2016. באותה השנה כאמור, ולנוכח הצורך לבטח את הרכב, המבקש פנה  לחברת הביטוח, וזו מסרה לו כי כתנאי מקדים לביטוח הרכב עליו לפנות אל המשיבה על-מנת שזו תערוך דו”ח שמאות לרכב. המבקש פעל בהתאם להחיית חברת הביטוח, פנה למשיבה ומסר לה את פרטיו האישיים הכוללים, בין היתר, את שמו ואת כתובתו בהתאם לדרישות המשיבה.

“[…] בשנת 2018 החליט המבקש לפרסם את רכבו למכירה. כתוצאה מכך קיבל פניות ממספר רוכשים פוטנציאליים. לאחר מו”מ עם אחד מאותם הרוכשים הפוטנציאליים, פנה אליו אותו רוכש והודיע לו כי הוא אינו מוכן לשלם את המחיר אותו דורש המבקש וכל זאת לאור נתוני חוות הדעת שערכה המשיבה.

“המבקש נותר נדהם וללא מילים לאחר שגילה כי כל אדם יכול בקלות רבה, באמצעות הקשת מספר רישוי בלבד להוריד מאתר המשיבה את חוות הדעת השמאית עם שמו המלא, כתובתו ופרטי הרכב המלאים!!!

“עוד גילה המבקש כי בהקשת מספר הרישוי של כל רכב המופיע במאגר במקום המיועד לכך באתר המשיבה, ניתן לעיין בכל הדו”חות השמאיים וחוות הדעת של הרכבים המופיעים במאגר, וביניהם כל הרכבים המיובאים לארץ בייבוא אישי, ואשר כוללים את שמם ואת כתובתם של בעלי הרכבים, את כל המפרט הטכני של הרכבים, האיבזור הנלווה אליהם ואת אמצעי המיגון המלאים של הרכבים וכן את גובה השומה שנקבעה להם על-ידי המשיבה.

“מתוך כל האמור לעיל עולה כי פגיעתה של המשיבה בפרטיות המבקש ושאר הקבוצה המיוצגת הינה חמורה וממשית. התנהגותה המזלזלת, גרמה למבקש לדאגה רבה בשל אי הוודאות אל מי עוד הגיע המידע האישי שלו והאם וכיצד ייעשה במידע זה שימוש נגדו. כמו כן, המבקש הסכים למסור את פרטיו מתוך אמונה כי המשיבה, חברה מוכרת וגדולה בעלת בלעדיות בתחום, תשמור על פרטיו האישיים. המבקש גם נפגע בכך שניסה לנהל מו”מ בנוגע לרכבו אך פרטי הרכב המלאים היו חשופים בפני רוכשים פוטנציאליים”.

חוו”ד מקצועית לגבי התביעה

לכתב התביעה צורפה חוות דעת מקצועית של ירון חקון המציג עצמו כ”מומחה בתחום אבטחת המידע והסייבר עם ניסיון של למעלה מ- 10 שנים בתחום”. הוא כיהן בתפקידים בכירים בשתי חברות המתמחות בתחום וכיום הוא מכהן בתפקיד מנכ”ל ומומחה אבטחת מידע בחברת AppSec Labs המתמחה באבטחת מידע של אפליקציות. הוא מציין כי בשנה האחרונה שימש בתפקיד מנהל טכנולוגיות ראשי (CTO) בפרוייקט “עיר חכמה” של עיריית תל אביב.

בין היתר הוא כותב בחוות דעתו כי “[…] לאחר שנחשפתי לפירצת האבטחה שהוצגה לי ע”י מר ליאור יאס בתאריך 21.11.2018, נראה כי גם היום מאגר המידע הנמצא אצל חברת לוי יצחק – חברה לשמאות ולסקרים אינו מאובטח בצורה מתאימה […] מסקנתי על סמך ניסיוני וכל האמור לעיל הינה כי המערכת ומאגר המידע אינם מאובטחים ואינם עומדים בדרישות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע”ז – 2017 ובפרט בדרישות הקבועות בסעיף 14 לחוק”.

* התביעה הוגשה באמצעות עו”ד ארנון גרפי.

[הערה: ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות באופן זהה לחלוטין בכתב התביעה המקורי שהוגש לבית-המשפט].

מבזקים