תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד 9 גופי תקשורת: “תמונת המצב שתחשוף בקשה זו בפני בית-המשפט מעידה על התפוררות נורמות עיתונאיות אשר עולה לכדי אנרכיה. הערבוב המסוכן בין אינפורמציה ומידע עיתונאי מובהק לבין פרסום סמוי וממומן הינו הרסני ומסוכן”

20:44 17.03.2019

קטגוריות: משפט פרסום/שיווק/מדיה

הערב בשעה 18:28 דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה: הוגשה (17.3.2019) תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד ידיעות אחרונות ואח’ בשם “כלל האזרחים אשר נחשפו ו/או צרכו במדיות השונות של המשיבים תכנים אשר פורסמו בגין אינטרסים מסחריים של המשיבים (ובפרט מפרסום סמוי ו/או אסור ומקבלת תמורה עבור פרסום) מבלי לגלות באופן ברור ומובהק כי מדובר בפרסומת (ובפרט מוצרים אסורים רגישים ומזיקים ובהם סיגריות, הימורים, אלכוהול, תרופות, מוצרים המיועדים לקטינים וכיוצ”ב)”.

בינתיים פורסם גם הנוסח המלא (417 עמודים, כולל נספחים) של כתב הטענות ועיקריו מובאים להלן.

= = = = = = = = = = = = = = = =

התביעה הוגשה היום לבית-משפט המחוזי בתל אביב יפו. התובעים בתיק זה הם: שאול ליכטנשטיין, שלומי אטיאס ואייל שרמן.

התביעה הוגשה נגד: ידיעות אחרונות בע”מ; ידיעות אינטרנט – שותפות רשומה; שידורי קשת בע”מ; רשת מדיה בע”מ; ערוץ 10 החדש בע”מ; ג’רוזלם פוסט בע”מ; ערוץ הספורט בע”מ; סיטינט בע”מ (CityNet) ו- וואלה! תקשורת בע”מ.

■ “בקשה זו מפנה אלומת אור אל אנומליה שיטתית, מתמשכת ובלתי נתפסת של הטעיית הציבור ומצביעה על שלל נזקים – הכבדים, השיטתיים, הבלתי מתקבלים על הדעת – הנגרמים שנים ארוכות לכלל הציבור כתוצאה מהפרות הדין מצד המשיבות.

■ “הנושא שלפנינו אינו עניין אזרחי-מסחרי רגיל, אלא סוגיה הרת גורל הנוגעת ליסודותיה של הדמוקרטיה המודרנית, חופש הביטוי וחופש העיתונות. נאמר בקול ברור וצלול: המשיבות הפרו את חובותיהן – החוקיות, הציבוריות, הנורמטיביות והתקשורתיות – כלפי ציבור הצרכנים, אנשי התקשורת וכלפי החברה הישראלית בכללותה.

■ “בתמצית, עניינה של הבקשה שלפנינו היא פרסומים, תכנים וכתבות שמתפרסמות המשיבות במדיומים ובשלל כלים תקשורתיים שונים שעומדים לרשותן – פרסומים הכוללים תוכן פרסומי מובהק שפורסם עבור תמורה, אולם נחבא במסווה שקרי ומתחזה לתוכן אינפורמטיבי או מערכתי, ללא גילוי נאות וברור.

■ “העובדה כי תוכן זה נועד לקדם את ענייניהם של גורמים מסחריים וכי הוא מפיק למשיבות רווחים וטובות הנאה – אינה נגלית כראוי בפני הקוראים ומהווה הטעייה והשפעה בלתי הוגנת על הצרכנים.

■ “[…] בית-המשפט יתבקש לתת משקל רב לעובדה כי הפגיעה בלקוחות התבצעה בכוונת מכוון, במשך שנים ארוכות, תוך ידיעת כלל גורמי ההנהלה באופן גלוי תוך ‘צפצוף’ מוחלט על הוראות החוק וטובת הלקוחות והקוראים והציבור הרחב.

■ “וזאת יש לומר: סוגיית הפרסום הסמוי היא בעיני רבים כיום, הסוגייה הבוערת ביותר בעולם התקשורת המסחרי והשפעותיה – שלמרבה האירוניה מעט סמויות אף הן – מאיימות לכלות את עצמאות התקשורת ואמינותה בחברה דמוקרטית. לסוגיית הפרסום הסמוי השפעה מכרעת על אמון הציבור בעיתונות. לא רק בעצמן פוגעות המשיבות כי אם בתקשורת כולה.

■ “[…] תמונת המצב שתחשוף בקשה זו בפני בית-המשפט מעידה על התפוררות נורמות עיתונאיות אשר עולה לכדי אנרכיה. הערבוב המסוכן בין אינפורמציה ומידע עיתונאי מובהק לבין פרסום סמוי וממומן הינו הרסני ומסוכן.

■ “[…] התערבות זו מצד בית-המשפט חיונית על-מנת לשמר חברה דמוקרטית ושיח ציבורי תקין. מעמדם הייחודי של העיתונים וכלי התקשורת מקנה להם יתרונות והגנות רבות מצד החברה והשלטון (פריבילגיות משפטיות, סבסוד עקיף וישיר, נגישות למושאי סיקור, ושלל כלים כמו חיסיון וכיוצ”ב) אולם ‘אוי לה לסמכות שאין עימה אחריות’ – יחד עם כוח רב באה אחריות כבדת משקל. למרבה הצער, המשיבות התנערו מאחריות, ובחסות האפילה ומטעמים מסחריים הפרו את חובותיהן על-פי החוק, הדין וחובת האמון האינהרנטית כלפי הצרכנים והציבור.

התובעים מיוצגים ע”י עורכי הדין מירון, בן ציון ופריבס ושות’.

[הערה: כל ההדגשות בידיעה זו מתפרסמות באופן זהה לחלוטין בכתב הטענות המקורי שהוגש לבית-המשפט].

מבזקים