תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד 6 בנקים ובהם בנק הדואר: “הלקוח אינו מקבל פירוט של ‘עלות השירות’ כנדרש” בעת ביצוע המרה של מט”ח; הנתבעים “אינם מספקים גילוי נאות של עלות שירות החליפין של מט”ח”

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה (5.6.2019) תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד שישה בנקים ובהם בנק הדואר. לתביעה צורפו חוות דעת מקצועיות מטעם פרופ’ רו”ח ירון זליכה ומטעם ד”ר מיכאל שראל.

התובעים בתיק זה הם יואב ים ומנשה דלל. הנתבעים הם בנק לאומי לישראל, בנק הפועלים, בנק דיסקונט לישראל, בנק מזרחי טפחות, חברת בנק הדואר ובנק יהב לעובדי המדינה.

הידיעה כאן מתמקדת בכל הקשור לבנק הדואר [“חברה מסחרית המתפקדת כבנק לכל דבר ועניין. (…) אינה משקפת ללקוחותיה את ההפסד בו הם נושאים בגין השירות הניתן באמצעותה. החיוב דנן הינו עניין מהותי כמוגדר בדיני צרכנות שונים”].

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “עניינה של בקשה לאישור זו הואפעולת המרה של מטבע חוץ, פעולה שהינה בבסיס הכלכלה המודרנית. בנוגע לפעולת המרה של מטבע חוץ הוגשו מספר הליכים בבית-המשפט המחוזיים […] הבסיס הראייתי והסוגיות המשפטיות המועלות בבקשה לאישור זו שונים באופן ממשי ומשמעותי”.

התובעים טוענים כי בעת ביצוע פעולות המרה של מטבע חוץ, “[…] המשיבים אינם מפרטים את החיוב/עמלה בתעריפוניהם, ולכן הם למעשה מחייבים את הלקוח בהפרשי המרה, ללא סמכות שבדין […] בענייננו, הלקוח אינו מקבל פירוט של ‘עלות השירות’ כנדרש”.

בהמשך כתב הטענות מצויין (בהקשר של בנק הדואר) כי “גם חוק הדואר מחייב גילוי נאות ‘בכתב’ של כל ‘תשלום’ הכרוך בשירות”.

“[…] בענייננו: תעריפון בנק הדואר אינו מספק מידע לגבי הפער בין שער הקנייה לבין שער בשוק או השער היציג; תדפיס העיסקה אינו מגלה את השער שמשקף השוק או השער היציג; צג המחש/ב בסניף אינו מציג את השער היציג של המטבע או המחיר בו המטבע נסחר בשוק; […] אתר האינטרנט של בנק הדואר אינו מפרט את היקף התשלום הנובע מהפרשי המרה; […] ללקוחות בנק הדואר אין כל דרך לדעת מהו ההפרש בין השער היציג (או מחיר שמשקף השוק) לבין מחיר העיסקה (באמצעות המידע שמעביר בנק הדואר)”.

 

מבזקים