תביעה אושרה כתובענה ייצוגית נגד סלקום; התקבלה עמדת התובעת “בעניין החובה החלה על סלקום לחייב באופן יחסי לקוח המתנתק ממנה בטרם מועד סיום מחזור החיוב”

בית-המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד אישר תביעה כתובענה ייצוגית בתיק בת-אל יעבץ נגד סלקום ישראל.

יודגש כי לא כלל העילות שבתובענה אושרו ע”י בית-המשפט וכן התייתר אחד הסעדים ולפיכך השופט הורה לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן תוך 15 ימים ואילו חברת סלקום תגיש כתב הגנה תוך 45 ימים לאחר מכן. במחצית השנייה יתקיים דיון קדם משפט בתיק זה.

השופט פסק כי סלקום תשלם לבא כוח התובעת עו”ד יוני בן סימון סכום של 30,000 ₪ בגין טיפולו בבקשת האישור.

כבוד השופט יחזקאל קינר כותב בין היתר בהחלטתו מיום 4.4.2018:

■ “האם בעת התנתקות מנויי המשיבה לשירותי טלפון נייד עליהם לשלם עבור מלוא מחזור החיוב החודשי, אף אם התנתקו במהלכו ולא בסופו, או שהחיוב צריך להיות יחסי בהתאם למועד ההתנתקות? זו השאלה הניצבת לפניי במסגרת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שבכותרת”.

■ התובעת הייתה מנוייה של חברת סלקום וביום 17.11.2014 התנתקה משירותי סלקום והתניידה לחברה סלולר אחרת. “לאחר תום מחזור החיוב, חוייבה המבקשת ע”י המשיבה במלוא התשלום עבור מחזור החיוב הנ”ל בסך של 89 ₪. המבקשת טענה כי לאחר התנתקותה התחוור לה כי סלקום נוהגת לגבות מהמנויים המתנתקים משירותיה סכום עבור מלוא מחזור החיוב החודשי, וזאת אף אם מועד ההתנתקות מסלקום חל במהלך מחזור החיוב ולא בסופו”.

■ “… טענתה העיקרית של סלקום היא כי עסקינן בעיסקאות שהתשלום עבורן הוא תשלום חודשי קבוע ואחיד, שאינו תלוי בהיקף השימוש של המנוי, אין קשר חד ערכי בין התשלום לבין היקף ודפוס השימושים בפועל, והמנוי נושא בתשלום ללא קשר להיקף ניצול הזכות שהוענקה לו. לפיכך, חיוב המנוי בתשלום עבור מחזור החיוב המלא אינו עבור שירותים שניתנו לאחר מועד ההתנתקות, אלא עבור שירותים שניתנו לפני מועד הביטול וההתנתקות.

■ בין היתר טענה סלקום בפני בית-המשפט כי “חוק הגנת הצרכן וחוק התקשורת אינם נותנים מענה לסוגיה הנתונה במחלוקת שבפנינו, שכן אין בהם הוראה העוסקת בסוגיה באופן ספציפי ואין בהם איסור מפורש לגבות את מלוא התשלום הקבוע בנסיבות אלו. לפיכך, בהתאם לעיקרון החוקיות, מקום בו לא קיים איסור בדין על פעולה מסויימת, הרי שהיא מותרת.

■ עוד טענה סלקום בפני בית-המשפט כי “חוק התקשורת גם הוא אינו נותן מענה לסוגיה הנתונה במחלוקת, שכן הוא אוסר על גביית דמי ביטול ממנוי שיש קשר סיבתי בינה לבין ההתנתקות. אולם, כאמור, החיוב בגין מלוא מחזור החיוב אינו מהווה דמי ביטול.

■ עוד טענה סלקום הצביעה על כך ש”במסמכי השימוע שפירסם משרד התקשורת ביום 24.9.2015, אשר הוגשו לבית-המשפט, ביקש הוא לתקן את רישיונות התקשורת, ולקבוע חובה חדשה לגבות תשלום יחסי במקרים של סיום התקשרות. מכאן שחובה זו לא הייתה קיימת. יתרה מכך, ביום 2.5.2016 החליט משרד התקשורת כי נושא החיוב היחסי לא יוסדר במסגרת השימוע הנ”ל. מסמכים שונים שקיבל ב”כ המבקשת ממשרד התקשורת ואשר הוגשו לבית-המשפט, מעידים על כך שאף משרד התקשורת סבור כי לא קיימת הסדרה בחוק לעניין חיוב יחסי.

■ השופט קבע בין היתר כי “איני מקבל את טענת סלקום כאילו מאחר  שמשולם על-ידי הצרכן תשלום חודשי קבוע ואחיד, שאינו תלוי בניצול הזכות שהוענקה ללקוח ובהיקף לשימוש שיעשה בשירותי הספק, אזי ביטול החוזה במהלך תקופת החיוב מביא לתוצאה כי התשלום עבור מלוא תקופת החיוב הינו עבור שירותים שניתנו עד מועד הביטול.

■ השופט מציין כי ביום 11.1.2017 התקבלה החלטת משרד התקשורת והיא עוסקת במספר נושאים ובכללם נושא החיוב היחסי ובהתאם להחלטה תוקן הרישיון למתן שירותי רט”ן. “במסגרת אותה החלטה דחה משרד התקשורת את טענות החברות המספקות את השירותים הרלבנטיים כי ‘יש לאפשר בעיסקה מתמשכת חיוב בתשלום חודשי מלא בגין החודש בו נטש המנוי את בעל הרישיון‘.

■ השופט מצטט ממכתב שנשלח ב- 12.9.2016 ע”י מאיר בן-בסט מנהל תחום בכיר פיקוח צרכני, אגף פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת לבא כח המבקשת. במכתב נכתב כי “בהתנהלות של חברת סלקום, לפיה לא מתבצע חיוב יחסי בחודש האחרון בו היה מנוי רשום לשירותי, יש כדי הפרה, לכאורה, של הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ”א – 1981“. בהמשך המכתב נאמר כי “למשרד התקשורת יש סמכות לאכוף רק את הוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982, הוראות התקנות הנלוות אליו והוראות הרישיונות המוענקים על-ידי המשרד למפעילי תקשורת הפועלים במדינה. במסמכים המצויינים … לא קיימת אסדרה לעניין חיוב יחסי, ולכן אין למשרד התקשורת יכולת לאכוף אסדרה שאינה קיימת“.

[הערה: כל ההדגשות מופיעות באופן זהה בהחלטת בית-המשפט].