שירה לב-עמי: מע’ הבריאות נמצאת בעיצומה של מהפיכה של ממש. היא משנה את הדרך בה ניתנים שירותי רפואה וגם את הדרך בה המערכת עובדת בתוך עצמה ומול המטופלים

ביום שלישי 10.1.2017 דיווחתי בערב בחלון המבזקים של אתר זה על דיון שנערך באותו היום בוועדת המדע בכנסת בנושא ‘בריאות דיגיטלית’. הדיון נערך בנוכחות שר הבריאות יעקב ליצמן לרגל ציון יום המודעות לבריאות.

בדיון בוועדה אמרה שירה לב-עמי מנהלת רפואה דיגיטלית ומחשוב במשרד הבריאות כי “מערכת הבריאות נמצאת בעיצומה של מהפיכה של ממש. היא משנה את הדרך בה ניתנים שירותי רפואה וגם את הדרך בה המערכת עובדת בתוך עצמה ומול המטופלים”.

בין הצעדים שהציגה בן עמי היה מחשוב תהליכי העבודה בחדרי המיון ומתן מידע למטופל לגבי מצבו בתור “בשלב הבא השאיפה היא לתת לכל תושב לדעת מה מצב העומס בכל חדר מיון כך שיוכל לבחור לאיזה בית-חולים לגשת ולקבל את השירות המהיר ביותר”.

שירה לב-עמי סיפרה גם על בניית תשתית לאומית שתאפשר את ביצוע כלל התהליכים הבירוקרטים ללא מאמץ: “מטופל הניגש לוועדה רפואית לא יצטרך להנפיק אישורים מעשרה גורמים שונים”. בנוסף ציינה כי מטופל יוכל לגשת בצורה דיגיטלית באמצעות הטלפון או כרטיס דיגיטלי לכל המידע הרפואי שלו.

היא הצביעה על כל שכיום בבתי-החולים נגישים למידע הרפואי של כל מטופל באמצעות מערכת ‘אופק’ והוסיפה כי “המטרה שלנו היא לאפשר תשתיות למחקר ולהשתמש במידע כדי לקדם את הרפואה”.

במסמך רקע על בריאות דיגיטלית שהוגש לוועדה ע”י משרד הבריאות נאמר בין היתר כי “מערכת הבריאות בישראל, בדומה למערכות בריאות אחרות בעולם המערבי, ניצבת בפני אתגרים משמעותיים. לצד העלייה בביקושים, הנובעת מהגידול הדמוגרפי, מעלייה בתוחלת החיים ומריבוי המחלות הכרוניות, עומד מנגד המחסור ההולך וגדל במשאבי כוח אדם רפואי ובתשתיות ובשירותי בריאות.

“מול אתגרי מערכת הבריאות משרד הבריאות נדרש לבחון מחדש את האופן בו ניתנים שירותי הרפואה ולהעמיד פתרונות מותאמים ותומכים. המשרד רואה פוטנציאל משמעותי לשיפור ולשינוי תהליכים בשילובן של טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT) ובקידומן במערכת הבריאות. הטכנולוגיות משפיעות באופן ניכר על תחומי החיים ויכולות לייצר תשתית לקידום מהלכים פורצי דרך בתחום הבריאות הדיגיטלית (E-health), באופן שיכול להשפיע דרמטית על האופן בו ניתנים שירותי הרפואה במאה ה-21.

“בריאות דיגיטלית עוסקת בקידום מערכת הבריאות על ידי מינוף מיטבי של טכנולוגיות המידע והתקשורת, למען שיפור הבריאות לכלל אוכלוסיית ישראל, תוך הבנת חשיבותה בהגברת האפקטיביות במערכת הבריאות והצורך לייצר מענה אסטרטגי, מערכתי וכולל.

פעילות בריאות דיגיטלית נעשית בהובלת משרד הבריאות ובשיתוף מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי.

מטרות עיקריות ותועלות צפויות:

צמצום פערי מרחק ומשאבים – פיתוח ובניית מודלים למתן שירותי רפואה וטיפול מרחוק (טלה-רפואה), תוך שימוש בכלים טכנולוגיים להגברת הנגישות הפיזית לשירותי רפואה:

יאפשרו לגבש תהליכים חדשניים ואפקטיביים יותר, אשר יפחיתו עומסים על משאבי המערכת ויסייעו בעיצוב פניה של מערכת בריאות בת קיימא ומאוזנת, בחיזוק הרפואה הציבורית ובהקטנת אי השוויון במערכת כולה.

הצבת המטופל במרכז – שינוי תהליכי העבודה כך שיאפשרו תקשורת נוחה עם המטופל,  מעורבות גוברת של המטופלים בתהליך הרפואי, והתאמת השירות לצרכי המטופל: יסייעו בהצבת המטופל במרכז הטיפול, לשתפו במידע ובקבלת בהחלטות, וצפויים לשפר את בריאותו, את רמת השירות אותה יקבל ואת תחושותיו בתהליך.

צמצום ומניעת תחלואה – נגישות למידע בנושאי בריאות ומהפכת המובייל והרשתות החברתיות ושימוש במערכות מידע ובכלים מתקדמים לניתוח כמויות המידע הבריאותי העצום הנצבר: יסייעו בעידוד הציבור לאמץ התנהגויות בריאות, ויאפשרו למערכת הבריאות להתמקד במניעה ככלי לקידום הבריאות. בנוסף – יאפשרו לקדם אבחון מוקדם ולקבוע מדיניות מניעה.

התאמת הטיפול באופן אישי – איסוף מידע בריאות יחד עם פריצת הדרך במיפוי הגנום ועלויותיו ההולכות ויורדות: יאפשרו מחקר ופיתוח של רפואה ומניעה, המותאמים אישית למאפייניו של המטופל, כך שצפוי שיהיו אפקטיביים יותר.

נוחות השירות ונגישות המידע – הנגשת שירותים ומידע רלבנטי לציבור בנושאי תחלואה, זכויות וכו’, באופן דיגיטלי, נח וזמין מכל מקום ובכל שעה: תחסוך זמן ומשאבים ותאפשר לקדם את חזון הממשלה הדיגיטלית והממשל הפתוח. העוסקים ברפואה, הלקוחות וספקי המשרד ייהנו מתהליכים יעילים ונגישים יותר.

מסלולי פעולה:

המשרד פועל ומקדם את הבריאות הדיגיטלית בארבע שיטות פעולה ובמספר גדול של פרויקטים, המתנהלים במקביל, בהתאם למתווה אסטרטגי שנקבע, ולתוכנית עבודה רב שנתית:

אסדרה (רגולציה) – אסדרה רגולטורית של השימוש באמצעים דיגיטליים במערכת והסרת חסמים רגולטוריים, אשר תאפשר יישום של מהלכים רצויים על ידי כלל הגורמים, לדוגמה:

אסדרת השימושים במידע בריאות  –  הסדרת שימוש במידע בדגש על האיזון בין תועלות לציבור לבין הקפדה על הפרטיות,  קידום היכולת לעסוק במחקר רפואי, תמרוץ שיתופי פעולה ושמירה על האינטרס הציבורי.

שיתוף מידע – קביעת תקנות מחייבות לשיתוף מידע.

הקמה – הקמה של פלטפורמות טכנולוגיות (תשתיות או שירותים) והעברתן לשימוש שוטף של גורמים רלוונטיים במערכת הבריאות ובהן:

קליניקל –  הקמת מערכת לניהול תיק רפואי ממוחשב, מבוססת קוד פתוח, עבור מרפאות קטנות ומכונים לטובת שיפור הרצף הטיפולי והרחבת המידע בתיק הקליני של המטופל.

המלר”דים – הטמעת כלי ניהול תורים במחלקות לרפואה דחופה לשיפור חווית המטופל ולשיפור יכולת השליטה והבקרה של צוותי הטיפול.

יישום – קידום יישומם של כלים דיגיטליים על ידי גורמים שונים במשרד, כולל הקמה ותפעול שוטף של מוצר, שירות או תהליך, כמו:

שיתוף מידע לאומי  – הקמת רשת שיתוף מידע רפואי לאומי, המאפשרת בעת מתן טיפול רפואי לקבל מידע הנוגע למטופל (אבחנות, ביקורים, פרוצדורות, בדיקות וכו’) מכל האתרים השותפים ברשת. מידע זה איננו מאגר לאומי, אלא מוצג לצוותי הטיפול לטובת שיפור הטיפול הרפואי.

רשמים – ארכיטקטורה כוללת, המהווה תשתית רוחבית למאגרי הרשמים הרפואיים במשרד, על בסיסה יושמו ומיושמים כעת  מס’ רשמים כמו: רשם הסרטן, רשם הסכרת ורשם שבץ מוחי.

ביג דאטה (Big Data) – הקמת פלטפורמה לאומית שתאפשר לבצע מחקרים מאושרים ב”מעבדות מחקר” – סביבה וירטואלית מוגנת, המצוידת בכלים אנליטיים מתקדמים ומגוונים מבוססים על טכנולוגיות ביג דאטה, והכוללת את המידע הנדרש לטובת המחקר בלבד.

התממה – תשתית המאפשרת לבצע תהליך של אנונימיזציה של מידע שהוא במקורו מזוהה באופן שיפחית את הסיכון לפגיעה בפרטיות מחד, ויאפשר לבצע מחקר רפואי מתקדם מאידך.

תימרוץ – מתן תמריץ כספי לגופים כדי לעודד גורמים שונים לבצע מהלכים רצויים. לדוגמה:

מכרזי אתגר –מודול ייעודי, שנבנה בשיתוף עם משרד האוצר, לפיו מבוצעת פניה ליזמים להציע פתרונות חדשניים מבוססי כלים דיגיטליים למערכת הבריאות. הצעות שיימצאו מתאימות יזכו לפיילוט במימון מלא של המדינה. הצלחה בפיילוט יכולה להוביל לפריסה במערכת הבריאות. לדוגמה: מכרז אתגר לסיוע במניעת טעויות בזיהוי מטופלים בבתי החולים.

רישוי לאומי לניהול ולזימון תורים – העמדת רישוי חינמי (במימון המדינה) לשימוש בתשתית לניהול ולזימון תורים, שתעמוד לשימוש ארגוני בריאות ותאפשר להם לשלבה בצורה אינטגרטיבית בסביבת העבודה של הארגון.

מבחן תמיכה לשיקום בית – מבחן תמיכה לשימוש ברפואה מרחוק /טלמדיסין (Telemedicine) לשיקום ביתי.