פורסם דו”ח של הממ”מ בכנסת: “מדיניות שימוש בטלפונים ניידים במוסדות חינוך”

מרכז המחקר והמידע (ממ”מ) של הכנסת פירסם לאחרונה דו”ח שכותרתו “מדיניות שימוש בטלפונים ניידים במוסדות חינוך” שהוכן לבקשת חברת הכנסת יעל כהן פארן. המסמך נכתב ע”י  אסף וינינגר ואושר ע”י  יובל וורגן מהממ”מ.

בפרק הרקע של הדו”ח נאמר בין היתר כי “אפשר לבחון את סוגיית השימוש של תלמידים בטלפונים ניידים במוסדות החינוך בכמה היבטים: קביעת מדיניות בנוגע לאפשרות של תלמידים להכניס טלפונים ניידים אישיים למוסדות החינוך ולהשתמש בהם בזמן הלימודים; שימושים פדגוגיים אפשריים בטלפונים הניידים האישיים של התלמידים; והיבטים בריאותיים הנוגעים לשימוש במכשירים אלה במוסדות חינוך.

“במסמך זה נתמקד בהיבט הראשון בלבד, זאת אף שתיתכן התייחסות עקיפה גם להיבטים האחרים בשל ההשקה שקיימת ביניהם (למשל, אם יש מדיניות המתירה הבאת טלפונים ניידים אישיים המשמשים גם לצרכי למידה או אם המדיניות בנושא הבאת הטלפונים נקבעה על רקע הסכנות הבריאותיות המיוחסות להם).

“מחקרים רבים מצביעים על היתרונות שיש לטכנולוגיה על הגדלת התפוקות במקומות עבודה ועל היכולת לשמר את ההון האנושי. עם זאת,  לאימוץ טכנולוגיות חדשות יכולות להיות גם השפעות שליליות, שכן הן עלולות לגרום להסחת דעת ולהקטנת הפרודוקטיביות. כך, למשל,  טלפונים ניידים עלולים להוות מקור משמעותי להסחת דעת במקומות עבודה ובמוסדות חינוך, שכן הם מייצרים זמינות גבוהה לשימושים כמו אפליקציות מסרים, משחקים, צילום תמונות, צפייה בסרטוני וידאו, אינטרנט ורשתות חברתיות.

“שימוש לא מבוקר בטלפונים ניידים במהלך שיעור עלול להקטין את רמת הקשב של התלמידים ולפגוע בתהליך הלמידה.

“במדינות רבות מתקיים דיון ציבורי באשר לאופן שבו צריכים בתי-הספר לטפל בסוגיית הטלפונים הניידים.  מסקירת מגוון מקורות עולה כי יש מתח בין ההתייחסות לטלפונים ניידים כמסיחי דעת הפוגעים במהלך התקין של הלימודים ובין התייחסות להימצאותם בבתיהספר כאל עובדה מוגמרת שלא ניתן לשלוט בה עוד,  ועל כן יש למצוא דרכים להפיק מהם את המיטב.

“מחד, יש הטוענים כי יש לאסור באופן מוחלט על שימוש בטלפונים ניידים במוסדות חינוך, שכן השימוש בהם במסגרת זו עלול להתבטא בתופעות שליליות רבות כגון הסחת דעת,  סכנות בריאותיות, אלימות ברשת, העתקות במבחנים, גניבות, פגיעה בהישגים הלימודיים ובשוויון בין התלמידים.

“מנגד טוענים גורמים אחרים כי הטלפונים הניידים הם חלק אינטגרלי מהחיים ובמקום לנסות להוציאם מבתי-הספר יש לחנך את התלמידים לשימוש נכון בהם. בנוסף יש הטוענים כי אפשר להשתמש בטלפונים הניידים כאביזר לימודי מתקדם.  טיעון נוסף שעולה בהקשר זה הוא כי הטלפונים הניידים משמשים לשמירה על קשר בין התלמידים להוריהם ועל כן לא ניתן לאסור באופן גורף על הבאתם לבתי-הספר”.

באשר למדיניות הנקוטה במדינת ישראל, כותב מחבר הדו”ח כי “הוראות משרד החינוך בנוגע לשימוש בטלפונים ניידים במוסדות חינוך מתייחסות לכמה היבטים:

+ שימוש של עובדי הוראה ותלמידים בטלפונים ניידים לצרכים אישיים

+ שימוש בטלפונים ניידים כאמצעי למידה

+ שימוש זהיר בטלפונים ניידים על-מנת לצמצם חשיפה לקרינה.

“על-פי  חוזר מנכ”ל משרד החינוך בנושא אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון (אפריל 2015) על בתי-הספר לקבוע מדיניות בנושא ההתנהלות ברשת, לעסוק בנושא בתקנון ולעודד אחריות אישית בשימוש בטכנולוגיה כדי למנוע פגיעות. הנהלת בית-הספר רשאית לאסור הבאת מכשירים ניידים לביתהספר או להגביל את השימוש בהם בהתאם להחלטות הצוות )ובכפוף להנחיות המפורטות בחוזר המנכ”ל).  עוד נכתב בחוזר כי מומלץ להימנע מהבאת מכשירים ניידים לבית הספר בשל הזהירות המונעת הנדרשת מקרינה סלולרית,  וכדי שהמכשירים לא ישמשו יעד לגנבות ובאופן עקיף לאלימות בבית הספר.

“בפרק המתייחס לשימוש בטכנולוגיה אישית בפעילויות פנים וחוץ בית-ספריות נכתב כי השימוש בטכנולוגיה אישית בכלל ובטלפון נייד בפרט במהלך השיעור ובזמן בחינות אסור. ככלל,  יש להשאיר את המכשיר בתיק כשהוא במצב סגור וכבוי ואין להציבו על השולחן בכיתה. החוזר כולל פירוט של טווח התגובות הנדרש במקרים של הפרת הכללים: שיחת בירור, הפקדת המכשיר במזכירות בית-הספר או בחדר המנהל עד סוף יום הלימודים והחזרתו לתלמיד או להוריו, יידוע ההורים, הזמנת ההורים, התייחסות בתעודה בסעיף ההתנהגות וכתיבת עבודה בנושא. על-פי החוזר, בתי-הספר נדרשים להטמיע את הנהלים לשימוש במכשירים ניידים.

“על-פי חוזר מנכ”ל משרד החינוך בנושא שימוש מושכל בטלפונים סלולריים (ספטמבר 2011) יש לקיים הסברה מותאמת לגיל התלמידים ולעולם המושגים שלהם שמטרתה הקניית הרגלי שימוש נכונים ומושכלים בטלפון נייד, ובה יש לפרט לתלמידים מהם הרגלי השימוש הנכונים. יש להטמיע הרגלים אלה בחיי היום-יום ולהחילם על כלל קהילת מוסד החינוך.

“החוזר כולל מספר המלצות להקניית הרגלי שימוש נכונים וזהירים בטלפון הנייד, ובכלל זה: קיצור משך השיחה וסך כל השיחות; העדפת השימוש במסרונים על פני שימוש בשיחות;  שימוש באוזניה חוטית בעת קיום שיחה והרחקת המכשיר מהגוף;  קביעת אזורים בשטח ביתהספר המותרים לשימוש בטלפון נייד במועדים מוחלטים ומוסכמים; הימנעות מוחלטת משימוש בטלפונים סלולריים לכל מטרה במהלך שיעורים או כל פעילות חינוכית;  הימנעות משימוש בטלפון נייד במקומות ללא קליטה; העדפה שלא לשאת את הטלפון הנייד בסמוך לגוף.

“על-פי חוזר מנכ”ל משרד החינוך בנושא שימוש עובדי הוראה בטלפון הסלולרי (אפריל 2017)  עובד הוראה לא יעשה שימוש פרטי מכל סוג שהוא בטלפון נייד במהלך שעות ההוראה.

“על-פי חוזר מנכ”ל משרד החינוך בנושא שימוש תלמידים באמצעי קצה לצורכי למידה (ספטמבר 2016) פעילות פדגוגית תתבצע באמצעות מחשב או מחשב לוח (טבלט) ובשלב זה לא תאושר פעילות פדגוגית באמצעות אמצעי קצה אחר )כגון טלפון סלולרי חכם) עד שתושלם בחינת הנושא על-ידי המשרד ויפורסמו הנחיות מתאימות”.

הדו”ח מציין כי במהלך כהונת הכנסת ה- 18 הונחה על-ידי חבר הכנסת (דאז) אריה ביבי הצעת חוק לאיסור שימוש בטלפונים ניידים במוסדות חינוך שעל-פיה בכל מוסד חינוך יוצבו ארוניות אחסון בהם יופקדו הטלפונים הניידים בתחילת השיעור עד לסיומו.  הצעת החוק נדחתה בקריאה טרומית.

[הערה – כל ההדגשות מופיעות במקור].

מבזקים