עתירה מינהלית נגד הרשות להגנת הפרטיות ונגד הנהלת בתי-המשפט: דרישה לרשום כחוק או למחוק את מאגר המידע “יהלום” המצוי בנשיאות בית-המשפט העליון ובו מידע על כלל המועמדים לשיפוט ושחלקם הגדול כלל אינם יודעים שהם נכללים במאגר סודי זה

לבית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים הוגשה ביום שני (14.1.2019) עתירה מינהלית בידי התנועה למשילות ודמוקרטיה נגד הרשות להגנת הפרטיות (במשרד המשפטים) ונגד הנהלת בתי-המשפט (כמשיב פורמלי). העתירה הוגשה באמצעות עו”ד שמחה רוטמן ויסכה אלפרוביץ’.

בית-המשפט מתבקש בעתירה להורות לרשות להגנת הפרטיות שת”עשה שימוש בסמכותה עפ”י חוק הגנת הפרטיות ותורה להנהלת בתי-המשפט (הב”ה) לרשות את מאגר המידע ‘יהלום’ המכיל נתונים העולים כדי ‘מאגר מידע’ החייב ברישום לפי החוק, ואף כדי ‘מידע רגיש’ עפ”י החוק, ואשר אמורים גם לעמוד כללים הקבועים בהנחיית רשם מאגרי המידע” וכן שהרשות תורה להב”ה “למחוק את מאגר ‘יהלום’, מאחר ומוחזק בו מידע רגיש על אנשים שלא נמסר על-ידם, מטעמם או בהסכמתם, וכן מדובר  במאגר המוחזק בידי גוף ציבורי”.

בכתב התביעה נאמר בין היתר כי ביום 13.11.2018 קיבלה העותרת הודעת הרשות להגנת הפרטיות לפיה הב”ה פועלת להסדרת חובתה ברישום מאגר ‘יהלום’ כמאגר מידע “ומשכך אין היא מתכוונת להתערב בנושא”.

■ “ביום 10.6.2017 פורסם בעיתונות כי נשיאת בית-המשפט העליון מחזיקה ‘מאגר סודי’ ובו מידע על כלל המועמדים לשיפוט, אשר חלקם הגדול כלל אינו מודע לקיומו של המאגר”.

■ במענה לפניית העותרת השיבה הנהלת בתי-המשפט כי “הפרסומים מתייחסים למערכת הממוחשבת בשם ShareDocs ואף תיארה בקווים כלליי את תוכן הפרסומים המוחזקים במערכת זו, אשר לטעמה אינו מחייב ברישום כפי שמחייב החוק”.

■ “אולם לעותרת נודע כי לצד המערכת הממוחשבת קיים מאגר מידע נוסף בשם ‘יהלום’, אליו לא התייחסה כלל המשיבה הפורמלי. מאגר מידע זה כולל, כפי הנראה, תיעוד מקיף ומפורט בנוגע למאות מועמדים לשפיטה שנגשו אל הקורס הבודק את יכולות המבקשים להתמנות לשיפוט, את מסקנות מנחי הקורס והמלצותיהם, ואת החלטות ועדות המשנה באשר למועמדים”.

■ התנועה למשילות ודמוקרטיה פנתה פעמיים לרשות להגנת הפרטיות כדי לקבל את התייחסותה למאגר ‘יהלום’. “למרבה הצער, מכתבים אלו זכו להתעלמות מצד המשיבה”.

■ ביום 15.10.2017 הודיעה הנהלת בתי-המשפט לתנועה כי מדובר במאגר שאינו מחייב רישום, “מאחר והוא אינו מעובד לכדי ‘אוסף נתוני מידע’ וכי המסמכים אינם מיועדים ל’עיבוד ממוחשב’, שכן המידע הכלול בהם נותר במתכונתו הגולמית ולא מוזן לקובץ אחד או למאגר מרוכז באופן המאפשר לערוך בו חיתוכים שונים, אלא מדובר באחסון וקטלוג המידע באופן אלקטרוני והנגשתו ביתר קלות לחברי הוועדה, ולכן לעמדתה מידע זה אינו עולה לכדי ‘מאגר מידע’ החייב ברישום ותיעוד כחוק”.

 

מבזקים