ערעור עתירה מינהלית של חב’ הוט נגד משרד התקשורת והממונה על חופש המידע במשרד בעליון רק לקראת סוף 2018; העתירה במקור הייתה נגד ההחלטה למסור לצד ג’ “מידע בדבר רשימת היישובים שאליהם לא מגיעים שידורי העותרות”

ערעור עתירה מינהלית של החברות הוט מערכות תקשורת בע”מ והוט טלקום שותפות מוגבלת נגד משרד התקשורת ומוניר קזמל הממונה על חופש המידע במשרד התקשורת יידון בבית-המשפט העליון רק לקראת סוף שנת 2018. העתירה במקור הייתה נגד החלטת קזמל למסור לצד שלישי (ד”ר הראל פרימק, שהגיש בקשתו במארס 2016) “מידע בדבר רשימת היישובים שאליהם לא מגיעים שידורי העותרות”.

כבוד הרשמת השופטת ליאת בנמלך פירסמה (8.4.2018) צו סיכומי טענות הקובע בין היתר כי “הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב”.

“המערערות תגשנה את סיכום טענותיהן עד ליום 10.6.2018. המשיבים יגישו את סיכום טענותיהם עד ליום 20.9.2018. המערערות תגשנה סיכומי תשובה, אם הם חפצות בכך, עד ליום 1.11.2018. הצדדים ישלימו את סיכומיהם בכתב על ידי טיעון בעל פה ביום 3.12.2018 בשעה 09:00. משך הטיעון בעל פה ייקבע על ידי בית-המשפט בעת הדיון, ועל הצדדים להיערך לטיעון על דרך ההשלמה בלבד.

“הגשת הסיכומים בכתב תקדם לדיון בעל פה, וכל בקשה לשינוי במועדי הגשת הסיכומים בכתב, חייבת לציין את המועד שנקבע לשמיעת הטיעונים בעל פה”.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

הידיעה שפירסמתי כאן באתר ב- 15.1.2018: בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים דחה עתירה מינהלית של חברת הוט מערכות תקשורת בע”מ ושל חברת הוט טלקום שותפות מוגבלת נגד משרד האוצר ונגד הממונה על חוק חופש המידע במשרד.

סגן הנשיא כבוד השופט יורם נועם כותב בין היתר בפסק דינו כי העתירה של שתי החברות המספקות שירותי טלביזיה רב-ערוצית בכבלים היא נגד החלטת הממונה על חוק חופש המידע במשרד התקשורת למסור לצד שלישי, המשיב מספר 3 לעתירה (ד”ר הראל פרימק, שהגיש בקשתו במארס 2016), “מידע בדבר רשימת היישובים שאליהם לא מגיעים שידורי העותרות”.

הממונה על חופש המידע במשרד התקשורת החליט להעביר לד”ר פרימק את נספחים ז’ ו- ח’ לדו”ח הוועדה המייעצת, בהתאם לתקנה 2 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים)(וועדה מייעצת)(הוראת שעה), השתע”א – 2011.

נספח ז’ לדו”ח הוועדה המייעצת כולל את רשימת 229 היישובים שלגביהם ביקשה חברת הוט טלקום שותפות מוגבלת, בבקשה שהגישה לוועדה המייעצת, את דחיית הגבלת החובה של בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים, להקים, לקיים ולהפעיל רשת בזק ציבורית הפרושה בכל הארץ, ולספק באמצעותה שירותי בזק לציבור בכל רחבי המדינה.

הספח ח’ לדו”ח הוא “רשימת כל היישובים/הבתים שאגף הפיקוח במשרד התקשורת דיווח לוועדה כי הוט טלקום אינה מקיימת בהם את חובת האוניברסליות”. נספח זה כולל רשימה של שמונה יישובים ושכונות שבהם מצא אגף הפיקוח כי חברת הוט אינה מקיימת את חובת האוניברסליות.

סגן נשיא בית-המשפט המחוזי בירושלים כותב בפסק הדין כי “לאחר בחינת טיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. ראשית, העותרות לא הצביען על כל עילה בדין לאי-חשיפת שמות היישובים והשכונות המפורטים בנספח ח’, כאשר נספח זה כולל מידע שנאסף ע”י אגף הפיקוח של משרד התקשורת, ואין המדובר במידע שנמסר למשיבים על-ידי העותרות.

“בכל הנוגע לזיקה של משיב מס’ 3 [ד”ר הראל פרימק] למידע המבוקש, אין בסיס לטענת העותרות לפיה בהיעדר אינטרנט אישי-פרטי למשיב בקבלת המידע יש לדחות את בקשתו … הזכות לקבלת מידע עומדת לכל אזרח או תושב, בכפוף לסייגים המפורטים בחוק, זאת אף בנושא שאין למבקש נגיעה ישירה בו”.

“… העניין הציבורי בקבלת המידע – אודות יישובים ושכונות שאינם מקבלים את שירותי העותרות – הוא רב ומשמעותי לאזרחי ותושבי המדינה נוכח אי-החלת כלל האוניברסליות. מנגד, אין מדובר במידע שאינו יכול להגיע לידיעת הכלל, הואיל ומדובר במידע שעותרת 2 מן הסתם אמורה למסור לכל אזרח או תושב שמבקש לקבל את שירותיה ביישוב או בשכונה שבהם לא מסופקים שירותיה”.

השופט שולל את טענת העותרות וקובע כי “המידע הקונקרטי אינו בגדר מידע שאין לגלותו על-פי כל דין, בהתאם לסעיף 9(א) לחוק חופש המידע”.

באשר לטענת העותרות כי המידע המופיע בשני הנספחים הללו אינו מדוייק וכול טעויות, “אף אם נכונה היא עובדתית, אינה מקימה עילה לאי-גילוי המידע. הצעתו של הממונה, בדבר תוספת הערה, לפיה מדובר במידע מעודכן לחודש יולי 2014, מפיגה את החשש כי מאן-דהוא יסיק מסקנות מנתונים בלתי עדכניים, ומכל מקום – הממונה אף יוכל להוסיף הערה, בצד הרשימה, כי ייתכן ונפלו ברשימה טעויות”.

השופט פסק לבסוף כי משרד התקשורת והממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד מוניר קזמל יוכלו לגלות לד”ר פרימק את המידע – החל מיום 22 בינואר 2018.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

הידיעה שפירסמתי כאן באתר ב- 3.2.2018: ב- 15 בינואר 2018 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה הייתה “נדחתה עתירה מינהלית של הוט; משרד התקשורת והממונה על חופש המידע במשרד הורשו למסור מידע לפונה שביקש לקבל מידע בדבר רשימת היישובים שאליהם לא מגיעים שידורים“. יצויין כי Read IT Now היה האתר הראשון שפירסם את פסיקת השופט.

אלא שעתה מתברר כי לאחר פירסום פסק הדין בעתירה המינהלית של חברת הוט מערכות תקשורת בע”מ ושל חברת הוט טלקום שותפות מוגבלת נגד משרד התקשורת ונגד הממונה על חופש המידע במשרד מוניר קזמל [עת”מ 25706-09-16] פירסם שופט בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים החלטה נוספת לגבי תיק זה ופרטיה מובאים כאן לראשונה. בהחלטה של כבוד השופט יורם נועם סגן הנשיא מיום 10.1.2018 נאמר:

“לפניי בקשת המבקשת, אמון הציבור – חברה לתועלת הציבור בע”מ, לעיין בתיק בית-המשפט. המשיבים לא התנגדו לבקשה ואילו העותרות התנגדו לה.

“היום ניתן פסק-הדין בעתירה  ועותקים ממנו נשלחו לעותרת ולמשיבים.

“מבקשת העיון מציינת כי יש לה עניין בשאלת פרישת תשתית העותרות ברחבי הארץ, כנדרש על-פי תנאי הרישיון שקיבלה עותרת 2 וכי בקשה שהגישה למשרד התקשורת הדחתה בנימוק כי בעניין מידע זה  מתנהל ההליך המשפטי דנן.

“העותרות התנגדו לבקשה בציינן כי הואיל ובתיק בית-המשפט לא קיים מסמך המגלה את רשימת היישובים המדוברים, ממילא העיון בתיק לא יועל למבקשת העיון, וכי מסמכים אחרים שצורפו לכתבי הטענות ממילא אינם רלבנטיים לבקשת העיון.

“בהתאם לפסק-הדין שניתן היום, אשר דחה את עתירת העותרות, יוכל משרד התקשורת לגלות למשיב 3 את המידע שנדון בעתירה, זאת החל מיום 22.1.2018.

“לנוכח עיקרון פומביות הדיון, והואיל והעותרות לא העלו טעם המקים עילה לדחיית הבקשה לעיון בתיק, יתאפשר למבקשת העיון לעיין בתיק (ובכלל זה בכתבי הטענות על נספחיהם, בהחלטות ובפרוטוקולים), זאת לאחר 22.1.2018”.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

מבזקים