עוד חשיפה ראשונה, באייטם ‘בלעדי’, שמפרסם אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’: דיון חסוי בבית-משפט בישראל

פורסם ע”י אבי וייס באתר שלו ‘טלקום ניוז’: ביום שלישי, 19.3.2019, בשעה 07:30, פירסם אבי וייס אייטם תחת הסיווג ‘בלעדי’ וכותרתו: חשיפה: מי מסוגל לשתק בישראל מיליוני מספרי טלפון בלחיצת כפתור מרחוק?

אני אתייחס כאן למה שאבי וייס כותב בסעיף 3 באייטם הזה: “למה כתבתי בכותרת המשנה של המאמר שיש 2 פלגים של “ועדת הרבנים לענייני תקשורת“? מפני שזו המציאות. לא אני המצאתי זאת. אפשר לראות את 2 הפלגים הללו (נתבעים 8 ו-9) מתקוטטים בינהם, על פני כ- 6 עמודים של פרוטוקול בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בדיון טרי ביותר וחסוי, שהתקיים ממש לפני מספר ימים, שאנו חושפים כאן, לראשונה. הדיון ההזוי הזה, נראה יותר כמו ‘מערכון של הגשש החיוור’. להזכיר, זה דיון בבית משפט מחוזי בת”א, שמומלץ לקריאה, כחומר בידורי לקראת חג הפורים הקרב ובא (גם 1 באפריל מתקרב). ככה העסק הזה מתנהל מאחורי הקלעים,  וכעת אנו חושפים אותו לאור יום. ביזיון מחפיר ביותר של עולם התקשורת בישראל.

“לכבוד השופטת המחוזית אסתר נחליאלי חיאט, נמאס, אחרי כמה שעות, מההתקוטטות המביכה, המבישה והמחפירה הזו בין הפלגים החרדיים, והיא פתרה את הבעיה הזו (בינתיים), ע”י כך ששלחה את כל הצדדים ל’גישור’ וקבעה מועד לדיון על התקדמות ‘הגישור’ ב- 14.4.19″. [הערה: ההדגשות – במקור].

העוּבְדּוֹת:

(א) לגבי המשפט של אבי וייס “בדיון טרי ביותר וחסוי, שהתקיים ממש לפני מספר ימים”. הוא גם מצרף צילום פרוטוקול הדיון שנערך – כפי שנכתב שם (בכותרת הפרוטוקול ובסיומו) – ב- 13.2.2019. לפרסם אייטם חמישה שבועות לאחר הדיון ולכתוב שהוא דיון “טרי” שהתקיים “ממש לפני מספר ימים”? כנראה שהזמן טס כשנהנים.

(ב) לא ברור לי מדוע אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ טוען שהדיון היה סודי. האם הכוונה שהוא התקיים בדלתיים סגורות? כיצד יכול להיות דיון סודי כאשר כל ההליך מוגדר ב”נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט (הב”ה) כהליך שפתוח לציבור?

(ג) אחרי שכתבתי את שני הסעיפים הקודמים, אני מגיע לדברים הבאים: כיוון שידעתי שהדיון יתקיים באותו המועד בחודש שעבר, טרחתי והגעתי לבית-המשפט המחוזי בתל אביב. בכל זאת, עדיף לכתוב על תהליך משפטי כאשר אתה עצמך נוכח בו ולא מפי אחד מהצדדים להליך ו/או מפרוטוקול חלקי של בתי-משפט. כל התיק הזה נמשך באותו היום מספר שעות ארוכות וזאת לאור שיחות מחוץ לאולם שקיימו ביניהם התובעים והנתבעת/נתבעות (וועדת הרבנים לענייני תקשורת)[נוסף על 7 חברות תקשורת שאף הן נתבעות בתיק זה].

+ לא ראיתי את אבי וייס באולם או במסדרון בית-המשפט באותה הקומה ביום בו התקיים הדיון.

+ הדיון לא הוגדר סודי ולא היה כל שלט ‘בדלתיים סגורות’ ו/או אנשי משמר הנהלת בתי-המשפט שמנעו כניסת בלתי מורשים. כל דיכפין שחפץ בכך היה יכול להיכנס/לצאת כאוות נפשו [והכוונה היא לגברים ונשים כאחד].

(ד) ולא רק שהייתי שם במהלך כל אותו דיון ומה שסבב אותו, הרי שאף פירסמתי על כך ידיעה אצלי כאן באתר בשעה 14:55. הידיעה שלי התייחסה לעימות שהיה בדיון לפיו יש מחלוקות בין ראשי ואנשי ועדת הרבנים לענייני תקשורת מי רשאי לייצג אותה, כך שגם בזה אבי וייס לא חידש בידיעה ה’בלעדית’ שלו.

(ה) ויורשה לי גם לחלוק על הפיסקה הבאה של אבי וייס: “לכבוד השופטת המחוזיתאסתר נחליאלי חיאט, נמאס, אחרי כמה שעות, מההתקוטטות המביכה, המבישה והמחפירה הזו בין הפלגים החרדיים, והיא פתרה את הבעיה הזו (בינתיים), ע”י כך ששלחה את כל הצדדים ל’גישור’ וקבעה מועד לדיון על התקדמות ‘הגישור’ ב- 14.4.19″.

+ אני מציע לאבי וייס לקרוא את פרוטוקול הדיון שהוא עצמו צירף לאייטם שפירסם. אם היה עושה זאת בצורה יסודית, היה רואה כי ב”כ המבקשים/התובעים הוא זה שביקש (לאחר ההפסקה הממושכת) לנהל “הליך גישור קצר”. בפועל, השופטת נעתרה לבקשתם וקבעה את ה- 14.4.2019 לא כמועד לדיון הבא אלא כמועד לתזכורת פנימית (תז”פ) לה עצמה כדי להחליט לגבי המשך הטיפול בתיק זה לאור הודעת הצדדים הצפויה על מה שהוגש (אם הושג) בהליך הגישור.

 

מבזקים