“משרד התקשורת מעדכן מעת לעת את האסדרה שבתחום סמכותו. במסגרת זו פורסמו באתר קשרי ממשל טיוטות עדכונים וביטולים של חקיקת משנה שאינה עדכנית, לטובת התייחסות הציבור”

משרד התקשורת פירסם (6.8.2019) הודעה לפיה “משרד התקשורת מעדכן מעת לעת את האסדרה שבתחום סמכותו. במסגרת זו פורסמו באתר קשרי ממשל שמונה טיוטות עדכונים וביטולים של חקיקת משנה שאינה עדכנית, לטובת התייחסות הציבור”.

להלן רשימת תזכירי החוק שפורסמו ב- 5.8.2019 והמועד האחרון להגשת תגובות הוא 26.8.2019:

* טיוטת תקנות הבזק (שילוב תחנת שידור ומערכת תורן אזורי)(ביטול), התשע”ט – 2019 [מוצע לבטל את תקנות הבזק (שילוב תחנת שידור ומערכת תורן אזורי), תשמ”ח-1987. התקנות הותקנו בעבר על מנת לאפשר לבעל זיכיון לשידורי כבלים (כיום בעל רישיון כללי לשידורי כבלים) שבתחום אזור זיכיונו מותקן תורן אזורי לחבר את מערכת השידור שלו לתורן אזורי שהקימה רשות מקומית לפי סעיף 12 לחוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), תשל”ו – 1975. חיבור מערכת השידור לתורן האזורי נעשה בעבר על מנת להפיץ את שידורי בעל הרישיון באמצעות שידור בתדרי רדיו אשר יקלטו בבתי המנויים ובכך לחסוך את הצורך בהגעה לבתי המנויים באמצעות כבלים, דבר הדורש חפירות בישוב. מדובר בפרקטיקה שאינה נהוגה היום ואין למשרד התקשורת כוונה לשוב ולאשר את השימוש בה. ועל כן מוצע לבטל את התקנות].

*  צו הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין וסדרי עבודתה של המועצה) (גמול והוצאות)(תיקון), התשע”ט – 2019.

* צו הבזק (זכיונות)(גמול לחברי ועדת חריגים)(ביטול), התשע”ט – 2019 [מוצע לבטל את הצו שבנדון מאחר שהצו מסדיר תשלום גמול לוועדת חריגים שאינה  פעילה ואינה רלבנטית כיום].

* תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תקנים ומפרטים של רשתות כבלים) (ביטול), התשע”ט – 2019 [נוכח חלוף הזמן מעת התקנתן, נוצר הצורך לבחון את נחיצותן של התקנות. עמדת גורמי המקצוע במשרד התקשורת היא כי אין צורך בקביעת ההוראות הקבועות בתקנות בחקיקה בעת הזו. זאת, בשים לב לכך שחלק מההסדרים הקבועים בהוראות התקנות מעוגנים ברישיונה של חברת הוט טלקום ש.מ.].

* תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין) (תיקון), התשע”ט – 2019 [התקנות בנוסחן הנוכחי חלות על בזק – החברה הישראלית לתקשורת בע”מ בלבד. במהלך השנים מאז הותקנו התקנות העניקו שרי התקשורת סמכויות מכוח סעיף 4(ו) לבעלי רישיון נוספים, בהם בעלי רישיון כללי לרבות  בעלי רישיון אחוד ובעלי רישיון מיוחד, ולפיכך מוצע במסגרת התיקון הנדון להרחיב את ההגדרה של בעל רישיון, כך שהתקנות יחולו לגבי כל בעל רישיון שקיבל סמכויות כניסה למקרקעין כאמור].

* צו הבזק (תעתיק של מסר בזק כראיה)(ביטול), התשע”ט – 2019 [מוצע לבטל את צו הבזק (תעתיק של מסר בזק כראיה), התשמ”ד – 1984, שכן אין צורך בהסדר הכלול בו במציאות הטכנולוגיות של ימינו. הסדר זה נקבע במקור בפקודת בתי הדואר, 1930, עבור העברת מסרים באמצעות טלגרמה. עם תיקון פקודת הדואר תשל”ז – 1976 [נוסח חדש] הסעיף עודכן והמינוח השתנה ל”מברק” במקום “טלגרמה”. כשחוקק חוק התקשורת התשמ”ב – 1982 (ובשמו המקורי – חוק הבזק) חוקק סעיף 45 העוסק בהסדר דומה עבור מסרי בזק. עם זאת, במציאות הטכנולוגית של ימינו לרוב לא מתקיים מצב שבו ניתן לשולח עותק חתום של מסר הבזק שנשלח במעמד פקיד או נציג של בעל הרישיון. יובהר כי ההסדר עבור מברקים עדיין קיים בסעיף 88 לחוק הדואר, התשמ”ו – 1986 ולכן אין בביטול צו זה כדי לבטל את ההסדר הקבוע עבור משלוח מברקים. עוד יובהר כי לצורך הליכים משפטיים קיימת האפשרות לבקש מבעל רישיון עותק ממסרי בזק שנשלחו באמצעותו, וזאת על ידי שימוש בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש] העוסק ב”רשומה מוסדית”].

* טיוטת תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (אגרה בעד מתן רישיון מיוחד) (תיקון), התשע”ט – 2019.

* טיוטת היתר כללי לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982 (תיקון), התשע”ט – 2019 [סעיף 4א1 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982  קובע מתכונת רישוי לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק באמצעות היתר כללי. בהתאם פורסם ביום 7 באפריל 2016 היתר כללי לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק לפי חוק התקשורת במסגרתו מוסדרים ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק מסוג המפורט בתוספת להיתר. סעיף 2 (א)(2)(1)(ג) להיתר קובע כי בספק יתקיים בכל עת, בין היתר, התנאי לפיו: “הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה כדי למנוע ממנו, לדעת המנהל, לפעול מכוח ההיתר”. סעיף 2(א)(2)(ב) להיתר קובע כי הוראה זו תחול גם על נושא משרה בספק שהוא תאגיד.

סעיף 6 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א – 1981 קובע כי גורם שהוסמך על פי חיקוק לתת, לחדש או לבטל רישיון, היתר, זכות עיסוק או זכות אחרת ולשם כך רשאי על פי אותו חיקוק להביא בחשבון את עברו הפלילי של מבקש הזכות, בעל הזכות או אדם אחר הנוגע בדבר, תמסור לו המשטרה מידע מהמרשם על כל אחד מאלה אם הסכים לכך. בהתאם, על מנת לעיין במרשם הפלילי של אדם לפי סעיפים 2(א)(1)(ג) ו- 2(א)(2)(ב) חובה לקבל כתב הסכמה להסרת חיסיון מהמרשם הפלילי.  לאור האמור, מוצע לתקן את הוראות התוספת הראשונה להיתר ולקבוע כי בדיקת עמידה בתנאי שבסעיף 2(א)(1)(ג)  להיתר תהיה בהתאם לקבלת כתב הסכמה].

מבזקים