מנכ”לית מרכזי הפיתוח של אינטל בפאנל באוני’ בן-גוריון: “כדי להוציא לפועל פרוייקט מוצלח ללקוחות – מהנדסים מוכרחים להיות כיום בעלי יכולות רב-תחומיות”

ביום שני שעבר (28.05) התקיים פאנל בהובלת מרכז בנג’יס ליזמות וחדשנות, הפקולטה לניהול ע”ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב שכותרתו — “TRENDS, CHANGES & ORGANIZATIONS: THE SYNERGY”.

האירוע ביקש לבחון את החשיבות שיש לשינויים ארגוניים במוסדות אקדמיים וארגונים גלובליים והאם ניתן לייצר סינרגיה ביניהם באמצעות תיאום וניהול שינויים אלו על-ידי החברות והמוסדות האקדמיים.

בפאנל לקחו חלק נשיאת האוניברסיטה, פרופ’ רבקה כרמי; מנכ”לית מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל קרין אייבשיץ-סגל ונשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. את הפאנל הנחה דיקן הפקולטה לניהול ויו”ר מרכז בנג’יס פרופ’ עודד לוונגרט.

האירוע התקיים כחלק מאירועי תחרות הסטודנטים The Challenge  (‘האתגר’) של מרכז בנג’יס. תחרות זו מהווה פלטפורמת חדשנות פתוחה (Open innovation) המאפשרת לארגונים גלובליים לאתגר סטודנטים באמצעות אתגרים יישומיים מ’השטח’. מעבר להתנסות החשובה של הסטודנטים, מתאפשר בידי הארגונים ה”מאתגרים” להיחשף לכיווני פעולה חדשניים ויצירתיים של סטודנטים ממגוון תחומי לימוד.

בפאנל התייחסו נשיאי המוסדות האקדמיים לשינויים השונים המוצגים היום הן במאפייני הסטודנטים, הצרכים שהם מציגים, קשרי המוסדות עם האקו-סיסטם ועוד. הנשיאים סקרו תהליכי שינוי שבוצעו בשנים האחרונות ככלי להבנת חשיבות תהליכים אלו מחד והציגו את המורכבות שלהם במוסדות שמאופיינים כשמרניים מאידך.

פרופ’ רבקה כרמי אמרה כי על האקדמיה לעודד שינויים שמתחילים מהשטח: “האקדמיה עדיין במידה מסוימת אנכרוניסטית ביכולת שלה לקדם את פני העתיד. אם המחשבה היא להשתנות באופן מסודר, על פי התפיסה האקדמית של ניהול האקדמיה, לא נגיע לשום מקום. אנחנו  צריכים דרכים חדשניות”. לדבריה, החוכמה היא קודם כל לאמץ, למנף ולעגן דברים שקורים בשטח, שכן הם קורים במהירות עצומה. “השטח זה בעיקר סטודנטים. כך זה גם  משפיע על תכנית הלימודים. בהתחלה אלו קורסים מחוץ למסגרת, אבל לאט- לאט הם נכנסים לתוכה. כך גם ההוראה של הקורסים משתנה, יוצאים מהכיתה ומההוראה הפרונטלית לאופי של האקתונים. לכן הקשר שלנו עם הסטודנטים הוא קריטי. אנחנו צריכים להיות מסוגלים לתת להם היום את כל השירותים כדי להוביל אותם לצעד הבא של המיזם או הפרוייקט שלהם”.

פרופ’ עודד לוונגרט הדגים בדבריו מקרה בו הועלה צורך על-ידי הסטודנטים ואת האתגרים הקשורים בהובלת שינויים ארגוניים במוסדות אקדמיים: “יום אחד פנו אלי ארבעה סטודנטים, שניים מהפקולטה לניהול ושניים מהנדסה. הצוות ביקש אישור לצאת לתחרות בקנדה המשותפת לסטודנטים לניהול והנדסה. הם כבר השיגו בעצמם את המימון הדרוש לנסיעה, וביקשו לשם כך שיפתח קורס בין-פקולטי. שמונה חודשים לקח כדי לקבל מספר קורס משותף מסוג זה, אבל לבסוף זה קרה”.

קרין אייבשיץ-סגל, התייחסה לתהליך השינוי שעוברת כיום חברת אינטל: “חברות וארגונים, לא רק גלובליים, חייבים לעמוד בקצב, אחרת לא נמצא את עצמנו מצליחים בעתיד. זה אומר קודם כל לקלוט  שינויים מהר, אבל זה לא מספיק, זה ראקטיבי. צריך להיות גם פרו-אקטיביים, לחזות מה הם הטרנדים העתידיים ולפעמים סוג של ‘ליצור את העתיד’. עד שנת 2013 קראנו לעצמנו חברת מחשבים אישיים והיום אנחנו בעיצומו של תהליך שינוי מאד גדול, להפוך להיות חברת מידע. אם נסתכל על ההכנסות של אינטל בשנת 2017, הרי ש- 50% מהן מגיעים משווקים עם אוריינטציה לדאטה. אנחנו כבר עמוק בתוך המהפכה. אינטל מעבירה השקעות באופן אקטיבי מתחומים מסורתיים לתחומים חדשים, כדי לצמוח בתוך העולמות החדשים האלה כל הזמן”.

קרין אייבשיץ-סגל דיברה גם על הצורך בבוגרים בעלי ידע רב תחומי: “אני רואה אצלנו את הצורך בידע מולטי-דיסציפלינרי כחלק מסינרגיה עם האקדמיה. ככל שהאקדמיה תעשה יותר שיתופי פעולה בין בתי-ספר ובין מחלקות כך ייטב מבחינתנו. כיום כמעט בכל פרויקט שאנחנו צרכים להוציא יש צורך באנשים שאמנם יש להם עומק בתחום ספציפי אבל גם עם איזו הבנה רוחבית יותר בתחומים ליד. קשה להוציא פרויקט מוצלח ללקוחות עם מהנדס בעל תחום עומק אחד בלבד. היכולת הרב תחומית מאד תורמת למהנדסים”.

פרופ’ פרץ לביא תאר את השינויים הנדרשים באופי המחקר וההוראה כיום: “המהפיכה הטכנולוגית הרביעית כבר כאן איתנו, מוסדות שלא ישתנו יישארו מאחור. היום יש צורך במחקר והוראה אחרת מאשר ידענו. אני זוכר את חתני פרס נובל מהטכניון  יושבים בבניין הפקולטה לרפואה בכוך קטן בלי ציוד מתוחכם עם מבחנות וכך הם גילו את המערכת שהביאה להם נובל, היום המחקר הוא רב תחומי, קשה מאד לעשות פריצות דרך במחקר שמתבצע ע”י חוקר בודד”.

לדבריו, “נקרתה בפנינו הזדמנות לבנות תכנית לימודים למאסטר שהפכה למודל אצלנו, מהנדסים לומדים סוציולוגיה ופסיכולוגיה, אתיקה ואמנות בקבוצות בסטודיו כשבאותה קומה יש מעבדת מחקר של איש סגל ומעבדת מחקר של חברות טכנולוגיות. זהו המודל עתידי. זו צורת הלימוד שלוקחת בחשבון שלסטודנט יש את כל הידע בכיס והא צריך משהו אחר. אמנם, קל יותר לעשות את זה באוניברסיטה חדשה מפני  שאין  לך מסורות ואת אפקט האגו שמשחק תפקיד אדיר בדברים האלה, אבל יש דרכים לעקוף את השמרנות צריך רק להעז”.

פרופ’ כרמי לשלב אחוז קבוע של אנשי תעשייה בסגל האקדמי על מנת לחזק את הסינרגיה בין שני הגופים “באוניברסיטה מודרנית שצופה פני עתיד חייבים לייצר קשרים עם התעשייה. יש מקום לכלול בסגל האקדמי אחוז מסוים, גם אם קטן, של אנשים שמקורם בתעשייה ואשר יקבלו מעמד אקדמי. אנשים כאלה מביאים ערך מוסף לא יאומן לתוך המערכת מבחינת תובנות, רעיונות וניסיון. באוניברסיטה שלנו כמעט 900 חוקרים,  ועד עכשיו הצלחנו להביא ארבעה אנשי תעשייה. אם יהיו לנו 40 אנשים  כאלה בקמפוס,  כל השיח ישתנה. זה יעזור להעניק לסטודנטים ערך נוסף להשכלה האקדמית שלהם ויוסיף רבות לחשיבה החדשנית והיזמית. זה חשוב גם לתעשייה כי אף אחד לא יכול להישאר סגור ב- R&D שלו. השיח הדו-צדדי הוא בעיני קריטי וחשוב”.

את מחזור התחרות השני של ה- Challenge הציגה באירוע חברת אינטל, אשר עוברת בשנים האחרונות שינוי ארגוני משמעותי במסגרתו חלק לא מבוטל מפעילותה נוגע לתחום המידע. כחלק משינוי זה, החליטה החברה לאתגר את הסטודנטים מכל המוסדות האקדמיים בארץ ולבחון כיצד ניתן לייצר יותר מידע ואיך ניתן להשתמש במידע כדי להפוך את העולם לטוב יותר. התחרות יצרה עניין רב בקרב סטודנטים ממוסדות רבים ועד כה נרשמו מעל 100 צוותים לתחרות מ-12 מוסדות בכל רחבי הארץ. עשרות צוותים סיימו את תהליך הרישום והצגת הרעיון שלהם ואירוע הגמר והצגת הזוכים יתקיים במפעל של אינטל בחיפה בתאריך ב- 20 ביוני.

כחלק משיתוף הפעולה הושק באירוע גם מתחם החדשנות – Innovation Gateway  של הפקולטה לניהול אשר הוקם בתמיכת חברת אינטל. המתחם מאפשר לסטודנטים, חברי הסגל וגורמים נוספים מהקהילה לקדם פרויקטים ורעיונות חדשניים, טכנולוגיים. הוא פועל 7\24 ומתקיימות בו מגוון רחב של פעילויות הקשורות ביזמות וחדשנות בשילוב של כלים טכנולוגיים מתקדמים שיהפכו לראשונה לנגישים עבור יזמות אישית וקבוצתית של  סטודנטים.

בנוסף הוצגו מספר קהילות יזמות וחדשנות בעולמות תוכן מגוונים אשר הוקמו על-ידי סטודנטים וחברי סגל באוניברסיטת בן-גוריון. ביניהן קהילת BGU-DEVS קהילת מפתחים שהוקמה בשיתוף בין אינטל לאוניברסיטת בן-גוריון ומובלת על ידי סטודנטים ממחלקות שונות בפקולטה להנדסה.

מבזקים