מחקר חדש שנערך על ידי צוות בין אוניברסיטאי במימון משרד המדע והטכנולוגיה מנפץ תפיסות לגבי שיקולי הקריירה של נשים במקצועות ההנדסה והמדעים המדויקים

משרד המדע והטכנולוגיה פירסם הודעה לעיתונות בדבר מחקר חדש שממצאיו מצביעים על כך שנשים בוחרות להמשיך לתואר שני במדעים בהתבסס על תפיסת יכולתן.

נתוני המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) מראים כי אחוז הנשים במקצועות ההנדסה, מדעי המחשב, מתמטיקה, פיסיקה וכימיה עומד על בין 20% ל- 35%.

מחקר חדש שנערך על ידי צוות בין אוניברסיטאי במימון משרד המדע והטכנולוגיה מנפץ תפיסות לגבי שיקולי הקריירה של נשים במקצועות ההנדסה והמדעים המדויקים. מהמחקר עולה כי נשים בוחרות קריירה מדעית בהתבסס על תפיסה סובייקטיבית של יכולתן האקדמית בתחום לימודיהן, ולא בהתבסס על שיקולי איזון עבודה ומשפחה.

לעומתן, רבים מהגברים במחקר נוטים לבחור מסלול קריירה בהתבסס על תפיסות מגדריות של המצופה מהם, כגון להיות המפרנס המרכזי במשפחה. למעשה, בקרב גברים, תפיסת היכולת האקדמית לא מהווה גורם משמעותי בהחלטה אם להמשיך לתואר שני או להשתלב בשוק העבודה.

הפרוייקט הוצג בכנס של המועצה לקידום נשים במדע ב- 17 בדצמבר. 2018

המחקר התמקד בתהליכי קבלת ההחלטה והתפתחות קריירה של נשים בארבע מעברים קריטיים בדרך אל השתלבות נשים כחברות סגל באקדמיה במקצועות המדע והטכנולוגיה – כניסה לתואר ראשון, מעבר לתואר שני, תואר שלישי ופוסט דוקטורט.

המחקר נערך בהובלת הדוקטורנט נמרוד לוין במסגרת מענק של משרד המדע והטכנולוגיה שהוענק לפרופ׳ גלי (רחל) צינמון מאוניברסיטת ת”א ופרופ׳ איתמר גתי מהאוניברסיטה העברית, יחד עם עופרי טאובר וד”ר גליה רן.

המחקר בחן — לראשונה בישראל — האם קיימים הבדלים במוטיבציה להמשיך לתואר מתקדם או לצאת לשוק העבודה בין סטודנטיות לסטודנטים בשלב מתקדם של התואר הראשון במקצועות המדע והטכנולוגיה. במחקר השתתפו 978 סטודנטיות וסטודנטים בשלב מתקדם של התואר ראשון מתחומי ההנדסה, מדעי המחשב, מתמטיקה, פיסיקה וכימיה, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים.

אחת הטענות המרכזיות המושמעות תדיר בשיח הציבורי היא שלא רק שיש ייצוג חסר לנשים בתחומי המדע והטכנולוגיה ברמת התואר ראשון אלא שגם בקרב אלה שבחרו ללמוד תחומים אלה, נשים בוחרות פחות מגברים להמשיך תואר מתקדם. ההסבר המקובל לכך הוא שנשים בוחרות בקריירה מדעית לפי שיקולי עבודה-משפחה.

ואולם, מממצאי המחקר עולה כי אין הבדל במוטיבציה בין נשים לגברים להמשיך לתואר שני וכן שהגורם העיקרי המנבא המשך ללימודי תואר שני בקרב נשים הוא תפיסת היכולת האקדמית, שנמצאה במחקר כמבוססת על ממוצע הציונים שלהן בפועל.

“הנשים במחקר מראות שהן קשובות להישגים שלהן הרבה יותר מגברים בתכנון הקריירה” מסביר נמרוד לוין. “אמנם אין הבדל בין שיעור הנשים ושיעור הגברים שמתכננים להמשיך ללימודים מתקדמים, אבל אישה שממוצע הציונים שלה בתואר הראשון במדעים נמוך מעט, תטיל ספק ביכולתה להצליח בתואר שני הרבה יותר מגבר עם ממוצע דומה”.

המחקר מצא כי לנשים שהשתתפו במחקר יש תפיסה שוויונית יותר של תפקידן במשפחה, הרבה יותר מאשר הגברים במחקר זה. אצל הגברים דווקא תפיסותיהם לגבי תפקידם כגבר במשפחה, ללא קשר אם הם נשואים או רווקים בשלב זה, משפיע הרבה יותר על נכונותם להמשיך לתואר שני במדעים ולמעשה מקטין את המוטיבציה שלהם להמשיך ללימודים מתקדמים הרבה יותר מאשר אצל נשים.

נמרוד לוין הסביר כי “תוצאות המחקר מרמזות על כך שההחלטה של נשים להמשיך לתואר שני ושלישי אינה תלויה בשאלת הנוחות והשילוב עם חיי המשפחה שלהן. דווקא גברים בוחרים מסלול קריירה בהתבסס על אמונות וציפיות ביחס למה שמצופה מהם כגברים, למשל לפרנס משפחה ולהביא שכר גבוה ולכן מחליטים להשתלב בעולם העבודה לאחר התואר הראשון ולא להמשיך לתואר שני”. ראיונות והתערבויות שהתקיימו  עם בוגרות התואר הראשון והשני בתחומים הטכנולוגיים איששו את הממצאים של המחקר והראו שתפיסת היכולת האקדמית הייתה הטיעון המרכזי שהן העלו, הן בסדנאות קבוצתיות והן בהתערבויות אישיות.

החוקרים מציעים גישה מעט שונה לקידום נשים במדע: “משאבים רבים מושקעים כיום בהעצמת נשים במהלך התואר הראשון ומעבר לו, אבל בשלב זה כדי לקדם שוויון מגדרי נדרש למקד את המאמצים והמשאבים דווקא בשלבים שלפני הבחירה בתואר הראשון. לנשים שהגיעו לתואר הראשון במקצועות ההנדסה והטכנולוגיה, סיכוי להמשיך לתואר שני דומה לסיכוי של הגברים”. זאת ועוד, החוקרים מוסיפים כי “הממצאים מצביעים על הפוטנציאל הטמון בתווך והבנייה של מסוגלות אקדמית שאינה מתגבשת רק על בסיס הציונים, ועל חשיבותו של שיח פדגוגי מעצים בתוך מערך הלמידה במקצועות המדעיים באקדמיה בייחוד עבור נשים”.

מבזקים