‘ישיבת העבודה ב- 29.11.2015 הייתה אמורה להיות ישיבת עבודה רגילה אלא שהיא הפכה ל’ישיבת סילוק ובעיטה’; היא נמשכה 5 דקות בלבד ואז נמסר לי על סיום עבודה מיידי שלי כמנמ”ר משרד התקשורת’; ללא שימוע וללא מכתב פיטורים ביד

בבית-הדין האיזורי לעבודה בתל אביב התקיים היום (16.4.2018) שלב ההוכחות בתביעתו של אופיר שלום לב ארי – לשעבר מנהל מערכות המידע לשעבר במשרד התקשורת – נגד מדינת ישראל/משרד התקשורת ונגד תמר (תמי) לשם, לשעבר  סמנכ”לית משאבי האנוש במשרד התקשורת. מאז מארס 2016 הוא מועסק בבנק מזרחי טפחות.

בחקירתו ע”י נציגת הפרקליטות אמר שלום לב ארי בין היתר כי ב- 10.9.2014 התקבל לעבודה כמנהל מערכות המידע של משרד התקשורת לתקופת ניסיון למשך שנתיים. לדבריו הוא לא עבד קודם לכן בשירות המדינה אבל בקריירה הקודמת שלו ניהל צוות של 49 עובדים.

הוא הדגיש כי בשום שלב שהוא לא ידע שיכולים להפסיק את עבודתו בכל נקודת זמן במהלך תקופת הניסיון. “עברתי את השנה הראשונה במלואה ולא נאמר לי דבר על עבודתי. הייתה לי ציפייה להמשך”. ב- 24.11.2014 הוא חתם על הסכם העבודה עם המשרד.

במהלך תקופת עבודתו במשרד הוא היה מנהל את תרשומות פגישות העבודה שלו עם סמנכ”לית משאבי האנוש במשרד התקשורת, אליה היה כפוף. בשלב מאוחר יותר נאסר עליו לערות תרשומות בפגישות עם לשם וכל הפרוטוקולים נרשמו ע”י מזכירתה דאז, אתי מועלם.

הוא ציין כי לא היה שימוע לגבי הפסקת עבודתו אלא הוא זומן לישיבת עבודה רגילה, ב- 29.11.2015. הוא הגדיר בחקירתו את פגישת העבודה הזו – אשר נמשכה לדבריו חמש דקות בלבד – כ”ישיבת סילוק ובעיטה” מהעבודה לאלתר ובהפתעה מוחלטת. בפגישה עצמה לא קיבל לידיו כל מכתב פיטורים.

במהלך הפגישה ולאחר שהודיעה לו על סיום העסקתו המיידי, התקשרה תמר לשם לאסף גרונדמן קב”ט המשרד ומאבטח נציג הקב”ט התלווה אליו ממשרדה של לשם לחדרו שלו בקומה שמתחת, במה שכינה “מצעד הבושה”. ליאור אספיר ז”ל, עובד של המנמ”ר, סגר את ה- User שלו ולאחר מספר דקות נשללה ממנו הגישה שלו למחשב שלו במשרד.

אופיר שלום לב ארי אמר כי אינו נוקב בשמות של עובדי משרד התקשורת שיכולים להעיד לטובתו “מחשש שיבולע להם רע מתמי לשם למרות שהיא כבר לא עובדת במשרד”. בתשובה לשאלה אמר כי “בשל הפחד שלו מתמי לשם, מה שכתב בתצהירו [אסף גרונדמן קב”ט המשרד כאילו המנמ”ר עזב שעתיים לאחר הודעת הפיטורים ולא קודם לכן], כנראה שאינו אמת”.

הוא נשאל על מיילים ששלח ממחשבו במשרד בנקודות זמן שונות במשך יותר משעה וחצי לאחר שקיבל את הודעת הפיטורים והדגיש כי כל הזמנים המצויינים לגבי המיילים הללו הם הזמנים שהם יצאו מהשרתים של משרד התקשורת אבל הוא שלח מספר מיילים רק בפרק הזמן הקצר לאחר הפיטורים ובהם מייל בו הוא נפרד מעובדי המשרד.

בא כוח התובע זימן לעדות עד מומחה, רמי ניסן. עד זה לא הכיר את התובע עד מועד הגשת התביעה. הוא ביסס את עדותו המקצועית על סמך כל החומר שהתביעה הציגה בפניו (ושכלל חומר רב שהתקבל ממחשבו של התובע במשרד התקשורת בעקבות החלטה קודמת של בית-המשפט).

תמר לשם, לשעבר  סמנכ”לית משאבי האנוש במשרד התקשורת, נחקרה ע”י בא כוחו של התובע. לדבריה, התובע פוטר בשל “אי התאמתו לתפקיד אותו מילא”.

לדבריה, בפגישת העבודה הראשונה שלהם הצביעה על ייוחדו של משרד התקשורת בנושא מערכות מידע וציינה כי כיוון שלמשרד לא היה מנמ”ר שנים רבות אלא יועץ מחשוב, “צריך לעשות מיפוי של כלל מערכות המחשוב הקיימות במשרד, איזו מערכת היא קריטית, איזו מערכת דורשת שינוי/תיקון/החלפה. דרשתי ביצוע תעדוף של כלל המערכות על-מנת שנדע במה צריך לטפל קודם”.

היא אמרה כי עד לסיום עבודתו במשרד לא קיבלה ממנו תובנות שלו לגבי הפעילות הנחוצה של מחלקת מערכות המידע. “אפילו איפיון של מערכת CRM לא ראינו, למרות שביקשתי ממנו”. היא ציינה כי הוא לא היה מסוגל להרים את פרוייקט ה- CRM במשרד. היא הוסיפה כי הוא לא תיפקד כמנמ”ר ולא ביצע משימות חשובות, בכל המצופה ממנו, אלא ביצע משימות פשוטות שלא היו רלבנטיות לתפקידו והיו צריכות להיות מבוצעות ע”י עובדים זוטרים יותר.

לשם אמרה עוד כי ביוזמתה צורף אופיר לישיבות ההנהלה אולם לאחר מספר חודשים מנכ”ל המשרד דאז אבי ברגר ומספר מנהלים אחרים קבעו כי אינו מתאים לתפקיד. אבי ברגר, ולאחר מכן גם מחליפו שלמה פילבר, החליטו בשלב מסויים שלא להמשיך ולכלו את אופיר בישיבות ההנהלה משום שלא תרם לישיבות הללו. היא עידכנה את המנכ”ל בכל הבעיות שצצו לגבי המנמ”ר אולם לא הייתה תרשומת על העדכונים הללו.

“שבוע, פלוס מינוס, קודם לכן התקבלה החלטה עקרונית על סיום העסקתו. ההחלטה על כך הייתה שלי. עידכנתי את מנכ”ל המשרד [דאז] שלמה פילבר והוא תמך בי בהחלטה זו”. היא אישרה כי גם במקרה זה אין תרשומת לכך שעידכנה את המנכ”ל לגבי החלטתה זו.

“מומו [שלמה פילבר, המנכ”ל דאז] ושרית עסיס [מנהלת אגף א’ משאבי אנוש] היו היחידים שידעו מראש כי אנו עומדת לפטר אותו. נקטתי במישנה זהירות משום שלאופיר היו הרשאות גישה לדברים הכי חשובים במשרד, למידע מסווג ולסודות מסחריים של חברות תקשורת ואני חששתי לדברים הללו. רציתי להגן על מערכות המידע של המשרד. נהגתי בזהירות יתר”.

בישיבת ההוכחות העידו גם (מטעם הנתבעת) אסף גרונדמן קב”ט המשרד ושרית עסיס, שהייתה כפופה לתמר לשם. לכל אורך הדיון נכח באולם עו”ד מתנאל מזור מהלשכה המשפטית, המשמש כעוזר ראשי ליועצת המשפטית של משרד התקשורת.

לאחר פגרת הקיץ של בתי-המשפט ובעקבות סיכומים בכתב שיגישו שני הצדדים בתקופה הקרובה צפוי להינתן פסק הדין בתביעה זו.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

הידיעה שפירסמתי כאן באתר ב- 21.4.2017:

ב- 10 בינואר 2016 נפתח בבית-הדין האיזורי לעבודה בתל אביב תיק סע”ש (סכסוך עבודה בסמכות שופט) בתביעתו של אופיר שלום לב ארי – מנהל מערכות המידע לשעבר במשרד התקשורת – נגד מדינת ישראל/משרד התקשורת, תמר (תמי) לשם סמנכ”לית משאבי האנוש במשרד התקשורת ונציבות שירות המדינה. מדובר בתביעה שמהותה הפרה לכאורה של חוק איסור לשון הרע ולא על עצם פיטוריו של המנמ”ר הקודם ממשרד התקשורת.

ב- 21 ביוני 2016 התקיים דיון קדם משפט ועתה נקבע כי שלב ההוכחות בתיק ייפתח ב- 16 באפריל 2018.

בתיק זה ניתנו מספר החלטות ביניים.

ב- 12 במארס 2017 נתנה כבוד השופטת קרן כהן שתי החלטות בתיק זה. החלטה אחת נגעה לבקשתו של התובע למחיקת כתב ההגנה שהוגש ע”י משרד התקשורת ותמר לשם (באמצעות פרקליטות המדינה). “לאחר ששקלתי את הבקשה למחיקת כתב ההגנה ואת טענות הצדדים מצאתי כי אין למחוק את כתב ההגנה … סעד של מחיקת כתבי טענות ניתן במשורה ולא מצאתי כי מתקיימות הנסיבות המצדיקות את נתינתו, מצאתי כי המשיבים ביצעו את הליך גילוי המסמכים באופן שבו הבינו את החלטת בית-הדין, הגם שלטענת המבקש אין המדובר בביצוע מלא של החלטת בית-הדין. בנסיבות אלה אין להורות על מחיקת כתב ההגנה”.

“עם זאת, על-מנת שלא תיפגע זכותו של המבקש לקבלת מסמכים המצויים ברשות המשיבים אשר לטענתו עשויים לשפוך אור בסוגיות שבמחלוקת בכל הנוגע לאופן תפקודו בעבודה, אני מתירה למבקש לעיין בתיבת הדוא”ל שלו ולהעתיק את המסמכים הרלבנטיים לניהול ההליך”.

לעניין קבצי CRM: המשיבים יגלו ויעבירו לעיון המשיב אף מסמכים שהוא השתתף בעריכתם למרות שלא כתב אותם מתחילתם” [ ההדגשה – במקור].

בהחלטה נוספת קבעה השופטת כי “תמו ההליכים המקדמיים” וכי המשך הדיונים יהיה כאמור בחודש אפריל בשנה הבאה.

בחול המועד פסח, ב- 14 באפריל 2017, ניתנה ההחלטה האחרונה עד כה בתיק זה. את ההחלטה נתנה השופטת החדשה בתיק זה, כבוד השופטת יפית זלמנוביץ גיסין: “לאור האמור בסעיף 1 לתשובת המבקש, ימציאו המבקש ובא כוחו למשיבה, עד ליום 4.5.2017, התחייבות בכתב בהתאם לה הם מאשרים, כי לא יעשה על-ידם כל שימוש, במישרין ו/או בעקיפין, במסמכים שיעוברו לעיונם, לרבות במידע שיתגלה להם לאחר העיון במסמכים שיועברו אליהם, אלא לצורך ההליך הנוכחי ולא לכל צורך אחר”.

“עם קבלת כתב ההתחייבות, תפעל המשיבה בהתאם להחלטת חברתי, כבוד השופטת קרן כהן מיום 12.3.2017 ותעביר לב”כ המבקש, בתוך 10 ימים ממועד קבלת כתב ההתחייבות את כל תכולת תיבת הדוא”ל שלו וכן קבצי CRM שהמבקש /השתתף בעריכתם למרות שלא כתב אותם מתחילתם’.”

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

הידיעה שפירסמתי כאן באתר ב- 5.2.2017:

בית-המשפט המחוזי בתל אביב קיבל באופן חלקי בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים של משרד התקשורת בתביעה [סכסוך עבודה בסמכות שופט] העוסקת בהפרת חוק איסור לשון הרע שהגיש המנמ”ר לשעבר במשרד (אופיר שלום לב ארי) נגד המשרד ונגד סמנכ”לית משאבי אנוש במשרד תמר (תמי) לשם.

גד פרץ מ’גלובס’ דיווח ב- 30.11.2015 על סיום העסקתו של מנהל מערכות המידע של משרד התקשורת כשנה לאחר שהתקבל לתפקיד.

ב- 12.8.2016 פירסמתי ידיעה כאן באתר לפיה “משרד התקשורת מפרסם מכרז פומבי לתפקיד מנהל/ת אגף א‘ (מערכות מידע) – מנהל מערכות המידע של המשרד. המנמ”ר הקודם אופיר שלום לב ארי מונה לתפקידו ב- 12/2014 והעסקתו הסתיימה 11 חודשים לאחר מכן, בנובמבר 2015, ע”י סמנכ”לית משאבי אנוש במשרד. בעבר פורסם מכרז פנימי לתפקיד שהסתיים ללא הגשת מועמדויות. אשר על כן, כפי שדיווחתי בשעתו בחלון המבזקים של אתר זה, בחודש אפריל השנה פורסם מכרז בינמשרדי. המועד האחרון להגשת ההצעות הוא 16.8.2016. משום-מה, המכרז אינו מתפרסם במדור מכרזי כוח אדם באתר האינטרנט של משרד התקשורת“.

העתירה סע”ש 18361-01-16 הוגשה בינואר 2016. מדובר בתביעה שמהותה הפרה לכאורה של חוק איסור לשון הרע ולא על עצם פיטוריו של המנמ”ר הקודם ממשרד התקשורת. הליך ראשון, קדם משפט התקיים ב- 21.6.2016.

בחודש אוגוסט פירסמה כבוד השופטת קרן כהן החלטה בה היא איפשרה הגשת כתב תביעה מתוקן משום שתביעתו המקורית של התובע חסרה “פרטים מהותיים שיש בהם כדי לבסס את עוולת לשון הרע”, כקביעת השופטת. השופטת קיבלה בחלקה את בקשת מדינת ישראל ותמי לשם ואף פסקה, בשלב זה של ההליך, על אופיר שלום לב ארי לשלם להן תשלום הוצאות בסך 2,000 ₪.

במסגרת ההליך ביקש התובע גילוי מסמכים ספציפיים. השופטת קיבלה באופן חלקי את הבקשה לגילוי המסמכים ופירסמה בסוף ינואר 2017 החלטה מנומקת. בסך הכל ביקש התובע גילוי שבעה מסמכים ספציפיים. לגבי שני מסמכים קבעה השופטת כי הבקשה מתייתרת ודחתה בקשה לגבי מסמך נוסף, השלישי במספר. השופטת אישרה גילוי ארבעה מקרים לגבי מסמכים מתוך השבעה. המסמכים הללו יוגשו ע”י משרד התקשורת “במסגרת תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין” וכן יאפשרו למבקש ולבא כוחו לעיין במקצת המסמכים במשרד התקשורת בתיאום מראש ואף להעתיק מסמכים אלה.

במחצית השנייה של חודש פברואר 2017 צפוי להיקבע מועד דיון הוכחות בהליך זה.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

מבזקים