ינוהל הליך גישור בן חודשיים בתביעה נגד ועדת הרבנים לענייני תקשורת (בנושא חסימת מספרי טלפון להתקשרות מטלפונים “כשרים”)

בית-המשפט המחוזי בת”א אישר (13.2.2019) לנהל הליך גישור בן חודשיים בתיק התביעה נגד ועדת הרבנים לענייני תקשורת ושבע חברות תקשורת (בנושא חסימת מספרי טלפון להתקשרות מטלפונים “כשרים”).

מדובר בתיק המרצת פתיחה שהגישו ימות המשיח בע”מ ומנחם לנצ’נר נגד החברות סלקום ישראל, בזק החברה הישראלית לתקשורת, פלאפון תקשורת, פרטנר תקשורת, גון טלקום, הוט מובייל ורמי לוי שיווק השיקמה תקשורת ונגד ועדת הרבנים לענייני תקשורת.

בפתח הדיון הודיע עו”ד יונתן ברמן כי הוא מייצג את הרב צבי פרידמן, אחד מראש וועדת הרבנים וכי לרב נודע רק לפני מספר ימים על התביעה (שהוגשה כבר בינואר 2018) ויש לו מתווה העשוי לפתור את כל הנושא. לדבריו, עורך הדין המייצג בדיון את הוועדה אינו מוסמך לדבר בשם כלל ראשיה.

בתגובה השיב עו”ד משה מורגנשטרן כי הוא “מצהיר לפרוטוקול שהוא מורשה לייצג חמישה מתוך שבעה חברי העמות ושניים מתוך שלושה מורשי החתימה של העמותה”.

כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט הגיבה באומרה: “אני מבינה שהעמותה אינה מדברת בקול אחד”.

היא שלחה את התובעים, ואת עורכי הדין המייצגים את הוועדה לקיים התייעצות מחוץ לאולם כשבמשך כשעתיים וחצי המתינו כל אותה העת, באפס מעשה, עורכי הדין נציגי שבע חברות הטלקום שלא היו שותפים למו”מ. בסופו של דבר הודיעו הצדדים לשופטת כי הם מבקשים לקיים הליך גישור בן חודשיים ובאמצע חודש אפריל הם צפויים להודיע לבית-המשפט מה העלה הגישור ביניהם.

ב- 6.1.2019 נתנה השופטת החלטה בה נאמר בין היתר:

■ “לפניי בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים במסגרת תובענה שהוגשה בדרך המרצת פתיחה, ובה עותרים חברת ימות המשיח בע”מ ומר מנחם לנצ’נר, אחד ממנהליה, ליתן סעד הצהרתי כי המשיבות 1-7, הן חברות תקשורת, וכן ועדת הרבנים לענייני תקשורת, חוסמות באופן שרירותי וגורף שלא כדין, קווי טלפון של מנוייהן, מלהתקשר מטלפונים ‘כשרים’.

■ “לטענת המבקשים, חסימות הקווים מבוצעות על-פי הוראות וועדת הרבנים ללא כל בקרה ובאופן  שרירותי הפוגע בחופש העיסקו של המבקשים ויוצרת אפלייה פסולה בין חברות התקשורת השונות. חסימות אלה, לטענתן, הן בניגוד להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982; לתקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ”ה – 1985; ולתקנות התקשורת (בזק ושידורים)(הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), תשמ”ה – 1985.

■ “במסגרת הליכים מקדמייםהגישו המבקשים בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים כדי ‘לאפשר בירור האמת בנקודות ממוקדות וקריטיות במחלוקת שבין הצדדים’, כלשון הבקשה. בדיון המקדמי הוריתי למבקשים לצמצם את בקשתם הרחבה לגילוי מסמכים.

■ “בקליפת אגוז, עמדתן של כל חברות התקשורת בכתב התשובה לתובענה וכפועל יוצא גם בתשובתן לבקשה לגילוי מסמכים כי שורבבו להליך דנא, הליך שכלל אינו נוגע להן, כי הסכסוך הנטען הוא לכל היותר בין המבקשים לוועדת הרבנים וכי ההליכים דנא הם המשך להליכים נוספים שבהם נוקטים המבקשים ושכל מטרתם ללחוץ על חברות התקשורת ולערבם בסכסוך לא להם.

■ “גם וועדת הרבנים רואה בתובענה הליך סרק נוסף מיני הליכים רבים אחרים שהגישו המבקשים נגד הוועדה, ושכל מטרתו ‘להילך אימים’ על חברות התקשורת כדי שיפסיקו את שירות ‘הטלפון הכשר’.

■ בסיום החלטתה כותבת השופטת כי “[…] אשוב ואזכיר כי עיקרה של התובענה הוא להצביע כי חסימת קווי הטלפון היא בניגוד לדין. שאלה זו תתברר במסגרת הדיון ולטעמי מדובר בשאלה משפטית, זאת לאור עמדות חברות התקשורת שאישרו כי הן מקבלות הוראות לחסימה מהוועדה, ולאור עמדת הוועדה כי היא לבדה נותנת את הוראות החסימה. לא ראיתי כל מקום להיעתר לבקשות הרחבות של המבקשים מהם עולה ניחוח של מסע דיג שקשור לתחרות העזה בין הצדדים (בעיקר בין המבקשים למשיבה 8) והמשתרעת על-פני הליכים רבים, אולי רבים מידי.

ב- 5.2.2019 נתנה השופטת החלטה נוספת בה נאמר בין היתר:

■ “ביום 20.1.2019 הגישו המבקשים ‘בקשה לשמיעת עד נוסף’ בדיון שיתקיים ביום 13.2.2019. העד שאותו מבוקש להעיד הוא חוקר שדו”ח החקירה שלו צורף לבקשה, הגם שלא נתקבל כל היתר לצרפו. הטעם לבקשה, כך לדברי המבקשים, ‘כדי להפריך את טענות העמותה’. לשם כך, ציינו המבקשים כי פנו לחברת חקירות וביצעו שורה של בדיקות ובצידן הונחו מסקנות, כפי שמפורט בדו”ח החקירה שצורף, כאמור – שלא ברשות.

■ “[…] לא מצאתי כל סיבה לאפשר השמעת עד שאת הראיות שהוא מבקש לצרף יצרו המבקשים לקראת הדיון. לא רק שכתבי התשובה לכתב הטענות הגשו כבר בחודש מארס 2018, ממילא המועד להגשת בקשה ‘להפרכתן’ כבר חלף מזמן, ממילא לא מצאתי לאפשר הגשת חומר שנושא תאריך ינואר 2019! ונוצר לקראת הדיון. אומר עוד כי הגשת דו”ח החקירה והעדת העד רק יסרבלו את ההליך שאמור להיות הליך פשוט קצר ויעיל, כפי שהתיימרו המבקשים לקיים עת הגישו התובענה בדרך המרצה […] הבקשה נדחית איפוא”.