“טלקום ניוז”: מה שהחל כ- “בג”ץ טרי וחמור ביותר”, נמשך ב”שאלה דחופה” בנושא הבג”ץ שנשלחה ל”צמרת משרד התקשורת”, הסתיים ב”קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה”

שתי ידיעות נפרדות שפורסמו במועדים שונים במארס ובאפריל באתר ‘טלקום ניוז’ של אבי וייס כוללות עתה עדכון (זהה) קצר בן שתי שורות בלבד. העדכון הזהה הזה פורסם בשני המקומות ביום שני השבוע, 29 באפריל 2019.

בניגוד למקובל אצלו, אבי וייס הסתפק הפעם בפרסום (כפול) של מועד העדכון ללא פרסום שעת העדכון לצידו. ומדוע הוא נמנע מלפרסם את השעה המדוייקת בה פירסם את העדכון הזה? לדעתי הדבר נובע מכך שאבי וייס יודע היטב כי מי שקדם לו בפרסום מכלול הדברים, הוא האתר Read IT Now: ב- 29.4.2019 בשעה 12:28 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: בג”ץ דחה עתירה נגד משרד התקשורת, שר ומנכ”ל המשרד, פרטנר תקשורת וועדת הרבנים בנושא חסימת קווים “כשרים.

פסק הדין פורסם במקור ע”י בית-המשפט העליון ב- 18.4.2019. לצערי לא הבחנתי בו, בזמן אמת, באתר בית-המשפט העליון. פירסמתי אותו לאחר שאחד מקוראי האתר שלי היפנה את תשומת ליבי לכך, כאמור, 11 ימים לאחר מכן.

במקרה, רק במקרה, אבי וייס פירסם פעמיים עדכון [עדכון, לא ידיעה מלאה] על פסק הדין הזה באותו יום בו אני דיווחתי על פסק הדין. מה ההסבר של אבי וייס לכך שהוא פירסם – 11 יום אחר שניתן פסק הדין – את דבר דחיית העתירה? מי שמאמין למקריות הזו, שיבושם לו.

מה שהחל באייטם שלו ב’טלקום ניוז’ לגבי “בג”ץ טרי וחמור ביותר”, נמשך ב”שאלה דחופה” בנושא הבג”ץ שנשלחה ע”י אבי וייס ל”צמרת משרד התקשורת”, הסתיים – כך נראה, לפחות לדעתי – ב”קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה”.

אני מציע לכם להקליד “אבי וייס” או “טלקום ניוז” במנגנון החיפוש של Read IT Now. תקבלו שפע של אייטמים שיאירו את עיניכם.

= = = = = = = = = = = = = = = = = =

מספר הערות בעקבות החלטת בג”ץ שדחה עתירה נגד משרד התקשורת, שר ומנכ”ל המשרד, פרטנר תקשורת וועדת הרבנים בנושא חסימת קווים “כשרים”

ב- 29 באפריל 2019 פירסמתי ידיעה מורחבת על כך שבית-המשפט העליון בשיבתו כבית-דין גבוה לצדק דחה (18.4.2019) עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים שהגיש אליעזר בן אפרים נגד משרד התקשורת, שר התקשורת איוב קרא, מנכ”ל המשרד נתנאל (נתי) כהן, פרטנר תקשורת ו- ועדת הרבנים לענייני תקשורת. בית-המשפט קבע כי העותר אליעזר בן אפרים יישא בהוצאות חברת פרטנר תקשורת בסך של 15,000 ₪, ובהוצאות לאוצר המדינה בסך של 10,000 ₪. הידיעה המלאה נמצאת כאן.

הקשר בין העתירה הנוכחית לבין עתירה במחוזי בתל אביב

■ בפסק הדין כתבו בין היתר השופטים [כבוד השופט נועם סולברג ואליו הצטרפו כבוד השופטים ג’ורג’ קרא ועופר גרוסקופף]: “ביום 16.4.2019 הגישה פרטנר תגובה מקדמית, במסגרתה טענה כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים. במסגרת זאת טענה פרטנר, כי העתירה אינה אלא המשך להמרצת פתיחה שהוגשה לפני למעלה משנה בבית-המשפט המחוזי בתל אביב, ועודנה תלויה ועומדת. המרצת הפתיחה, שהוגשה על-ידי חברת ימות המשיח בע”מ ואדם בשם מנחם לנצ’נר, נגד פרטנר, ועדת הרבנים וחברות תקשורת גדולות נוספות, עוסקת אף היא בחסימת קווים לחיוג ממכשירי טלפון ‘כשרים’. לטענת פרטנר, עיון בעתירה ובנספחיה מלמד, כי המבקשים בהמרצת הפתיחה הם אלו שעומדים מאחורי העתירה, בעוד העותר אינו אלא ‘איש קש’. כך, למשל, בסעיפים 42 ו-47 לעתירה מפרט העותר על פניותיו של מר יעקב לנצ’נר לשר התקשורת ולמנכ”ל משרד התקשורת, עובר להגשת העתירה. אותו לנצ’נר משמש כמנכ”ל חברת ימות המשיח, ומצהיר מטעמה בהמרצת הפתיחה. לעתירה אף צורפו צילומי מסך של ההתכתבויות בין מר לנצ’נר לבין שר התקשורת ומנכ”ל משרדו, וברור כי הללו הועברו לעותר ישירות מלנצ’נר עצמו. זאת ועוד, הטענות המועלות בעתירה דומות לאלו שהועלו בהמרצת הפתיחה, חלקן הועתקו באותו נוסח ממש. בנסיבות אלו, שהעותר נמנע בכוונת מכוון מלגלות על דבר קיומה של המרצת הפתיחה, והסתיר את הקשר בינו לבין המבקשים בהמרצת הפתיחה, דין העתירה להידחות על הסף”.

■ ב- 13 בפברואר 2019 פירסמתי ידיעה כאן באתר תחת הכותרת: ינוהל הליך גישור בן חודשיים בתביעה נגד ועדת הרבנים לענייני תקשורת (בנושא חסימת מספרי טלפון להתקשרות מטלפונים “כשרים”.

המצב המוזר לגבי ועדת הרבנים לענייני תקשורת

■ בפסק הדין כתבו בין היתר השופטים [כבוד השופט נועם סולברג ואליו הצטרפו כבוד השופטים ג’ורג’ קרא ועופר גרוסקופף]: “להשלמת התמונה יצוין, כי בקשת ארכה להגשת תגובה מקדמית הוגשה גם מטעם ועדת הרבנים, בטענה שלא עלה בידה לאתר עדיין עורך דין שייצג אותה. במקביל הוגשה תגובה מטעם הרב צבי פרידמן, חבר הוועד המנהל של ועדת הרבנים. בתגובתו הבהיר, כי לעת הזאת אין גורם המוסמך להגיש עמדה רשמית מטעם ועדת הרבנים, מפאת חוסר הסכמה פנימי בין חברי הוועדה. לגופם של דברים טען, כי לעמדתו (האישית) יש להורות על פתיחת קווי הטלפון שנחסמו. על-פי האמור בתגובת פרטנר, המחלוקת בתוך ועדת הרבנים הובאה גם לפתחו של בית-המשפט המחוזי במסגרת הדיון בהמרצת הפתיחה, שאף הפנה את חברי הוועדה להליך של גישור”.

■ ב- 13 בפברואר 2019 פירסמתי ידיעה כאן באתר תחת הכותרת: ינוהל הליך גישור בן חודשיים בתביעה נגד ועדת הרבנים לענייני תקשורת (בנושא חסימת מספרי טלפון להתקשרות מטלפונים “כשרים”. הידיעה התבססה על מה שראיתי ושמעתי בדיון שנערך בבית-המשפט המחוזי בתל אביב יפו וציינתי שם את מה שעלה בדיון עצמו לגבי השאלה מי מוסמך לייצג את ועדת הרבנים לענייני תקשורת.

■ ביום שלישי, 30.4.2019, פורסמה באתר ‘כיכר השבת’ ידיעה (בפרסום ראשון) לפיה:  כ- 15 שנים אחרי מהפך ב”ועדת הרבנים לענייני תקשורת”; בימים אלו מתחולל מהפך בוועדת הרבנים לענייני תקשורת, כ-15 שנים לאחר שהוקמה, עם הדחת הגר”צ פרידמן מניהול הוועדה ומינוי הגרי”ב ואוזנר וחיים לנג לוועד המנהל.

= = = = = = = = = = = = = = = = = =

כתבתי מוקדם יותר באייטם זה כי ב- 13 בפברואר 2019 פירסמתי ידיעה כאן באתר תחת הכותרת: ינוהל הליך גישור בן חודשיים בתביעה נגד ועדת הרבנים לענייני תקשורת (בנושא חסימת מספרי טלפון להתקשרות מטלפונים “כשרים”. הידיעה התבססה על מה שראיתי ושמעתי בדיון שנערך בבית-המשפט המחוזי בתל אביב יפו.

אבי וייס העורך של ‘טלקום ניוז’ הגדיר (ב- 19.3.2019) את הדיון הזה, משום-מה, כ”דיון טרי ביותר וחסוי, שהתקיים ממש לפני מספר ימים, שאנו חושפים כאן לראשונה […] כעת אנו חושפים אותו לאור יום“. כתבתי משום-מה, כיוון שבכל השעות סביב אותו דיון לא ראיתי את אבי וייס באולם בית-המשפט או בסביבתו. [ההדגשות – במקור].

כבר כתבתי על כך בהרחבה כאן באתר שלא היה זה דיון חסוי ואין מדובר בחשיפה ראשונה של האדון אבי וייס, שדווקא מייחס לאחרים את הביטוי ‘חדשות כזב’.

= = = = = = = = = = = = = = = = = =

מבזקים