חוקרים מצאו שהרגלי הגלישה באינטרנט חושפים סודות על המגוון הביולוגי העולמי

14:44 08.03.2019

קטגוריות: אינטרנט

תגים:

צוות חוקרים בין-לאומי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והאוניברסיטת אוקספורד ובירמינגהם בבריטניה מצאו שהדרך שבה אנשים גולשים באינטרנט קשורה לדגמים בעונתיות של עולם הטבע.

הממצאים, שהתפרסמו בכתב העת PLoS Biology, מצביעים על דרכים חדשות לעקוב אחר שינויים ומגמות במגוון הביולוגי העולמי. בנוסף, הם חושפים דרכים חדשות לנתח את העניין שיש לאנשים בטבע בכללותו והמינים העשויים לשמש יעד לשמירת טבע אפקטיבית.

קבוצת המחקר השתמשה בנתונים מהאתרים וויקיפדיה ו-eBird כדי לעקוב אחר העונתיות בדפוסי העניין של גולשים אודות חיות וצמחים. החוקרים בנו מאגר גדול של 2.33 מיליארד נתוני צפי בדפי וויקיפדיה במשך שלוש שנים, אודות 31,175 מינים שונים, ב- 245 גרסאות שפה שונות של וויקיפדיה בכל רחבי העולם. החוקרים מצאו שעונתיות רווחת בצפייה בערכי וויקיפדיה על חיות וצמחים רבים:  יותר מרבע מהמינים הראו עונתיות בעניין הגולשים כלפיהם.

עבור אותם מינים עונתיים, החוקרים מצאו שדפוסי העניין האינטרנטיים בהם חופפים במידה רבה את העונתיות האמתית שלהם בטבע. אשר על כן, הם מעריכים שניתן יהיה להשתמש בנתוני העניין אודות מינים כדי לגלות דגמים אמתיים של נוכחות ושכיחות של מינים בבתי הגידול הטבעיים שלהם.

ניתוח העונתיות בנתוני השימוש בוויקיפדיה העלה מספר דגמים מעניינים. ראשית, ישנן קבוצות של חיות וצמחים המראות יותר עונתיות בעניין כלפיהן. לדוגמה, דפי וויקיפדיה על פרחים הם יותר עונתיים מדפים של צמחים ללא פרחים. ערכים על ציפורים, בפרט נודדות, הם עונתיים יותר מדפים של יונקים או אלמוגים. בנוסף, ישנה מגמה ברורה של עליה בעונתיות ככל שישנה עלייה בקו המשווה במיקום בו נצפים הדפים הללו, כך שדפי אינטרנט בפינית או נורווגית מראים עונתיות רבה יותר לעומת דפים בתאית או מלאית. כמו כן, ניתן גם לראות מגמות תרבותיות בעונתיות של העניין בטבע. לדוגמה, לקראת חג ההודייה בארצות הברית יש עליה בעניין בתרנגולי הודו.

הנתונים הללו יחדיו מרמזים שיש קשר בין ההתנהגות של הגולשים ברשת האינטרנט לבין תופעות טבעיות.

“אנשים הופכים ליותר ויותר מנותקים מעולם הטבע עם ההתפתחות הטכנולוגית ולכן קשר זה הוא מפתיע וחשוב”, אומר ג’ון מיטרמאייר, החוקר הראשי של המאמר ודוקטורנט מאוניברסיטת אוקספורד. “העובדה שיש חתימה של תופעות טבעיות על ההתנהגות שלנו  – גם במרחב הסייבר היא משמחת במיוחד, בפרט מנקודת המבט של שמירת טבע”.

“לצערנו, מעקב נרחב ומדויק אחר כל מיני החיות והצמחים בעולם הוא עדיין בגדר מדע בדיוני”, מוסיף ד”ר אורי רול מהמחלקה לאקולוגיה מדברית ע”ש מיטרני במכונים לחקר המדבר ע”ש יעקב בלאושטיין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, השותף לעבודה. “אך על ידי שימוש בגישות אלו של Big Data אנו יכולים להתחיל למצוא פתרונות לבעיות בוערות במיוחד. בסופו של יום, עניינה של שמירת טבע כיום היא לדעת כיצד העולם משתנה, אלו מינים נפגעים מכך ביותר, וכיצד רותמים את הציבור למעורבות וסיוע כדי לשנות את המגמות הללו לפני שיהיה מאוחר מדי”.

החוקרים סבורים שיש אפשרויות רבות ליישם עבודה זו כדי לקדם מדיניות של שמירת טבע. כך למשל, המידע יכול לסייע בבחירת מיני דגל לשימור או אזורי מפתח הזקוקים להגנה. בנוסף, המידע העונתי אודות שיאי העניין במינים ספציפיים יכול להנחות גופי שמירת טבע לתיאום הזמן היעיל ביותר ליזום קמפיינים לשימור, העלאת מודעות, והתרמות.​

מבזקים