וועדת המדע קיימה דיון בנושא “הצורך בהנגשת אתרי ממשלה ושירותים ממשלתיים לחברה הערבית”; יו”ר הוועדה: “להקים צוות בינמשרדי להנגשת המידע הממשלתי בערבית”

כפי שכתבתי בידיעה מקדימה, וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בראשון ח”כ אורי מקלב דנה ביום שני (10 בדצמבר 2018) בהצעה לדיון מהיר בנושא “הצורך בהנגשת אתרי ממשלה ושירותים ממשלתיים לחברה הערבית”. את ההצעה הגישה חברת הכנסת ניבין אבו רחמון.

בהצעה לדיון מהיר נכתב: “מפרסום מסמך המדיניות של איגוד האינטרנט הישראלי, העוסק בפער הדיגיטלי בין החברה הערבית ליהודית בישראל, עולה צורך ברור שטרם קיבל מענה, לצערי הרב, בהנגשת אתרי אינטרנט של משרדי הממשלה והשירותים המקוונים השונים שמסופקים על-ידם.

“עפ”י המסמך, השימוש באינטרנט בכל הקשור בהתנהלות החברה הערבית מול רשויות, כמו תשלומים (חשבונות ארנונה, חשמל ועוד), הזמנת תורים ומילוי טפסים נמצא בפער משמעותי בין יהודים לערבים: רק 34% משתמשים בשירות כזה לעומת 65% מהאוכלוסייה היהודית. בנוסף, עולה מהמחקר כי רוב השירותים אינם מתורגמים לערבית, וגם כשקיים תרגום, הטפסים אינם מתורגמים היטב (תרגום לא מקצועי).

“צמצום הפערים הדיגיטליים והנגישות לאינטרנט של החברה הישראלית הוא חלק בלתי נפרד והכרחי מהדרך שאנו צריכים לעשות כדי להביא לצמצום פערים כלכליים. לפיכך, אבקש לקיים דיון מהיר בנושא, בהשתתפות משרדי הממשלה הרלבנטיים, איגוד האינטרנט הישראלי וארגוני החברה האזרחית העוסקים אף הם בצמצום פערים דיגיטליים”.

עפ”י הודעת הוועדה שפורסמה באתר הכנסת (כאן), בפתח הדיון הדגיש יו”ר הוועדה  את החשיבות וההכרח בהנגשת המידע הציבורי ושירותי הממשלה בערבית. “מעבר למערכות חכמות ומתקדמות של המדינה כולה – מחייב נגישות מידע, שימוש, ביצוע פעולות והתקשרות, לאוכלוסייה כולה”. הוא קרא לא להסתפק במעקב אחר כל משרד ומשרד בפני עצמו, אלא להקים צוות בינמשרדי להנגשת המידע הממשלתי בערבית

מתן שחק חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ”מ) [שחיבר מסמך חדש שכותרתו “הצגת מידע בשפה הערבית באתרי האינטרנט של משרדי הממשלה – עדכון“] ציין את חוסר האחידות בנושא בין משרדי הממשלה ופירט כי באתריהם של המשרדים לשוויון חברתי, לפיתוח הנגב והגליל, והביטחון אין כל מידע בשפה הערבית, ואין לחצן לשפה הערבית.

באתריהם של שישה משרדים וגופים אחרים יש רק מידע כללי על המשרד בכמה משפטים בערבית: נציבות שירות המדינה, משרדי העלייה והקליטה, התקשורת, התחבורה, המדע והטכנולוגיה והדתות. משרדים אלה מהווים רבע ממשרדי הממשלה.

בבדיקה הקודמת בשנת 2016 היו באתר משרד המדע והטכנולוגיה יותר תכנים מתורגמים לערבית, אך עם מעברו לפורטל השירותים הממשלתי, נשמטו התכנים המתורגמים, הם אינם מופיעים באתר החדש ואין אליהם קישור ממנו.

שחק ציין כי גם אתריהם החדשים של משרדי הפנים והתרבות והספורט בפורטל השירותים הממשלתי אינם כוללים תכנים בערבית מעבר לתיאור כללי של המשרד וטלפון להתקשרות, אך חיפוש המשרדים בערבית ברשת האינטרנט מציע קישור לאתר הישן של המשרד שבו מוצגים תכנים בערבית.

באתר של משרדי החוץ והאנרגיה אין מידע בערבית על בעלי תפקידים, יחידות ודרכי תקשורת.

באתרים של משטרת ישראל ומשרדי האוצר, הפנים, התרבות והספורט, החקלאות, הכלכלה, הגנת הסביבה והחינוך, האפשרות ליצור קשר או לשלוח פניות ציבור בשפה הערבית מוגבלת. משרדים אלה מהווים כשליש מ- 24 המשרדים הממשלתיים וכמחצית מהמשרדים הממשלתיים שבאתריהם יש תכנים בערבית. רק במשרד האוצר אין כלל מידע על יצירת קשר בערבית, אך ביתר המשרדים יש מידע בערבית ליצירת קשר, אך אין ממשק לפניות ציבור בערבית. מאז הבדיקה הקודמת בשנת 2016 , נוספו אפשרויות יצירת קשר ופניות ציבור בשפה הערבית במשרדי העבודה והכלכלה.

שחק הוסיף כי באתרים של משרדי האוצר והחוץ אין מידע על נהלים, זכויות ושאלות ותשובות בערבית, ובאתר משטרת ישראל ומשרדי הכלכלה, הפנים, התרבות והספורט, האנרגיה, ביטחון הפנים, והתיירות – מוצג בערבית רק חלק מהמידע הקיים בעברית.

ד”ר אסמאא גנאים, חוקרת ויועצת דיגיטציה, שחיברה מסמך בנושא עבור איגוד האינטרנט הישראלי אמרה כי “במידע אין די אלא גם חשיבות יצירת אמון והביטחון באמינות התרגום, ויעילות התרגום. היא הוסיפה את ההכרח ביצירת מיומנות בשימוש ברשת, כהימנעות מאלימות-ברשת.

לדברי יאיר פראנק, ראש התקשוב הממשלתי (במשרד ראש הממשלה), אמר כי “מדובר בנושא חשוב המטפל על ידינו. 48 משרדים מלווים על ידינו, ו- 515 שירותים ממשלתיים (מתוך כאלף) כתובים גם בערבית. אנו מקפידים על ערבית יעילה, מהשטח”.

מבזקים