התנועה למען איכות השלטון בישראל הגישה עתירה מינהלית נגד משרד התקשורת והממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד

התנועה למען איכות השלטון בישראל הגישה (19.6) עתירה מינהלית נגד משרד התקשורת והממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד מוניר קזמל.

העתירה הוגשה בבית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים. היא הוגשה ע”י עוה”ד תומר נאור וזהר אלטמן רפאל.

“העותרת מתכבדת בזאת לבקש מבית-המשפט הנכבד להורות למשיבים למסור לידיה את המידע שנתבקש מטעמה בבקשה בכתב לפי חוק חופש המידע, התשנ”ח – 1998 מיום 09.11.2017 המתייחס להתקשרות של משרד התקשורת עם חברת הייעוץ הכלכלית “עדליא” לשם מתן חוות דעת כלכלית בנוגע למיזוג של החברות “בזק” ו”yes” למועצה לשידורי כבלים ולשידורי  לוויין, ולהחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו – שר התקשורת דאז – לאשר את המיזוג ולפי הפירוט הבא:

+ חוות הדעת הכלכלית המלאה של חברת “עדליא” לעניין מיזוג החברות בזק ו-yes, כולל כל הנספחים.

+ פרוטוקול הישיבה שהתקיימה ביום 23.6.15 במועצת הכבלים והלווין, שבה נכחו נציגי חברת “עדליא”, במסגרתה נדונה חוות הדעת, וכן שמות הנוכחים בישיבה.

+ מועדי הפגישות של הגורמים ממשרד התקשורת שנפגשו עם נציגי חברת “עדליא” וכן זהות הגורמים טרם ניסוח חוות הדעת הכלכלית האמורה.

+ ההחלטה החתומה של מר בנימין נתניהו, ראש הממשלה ושר התקשורת דאז, לאשר את המיזוג”.

בפירוט העתירה נאמר כי “עתירה זו עוסקת בזכות לקבל מידע הנמצא בידי רשות ציבורית. חוק חופש המידע ביקש ליצור תפיסת יסוד של שקיפות ולהפוך את המידע הנמצא בידי הרשויות לשקוף, נגיש וזמין ככל האפשר. בהגשמת זכות זו אנו עולים על דרך המלך לכיוון מימוש זכויות יסוד וערכי דמוקרטיה בסיסיים. הביקורת הציבורית על פעילותיה של רשות ציבורית הינה עמוד שדרה חיוני לשם שמירה על אורח חיים בריא של המשטר הדמוקרטי.

“ניסיון המשיבים להתחמק ממתן המידע המבוקש על ידי העותרת, תוך התעלמות מופגנת מהוראות החוק, הינו חמור ופוגע בחוק חופש המידע ובכל האינטרסים העומדים בבסיסו. יתרה מכך, וכפי שיפורט להלך בחלקה העובדתי של עתירה זו, המידע המבוקש מתייחס לסוגיה הקשורה, לכאורה, במנהל בלתי תקין ברשות הציבורית, ואף נוגע לכאורה לפרשת שחיתות שלטונית מן המעלה הראשונה.

“למעשה, ובזהירות רבה, תביע העותרת חששה שמא הימנעות המשיבים ממענה לפי דרישות החוק, מרמז שמא המשיבים לא מעוניינים לפרסם את המידע המבוקש, מתוך שיקולים אשר ייתכן ואינם מן העניין.

“עתירה זו מבקשת לחייב את המשיבים לפעול בהתאם לחוק חופש המידע ולהמציא לעותרת את המידע אשר כבר ביקשה לקבל, לאחר שעברה תקופה של מעל לשבעה חודשים ממועד הבקשה, ולאחר שהעותרת עשתה את כל המוטל עליה על-פי דין למיצוי ניסיונה לקבל את המידע שלא באמצעות בית המשפט”.

לגבי התקשרות משרד התקשורת עם חברת “עדליא” נאמר בעתירה המינהלית כי “בחודש יוני 2015, כך על פי הפרסומים בתקשורת, התקשר משרד התקשורת עם חברת “עדליא”, חברת ייעוץ כלכלית, בהליך מזורז וללא מכרז, לשם קבלת חוות דעת כלכלית לעניין אפשרות המיזוג בין חברת “בזק” לחברת “yes”. זאת, על פי הפרסומים, משום שסמנכ”ל כלכלה במשרד התקשורת סירב לספק חוות דעת כלכלית המאשרת את המיזוג ולמועצת הכבלים והלווין, עמה היה על משרד התקשורת להיוועץ טרם אישור העסקה, בהתאם לחוק, חסר כלכלן שיבצע עבודה מעין זו”.

לעתירה צורפה כתבה בעניין זה שפירסם אמיתי זיו כתב הטלקום של The Marker בנובמבר 2017 וכתבות אחרות בכלי תקשורת נוספים.

בעתירה מפורטים מאמצי התנועה למען איכות השלטון מול משרד התקשורת: “נוכח המתואר לעיל, ביקשה העותרת לבחון את הליך קבלת ההחלטה על מיזוג “בזק” ו”yes” והליך ההתקשרות עם חברת “עדליא” ועל כן פנתה ביום 9.11.17 אל המשיב 2 בבקשה לקבל לידיה את המידע המבוקש ברישא לעתירה, והכל במסגרת ובהתאם לחוק חופש המידע. ביום 28.11.17 התקבל מהמשיב 2 מכתב לפיו, עקב עומס עבודה באגף הרלוונטי לצורך מתן מענה לבקשת העותרת, המשיב 2 מאריך ב- 30 ימים את המועד להודעה על ההחלטה בבקשה, בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק חופש המידע, התשנ”ח – 1998. ביום 9.1.18 התקבל מכתב נוסף, מאת מנכ”ל (בפועל) המשיב 1, מר מימון שמילה, לפיו בשל היקף המידע המבוקש הנמצא במספר אגפים במשרד, יידרש זמן נוסף להעבירו ולפיכך הוא מאריך את המועד למתן תשובה לבקשת העותרת ב- 60 ימים נוספים, וזאת בהתאם לסעיף 7(ג) לחוק חופש המידע.

בין העותרת למשרד התקשורת התנהלו חילופי מיילים שתוכן כולם מפורט בכתב העתירה.

המכתב האחרון של העותרת למשרד התקשורת הוא מיום 7.6.18. “למכתב זה לא קיבלה העותרת כל מענה. לצערה הרב של העותרת, עד למועד הגשת עתירה זו, לא נתקבל דבר מן המידע המבוקש, ולא נקבלה כל תשובה עניינית מטעם מי מהמשיבים או גורמים אחרים מטעמם. וזאת על אף חלוף הזמן הרב מיום הבקשה, ניסיונותיה הרבים של העותרת האמורים לעיל, וכן הוראותיו הברורות של חוק חופש המידע. לאחר שכל ניסיונותיה של העותרת לקבל את המידע המבוקש מחוץ לכותלי בית המשפט הנכבד עלו בתוהו, ומשנקלעה העותרת למבוי סתום גם בהליך זה, אחרי שמיצתה את כל האפשרויות העומדות לרשותה לקבלת המידע האמור, לא נותר בידי העותרת אלא לפנות לבית-משפט נכבד זה לקבלת הסעד המבוקש ברישא לעתירה זו”.

בהמשך כתב העתירה נאמר בין היתר כי “ברקע העתירה עומדים הפרסומים באשר להתקשרות של משרד התקשורת עם חברת “עדליא” למתן חוות דעת כלכלית, אשר “תאשר” או “תכשיר” את המיזוג שבין חברת “בזק” לחברת “yes”, מיזוג אשר הגורמים לו והמניעים לו נחקרים בחקירה פלילית מזה מספר חודשים, וכי עולה חשד כבד כי מניעים שאינם ענייניים ושיקולים זרים הובילו את מקבלי ההחלטות בעניין.

“מבלי לקבוע מסמרות, ובזהירות רבה – שכן אין המידע המבוקש מצוי בידה – סבורה העותרת כי מידע זה, נוכח חשיבותו ואופיו הציבורי המובהק, ראוי שייבדק, יובא בהקדם לידיעת הציבור הרחב ורשויות אכיפת החוק, כדי שיוכלו באמצעותו לבקר את אופן פעולת המשיבים.

“המידע עשוי לשפוך אור על המסקנות שעל פיהן הוחלט לבצע את המיזוג בין החברות, תקינות הליך הפקת חוות הדעת מטעם “עדליא”, גורמים נוספים במשרד התקשורת שהיו מעורבים בהתקשרות עם “עדליא” ומניעיהם ועוד.

בסיכום העתירה המינהלית נאמר כי “התופעה לפיה רשות ציבורית ממעלה ראשונה כמשרד התקשורת, מתעלמת מחובותיה המנהליות, מתעלמת מהוראות החוק הברורות, ומתעלמת מפניותיה החוזרות של העותרת אינה ראויה, ומהווה פגיעה קשה בשלטון החוק, בכללי המנהל התקין, באמון הציבור ברשות ובחובת הסבירות המוטלת על רשויות מינהליות.

“… משך הזמן הניכר אשר חלף מיום בקשת המידע לראשונה ועד הגשת עתירה זו, אשר גם בסופו טרם קיבלה העותרת את המידע המבוקש לידיה, מעלה חששות כבדים שמא לא מעוניינת הרשות, מתוך שיקולים שאינם מן העניין, להעביר את המידע המבוקש לידי הציבור.

■ פורסם לראשונה בחלון המבזקים של אתר זה היום בשעה 09:14.