הרשות לניהול המאגר הביומטרי: פרוייקט התיעוד הלאומי החכם והמאגר הביומטרי: מספר מאות בקשות נדחו בשל חוסר התאמה של הפרטים הביומטריים או חשד להתחזות

הרשות לניהול המאגר הביומטרי מפרסמת את תמצית הדו”ח המסכם את פעילות הרשות לניהול המאגר הביומטרי בתקופת המבחן, נכון לחודש ינואר 2017. זאת במסגרת הדיונים המתנהלים בשבועות האחרונים (וימשיכו להתנהל בקרוב) בנושא הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע”ז – 2016: הכנה לקריאה שניה ושלישית.

הדיונים מתקיימים בכנסת במסגרת הוועדה המשותפת לוועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע,  התש”ע – 2009 ובהתאם לצו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשע”ג – 2012 [אשר מסדיר את תקופת המבחן].

בתמצית הדו”ח המסכם אומרת הרשות לניהול המאגר הביומטרי בין היתר כי “תקופת המבחן החלה בסוף חודש יוני 2013. לאחר כשלושה חודשי פריסה הדרגתית של מערך ההרכשה הביומטרית בלשכות רשות האוכלוסין ברחבי הארץ יכלו תושבי ישראל להצטרף לפרוייקט התיעוד הלאומי החכם ולמאגר הביומטרי. עד תחילת חודש ינואר 2017  הצטרפו לפרוייקט באופן וולונטרי למעלה ממיליון מתושבי מדינת ישראל,  שקיבלו תעודות זהות או דרכונים חכמים ואיפשרו את ההגנה על זהותם ופרטיותם באמצעות המאגר הביומטרי”.

“שיעור המצטרפים הגבוה עלה על המשוער ואפשר לקיים בחינות מקיפות ומעמיקות כנדרש בחוק. מערכות הרשות הביומטרית ביצעו מאות אלפי השוואות ביומטריות לבקשות של תיעוד לאומי חכם שמטרתן למנוע מקרים של הרכשה כפולה ו/או גניבת זהות.  מרבית הבקשות התגלו כתקינות, אושרו והועברו להנפקת תיעוד. מספר מאות בקשות נדחו בשל חוסר התאמה של הפרטים הביומטריים או חשד להתחזות”.

“לתוצרי הפעילות המוצגים בדו”ח המסכם שותפים המרכז למחקרים צבאיים ברפאל [רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע”מ], המטה ללוחמה בטרור, המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, משטרת ישראל (מ”י), רשות האוכלוסין וההגירה,  משרד הפנים, המוסד לביטוח לאומי,  המשרד לביטחון הפנים (בט”פ)  ויועצים מומחים בתחומים של יישומים ומערכות ביומטריות,  צופן  ואבטחת מידע”.

“(…) הערכות משטרת ישראל מצביעות על כך שהתופעה של השגת תיעוד לאומי במרמה,  תוך התחזות מול פקיד רשות האוכלוסין, היא תופעה רחבה ביותר.  מן הנתונים אשר הוצגו ניתן להסיק כי מדובר בעשרות אלפי עבריינים העושים שימוש בתיעוד בזהויות בדויות למגוון עבירות ופשעים ואף לפעילות טרור”.

“(…) המטה ללוחמה בטרור הוביל לאחרונה עבודת מטה נוספת בה רוכזו עמדותיהם של גורמי הביטחון ואכיפת החוק וגורמי מדינה נוספים בדבר נחיצות קיומו של המאגר הביומטרי.  סיכום עבודת המטה העדכנית הינו מסמך מסווג שסוכם בסוף שנת 2014. מסמך זה כולל המלצה חיובית וחד משמעית של גורמי הביטחון באשר לנחיצות קיומו של המאגר הביומטרי” [ההדגשה – במקור].

“(…) ניהול סיכונים: המאגר הביומטרי הינו נכס חשוב של מדינת ישראל ויתכן שיהיה יעד מועדף לתקיפה על ידי גורמים עויינים. עבודות אשר כללו הערכת סיכונים הן בהיבטי אבטחת מידע והן בהיבטי הגנת הפרטיות,  מאוגדות וכלולות במספר מסמכים מסווגים.  מיפוי האיומים והסיכונים הפוטנציאליים למאגר הביומטרי וכן בחינת איום הייחוס בוצעו טרם תחילת תקופת המבחן בהובלת הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה  ובשיתוף גורמי הביטחון. מיפוי האיומים והסיכונים מתעדכן מעת לעת ומתוקף על ידי הגורמים המקצועיים ברשות וכן על ידי החטיבה לסיכול איומי סייבר בשירות ביטחון כללי (שב”כ)”.

גורמי הרגולציה והפיקוח על הרשות לניהול המאגר הביומטרי: הרשות הממלכתית לאבטחת מידע בשב”כ [החל ממארס 2017 הגורם המנחה יהיה הרשות הלאומית להגנת הסייבר במשרד ראש הממשלה]; הממונה על היישומים הביומטריים במשרד רה”מ; ועדת השרים ליישומים ביומטריים בראשות ראש הממשלה;  ועדת הכנסת ליישומים ביומטריים (חוץ וביטחון(; ועדת הכנסת המשותפת (חוקה, פנים, מדע וטכנולוגיה(; ועדה מייעצת לתקופת המבחן; הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (רמו”ט) במשרד המשפטים ומבקר המדינה”.

“(…)  סיכום תקופת המבחן: המסקנה החד משמעית העולה מתוך הבדיקות המקיפות ועבודות המחקר אשר בוצעו בתקופת המבחן ואשר סיכומן מופיע בדו”ח המסכם הינה כי תקופת המבחן וחובותיה בוצעו במלואן ובהצלחה רבה תוך יישום מלא של כל דרישות החוק. ההצלחה באה לידי ביטוי הן בהיענות הציבור להצטרפות לפרוייקט, המעידה על רמת האמון הגבוהה בפרוייקט, והן ביכולות המקצועיות של מערכות הרשות ועובדיה באיתור אירועי אמת ובהצלחה בבדיקות היזומות”.

“המלצת גורמי הביטחון, הועדה המייעצת, הממונה על היישומים הביומטריים  וכן תוצאות מבחני הנחיצות והחלופות, בחינת מומחי מחצ”ב רפאל [המרכז למחקרים צבאיים ברפאל  מערכות לחימה מתקדמות], בדיקת היכולת ליישם את מטרות החוק ויעדיו וכן את יעדי הרשות כפי שמוגדרים בחוק, מובילים בצורה חד-משמעית למסקנה בדבר הצורך ביישום מאגר ביומטרי אשר יאפשר מניעת התחזות וגניבת זהות ויספק לתיעוד החכם את רמת המהימנות הנדרשת. המאגר כפי שהוקם מאפשר איזון ראוי בין ההגנה על הפרטיות לבין יכולת ההתמודדות עם הפשיעה ופעילות הטרור העלולה להתבצע תוך שימוש בהתחזות ובזהויות גנובות” [ההדגשות – במקור].

מבזקים