הר”י בדיון בכנסת: בבית-חולים בארץ (בעל אחת מערכות המחשוב המצוינות ביותר) ביקש מהאקרים לנסות לפרוץ למע’ המחשוב שלו; תוך זמן קצר לאחר מכן הם הצליחו לשנות את הטמפרטורה של מנות הדם שנשמרו, להגדיר אחרת את מערכות הניתוח שמחוברות לתקשורת ועוד

וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה (ב’, 21.5.2018) דיון בו הוצגה התוכנית הלאומית לרפואה דיגיטלית.

סגן שר הבריאות ח”כ יעקב ליצמן אמר בין היתר בדיון כי “משרד הבריאות מתייחס ברצינות לנושא של בריאות דיגיטלית כי בבריאות הכי חשוב שנהיה עם הקדמה שהכי קיימת. אכן יש עלויות גבוהות ביחס לתכנית הזאת ואנשים יכולים לתהות איך אני משקיע בטכנולוגיה כשיש להרחיב את סל התרופות או להוסיף מיטות בבתי החולים? חד משמעית אני אומר כאן כי התכנית הזאת היא תכנית להצלת אנשים – האפשרות הדיגיטלית תוכל להציל חיים של רבים ולכן צריך להשקיע בה את הכסף”.

שירה לב-עמי מנהלת אגף בריאות דיגיטלית ומחשוב במשרד הבריאות הציגה את יתרונות התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית: שיתוף מידע קליני לאומי שיקל על המטופל שנע בין כמה מקומות טיפול וכדו’, שיתוף מידע אדמיניסטרטיבי שייתן לכל מערכת לקבל את כל המידע והאישורים הקיימים לאותו מטופל, מתן ייעוץ רפואי בתקשורת דיגיטלית, שימוש במידע הרפואי כבסיס להחלטות רפואיות וסיוע למחקר לחברות טכנולוגיות ומפתחים.

רוני ספיר מנהלת תחום בריאות דיגיטלית וארכיטקטורה במשרד הבריאות אמרה בדיון בוועדה כי נבנו מעגלי הגנה על המידע הרפואי שייעשו כעת על-פי כללים שכבר יצא לגבם חוזר ממנכ”ל המשרד, “אין ספק כי בעתיד כפי התקדמות התכנית, הממשלה תזדקק לחוקק בנושא הגנת המידע הרפואי”.

ד”ר תמי קרני יו”ר לשכת האתיקה בהסתדרות הרפואית בישראל (הר”י) אמרה בדיון כי “אני מברכת את התכנית הפנטסטית של בריאות דיגיטלית שיש לה יתרונות גדולים, אבל בכל מה שקשור לשימוש במידע רפואי, נראה שאנו מתחילים עם התכנית לבנות בקומה ה- 40.  אנחנו חייבים לדעת איך בתכנית כזאת אנחנו נותנים מענה בהגנה על המידע של חולה. העובדה בתכנית שכל התהליך יתועד ויתכנס למקום אחד, לא יכול לקרות כאשר יש דרישה של חולה שלא להכניס את המידע.

“אבל יתירה מכך, אנו תחת איומי הסייבר יודעים שהחדירה היא אפשרית גם בהגנה. עסקנו בהסתדרות הרפואית באיום זה. ואחד ממנהלי בתי-החולים בארץ החליט לנסות  את הנושא. לבית-החולים שברשותו יש את אחת מערכות המחשוב המצוינות ביותר והוא ביקש מהאקרים באוניברסיטת ת”א לפרוץ את המערכות. מיד אחרי שהוא ביקש זאת מהם, הם כבר נכנסו ‘חופשי’ לתוך המערכות הפנימיות: הם הצליחו לשנות את הטמפרטורה של מנות הדם שנשמרו, להגדיר אחרת את מערכות הניתוח שמחוברות לתקשורת ועוד.

“לפני כל דבר, אנו חייבים למגן היטב ולדאוג שצנעת הפרט תישמר”, אמרה ד”ר קרני. 

מבזקים