‘הצדק עם בזק כי חובה עליה לסור למרות הרגולטור, משרד התקשורת; לחברה לא נתון עוד שיקול דעת בשאלה האם לאפשר כניסת ספקים חיצוניים לביצוע עבודות’

“לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, מצאנו כי יש להיעתר לבקשה למתן סעד ארעי כמבוקש. הצדק עם בזק כי חובה עליה לסור למרותו של הרגולטור, בענייננו הוא משרד התקשורת. לחברת בזק לא נתון עוד שיקול דעת בשאלה האם לאפשר כניסת ספקים חיצוניים לביצוע עבודות נשוא המחלוקת.

“[…] בהליך שלפנינו חזרו המשיבות על טענותיהן לגבי השלכות החלטות הרגולטור מ- 2017 ומ- 2019, אולם גם הפעם נמנעו מהצגת ראיות כלשהן. לטענתן, עצם פיטורי 250 עובדים השנה, שהוא מספר גבוה מהעבר (ונתון זה אינו שנוי במחלוקת) מהווה את הראייה הנדרשת.

“דעתנו בעניין זה שונה ואיננו סבורים כי לעת הזו הוצגה ראייה כי אכן פוטרו 250 עובדים, כהשלכה של החלטות הרגולטור, נשוא הסכסוך הנוכחי או הקודם. מדובר בטענה הטעונה בירור עובדתי. הצדדים אינם חלוקים כי המיכסה לפיטורי עובדים שפי שהיא באה לידי ביטוי לאורך השנים בהסכמים הקיבוציים – לא גדלה בהסכם 2015, בשל רפורמת השוק הסיטונאי, ומדובר במיכסות הקיימות בהסכמים עוד קודם לכן. המשיבות לא הביאו ראשית ראייה לכך שפיטורי העובדים השנה הם השלכה של החלטות הרגולטור והמהלכים שהתחייבו מכוחן.

“משכך, ואחר ולעת הזו, לא הוצגו לפנינו ראיות הנדרשות, יש מקום לתת הסעד הארעי המבוקש, ואיננו נדרשים בשלב זה להכריע בשאלת השקט התעשייתי.

“מדובר בסעד ארעי לזמן מוגבל, של ימים ספורים […] הסעד שניתן  כעת הוא סעד ארעי מידתי מבחינת הפגיעה בזכות השביתה, שאין חולק לגבי חשיבותה ומעמדה במשפט העבודה הקיבוצי”.

כך נאמר בהחלטה של בית-הדין האיזורי לעבודה בתל אביב יפו שניתנה ביום 19.2.2019 בתביעה של בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ נגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה והנציגות המשותפת של העובדים בבזק.

הרכב בית-הדין לעבודה [כבוד השופטת יפית מזרחי לוי, נציג ציבור העובדים אמיר אופיר ונציג המעסיקים דניאל הרפז] אומר בין היתר בהחלטתו:

■ “לפנינו בקשת צד לסעדים זמניים דחופים, במסגרתה מבקשת חברת בזק להורות למשיבות לבטל כל צעד ארגוני ולהפסיק מיידית עיצומים או שביתה.

■ “הרקע לבקשה הוא פרסום החלטת משרד התקשורת מיום 16.1.2019 ומכתב המשרד לבזק מאותו היום, החלטה שכותרתה: ‘תיק שירות שימוש הדדי בתשתיות פסיביות’. כמו כן פירסם מנכ”ל משרד התקשורת תיקון תיק השירות הסיטונאי /שימוש בתשתיות פיזיות’, ופורסמה הוראת מנכ”ל משרד התקשורת שכותרתה ‘שימוש הדדי בתשתיות פסיביות – הוראת מנהל’.

■ “עפ”י המכתב האמור, התקבלו במשרד התקשורת פניות של ספקי שירות, בבקשה להורות לבזק לפעול לפי החלטות קודמות של המשרד שנקבעו בתיק השירות לעניין חיבור ספק למקטע הגישה. לאור זאת, הורה משרד התקשורת לבזק לאפשר לספקי שירותי תקשורת אחרים לקבוע את נקודות הגישה לרשת בכל נקודה לפי בחירתם ולהקנות להם גישה ישירה לארונות התקשורת האקטיביים של בזק הפרוסים ברחובות (MSAG). עוד לפי ההחלטה, עובדים מטעם הספקים האחרים יקבלו גישה לארונות התקשורת של בזק, יוכלו להתחבר אליהם עם כבלים שלהם ולקבל גישה ללקוחות הקצה, באמצעות הכבלים שמחברים בין הארונות ללקוחות.

■ “בזק סבורה כי ההחלטה האמורה שגוייה ואף הציגה עמדתה למשרד התקשורת, אשר לטענתה דחה טענותיה ואיים שאם לא תפעל כנדרש, יהווה הדבר הפרה של רישיונה. לטענת בזק שלא במחלוקת, עד להחלטות הנ”ל, ספקי תקשורת אחרים שביקשו לעשות שימוש בתשתיות בזק, היו צריכים לבנות גוב אפס משל עצמם לצד הגוב של בזק. משרד התקשורת הקל עליהם, ביטל את החובה להקים גוב אפס נפרד ומאפשר עתה לספקים האחרים לעשות שימוש בגוב אפס של בזק לצרכיהם.

■ “[…] לטענת המשיבות, כפי שפורטה גם בדיון היום, ונראה שלגביה אין הצדדים חלוקים, בחודש ינואר השנה פוטרו כ- 250 עובדים, ומדובר במספר גדול בהרבה של מפוטרים לעומת שנים עברו.

■ חברת בזק טענה בפני בית-הדין האיזורי לעבודה כי “השביתה ננקטת תוך הפרת התחייבות ל’שקט תעשייתי’ בהסכמים הקיבוציים, לרבות התחייבות משנת 2015” וכי “מדובר בשביתה פוליטית ואסורה נגד פעולות של הריבון, כאשר בזק עצמה מתנגדת להחלטת משרד התקשורת, אולם מחוייבת לפעול לפיה. שביתה נגד החלטות הריבות אינה חוקית או אפשרית”.

■ המשיבים בתביעה זו טענו בפני בית-הדין האיזורי לעבודה כי “עילת הסכסוך היא עילה כלכלית מובהקת. עובדים רבים מפוטרים, ובזק יכולה הייתה להביא לכך שמחיריה יהיו אטרקטיביים דיים כך שגורמי חוץ יבחרו להשתמש בשירותיה תחת העסקת קבלני חוץ, אך היא אינה עושה די על-מנת להתיר עבודה אצל עובדיה, ובכך פוגעת בתנאי עבודתם וביטחונם התעסוקתי – והנזק ממנו חששו – הוכח לאור פיטורי העובדים במספר רב מהעבר”.

 

מבזקים