העליון: סלקום משכה ערעור על פס”ד שניתן במחוזי ואשר דחה תביעתה נגד בזק

“לאחר ששמענו את טיעוני באי-כוח המערערת ועיינו במכלול החומר שבתיק – הצענו כי המערערת תשקול בדעתה אם היא עומדת על ערעורה. לאחר פסק זמן שנטלו באי כוח המערערת להתייעצות – הם הודיעו, על דעת שולחתם, כי המערערת מבקשת לחזור בה מערעורה. נוכח האמור לעיל – הערעור נדחה, ללא צו להוצאות”.

כך כתב המשנה לנשיאת העליון כבוד השופט חנן מלצר בפסק דין שניתן לאחרונה בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים. מדובר בערעור [ע”א  29/17] על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב’ השופט י’ אטדגי) מיום 16.11.2016 בת”א 29893-03-12.

= = = = = = = = = = = = = = = = =

להלן ידיעה שפירסמתי בנושא זה כאן באתר ב- 23.11.2016:

בית-המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה (ת”א 29893-03-12) של חברת סלקום ישראל נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ.

כבוד השופט יונה אטדגי כותב בין היתר בפסק הדין:

■ “עניינה של התביעה חוב כספי של למעלה מ- 34 מיליון ₪ שלטענת התובעת, הנתבעת חייבת לה, במסגרת התחשבנות כספית שביניהן הקשורה לתשלומים הדדיים בגין העברת הודעות טקסט – SMS –  בין רשתותיהן (“קישורי גומלין”) המתבטא בהפרש בין הסכום שהנתבעת שילמה לתובעת בגין מסרונים שהועברו מרשתה לרשת התובעת בתקופה שבין 26.7.2010 ל- 31.10.2010 לבין הסכום שהיה על הנתבעת לשלם לתובעת (לדברי התובעת) בגין אותם מסרונים, בהתאם להוראות ההסכם שנעשה ביניהן ביום 16.12.2004.

■ “הנתבעת כופרת בקיומו של החוב, בפרשנות התובעת לחוזה ובזכותה של התובעת לדרוש את המחיר שנתבע על-ידה בשל העברת המסרונים האמורה וטוענת עוד כי המחיר שנדרש הוא בלתי סביר ומפלה.

■ “התביעה המקורית שהוגשה בחודש מארס 2012 ליתרת חוב בסך של למעלה מ- 25 מיליון ₪ שלטענת סלקום בזק חייבת לה במסגרת ההתחשבנות ביניהן הנוגעת לתשלומי קש”ג עבור התקופה שבין חודש מארס 2005 לחודש ינואר 2012”. בשלב מאוחר יותר ביקשה סלקום לתקן את כתב התביעה בשני מרכיבים הנוגעים לפרקי זמן הקשורים לתביעה.

■ “הצדדים חתמו ביום 16.12.2004 על הסכם שנועד ‘להסדיר את כל התנאים הטכניים, הכספיים, המשפטיים והאחרים, הדרושים לצורך משלוח וקבלת הודעות SMS בי הרשתות‘. תקופת ההסכם נקבעה לשנה אחת אך היא מתחדשת באופן אוטומטי מידי שנה אלא אם אחד הצדדים יודיע על ביטולו בהתראה של 90 יום מאחר ואף צד לא הודיע על ביטולו, התחדש תוקפו של ההסכם מידי שנה. חלקו העיקרי של ההסכם מפרט את ההסדרים הטכניים והתחזוקתיים הנדרשים לשם ביצוע החיבור המדובר, ענייננו בחלק הכספי שלו”.

■ “(…) היקף משלוחי המסרונים מרשת בזק לרשת סלקום עלתה כל העת על היקף משלוחי המסרונים מרשת סלקום לרשת בזק, שהיה מזערי, כך שיתרת ההתחשבנות עמדה כל העת לטובתה של סלקום. כלומר, במשך כל התקופה הנדונה כאן בזק הייתה חייבת לשלם לסלקום תשלום עודף.

■ “בחודש אפריל 2010 נערכה בזק לשינוי גדול בהיקף משלוח המסרונים ממנה, ובעקבות זאת היא פנתה לסלקום (בין היתר) להרחבת הקישור שביניהם (…) ניר יוגב המכהן כמנהל קשרי מפעילים בסלקום טוען שבעקבות בדיקת בקשתה של בזק התגלה לו שבזק אינה משלמת לסלקום את תשלומי הקש”ג כפי שנקבעו בהסכם.

■ סלקום דרשה מבזק לשלם לה, רטרואקטיבית, את ההפרשים בין התשלומים שהיא הייתה צריכה לשלם, לטענתה של סלקום, לבין התשלומים שבזק שילמה בפועל. בזק דחתה את דרישתה של סלקום.

■ לאחר הגשת כתב תביעה מתוקן הוגש גם כתב הגנה מתוקן. בין היתר טענה בזק כי “סלקום מפלה אותה לעומת יתר הרשתות (רשתות הרט”ן), שעה שהיא תובעת ממנה, כאמור לשלם תשלומי קש”ג הגבוהים במאות ואף באלפי אחוזים מאלה שהיא גובה מיתר הרשתות (…) סלקום טוענת כי אין להשוות בין המחירים הנגבים בין רשתות רט”ן ובין המחירים הנגבים בין רשת מפ”א לרשת רט”ן, מפאת הטכנולוגיות השונות המשמשות את הרשתות לצורך משלוח וקבלת מסרונים”.

פניית בזק למשרד התקשורת בתלונה על תביעת סלקום

■ חברת בזק אף פנתה למשרד התקשורת בתלונה על דרישת סלקום. “הצדדים חלוקים באשר לתוצאות ברור התלונה. בזק טוענת שהבירור הסתים בקבלת עמדתה ואילו סלקום טוענת שהוא הסתיים ללא תוצאות”.

■ בזק טענה כי משרד התקשורת כבר הכריע במחלוקת דומה לטובתה בהתדיינות דומה שנערכה בינה לבין חברת פרטנר תקשורת ואילו סלקום טענה כי קביעת משרד התקשורת תקפה ליחסים שבין בזק ופרטנר בלבד ואין בכוחה לחייב אותה.

■ השופט אכן מתייחס למחלוקת שפרצה באוקטובר 2007 בין בזק ופרטנר, שעל-פי תשובת משרד התקשורת היא נגעה בעיקר לדרישתה של בזק ולסירובה של פרטנר להגדיל את נפח קיבולת המסרונים הנשלחים מבזק לפרטנר. “במחלוקת זו הופעלה סמכותו של שר התקשורת עפ”י חוק התקשורת, שהואצלה למנכ”ל המשרד, לחייב את פרטנר לאפשר קישורי גומלים אליה, באופן שיאפשר העברת מסרונים בקיבולת שדרשה בזק”.

■ סלקום טענה כי מאחר ולא הייתה צד לאותו סכסוך ומאחר והמכתב של משרד התקשורת לא התייחס אליה, האמור בו אינו מחייב אותה, טענה שהתקבלה ע”י השופט. “יחד עם זאת, יש באמור במכתב זה, ובעיקר בהקשר למחלוקת הכספית שהתגלעה, ראיה ברורה לעמדת משרד התקשורת במחלוקת העקרונית הנדונה כאן”.

■ השופט אומר כי ממכתבו של סמנכ”ל הנדסה ורישוי במשרד התקשורת חיים גרון, “עולה, איפוא, שגם אם משרד התקשורת גילה הבנה לעמדתה של בזק, בסופו של דבר הוא לא הכריע במחלוקת, לא אוכל לקבלת את גירסתה של בזק. מסקנה זו מייתרת את השאלה האם משרד התקשורת היה בכלל מוסמך להתערב במחלוקת המשפטית הנובעת מיישומו של ההסכם שנחתם בין הצדדים, שאלה ראוייה כשלעצה”.

פסק הדין

■ בין היתר כותב השופט בפסק דינו כי “אני סבור שבזק הראתה כי, על פניו, המחיר שדרשה ממנה סלקום הינו בלתי סביר, ועוד יותר מכך, שבדרישתה זו מפלה אותה סלקום לרעה לעומת הרשתות האחרות”.

■ בעקבות דברי מנכ”ל משרד התקשורת דאז מרדכי מרדכי והסמנכ”ל חיים גרון, “הדברים הללו חייבו את סלקום להוכיח, שאכן, העלויות משתנות כאשר המסרונים נשלחים מרשת מפ”א לעומת מסרונים הנשלחים מרשת רט”ן. ההוכחה הטובה ביותר לכך הייתה הגשת חוות דעת מקצועית מוסמכת. לא הוגשה כל חוות דעת בנדון ולא הוצגה כל ראיה ממשית (…) לא הוסבר ולא הוכח שהשימוש בטכנולוגיה השונה גורם להגדלת העלות (…) סלקום לא עשתה זאת בפני משרד התקשורת, כשהייתה לה הזדמנות לעשות כן, במסגרת ההתדיינויות שנערכו לקראת קביעת המחירים בתקנות, ולכל הפחות בעת שהתעוררה המחלוקת בינה לבין בזק, שהובאה לפתחו של משרד התקשורת. סלקום לא עשתה זאת גם בבית המשפט בתביעה זו”.

■ “המסקנה הנובעת מכך היא, שהוכח, שהמחיר שנדרש ע”י סלקום מבזק כתשלום עבור קישור גומלין למסרונים הנשלחים מבזק לסלקום הוא בלתי סביר.

■ “מאחר שתשלום זה נדרש רק מבזק, ומשלא הוכחה כל הצדקה לכך, הרי שדרישה זו מפלה את בזק לעומת רשתות הרט”ן האחרות. בכך התקיים גם יסוד איסור ההפלייה בקביעת מחיר”.

■ ” סלקום הייתה רשאית, אומנם (…) לשנות את המחיר עבור קבלת מסרונים הנשלחים מבזק לרשתה, אך שינוי המחיר כפוף היה לתנאים הקבועים בחוק התקשורת, ולפיהם, המחיר הנדרש צריך להיות סביר ובלתי מפלה. הוכח כי סלקום לא עמדה בתנאים הללו וכי המחיר שנדרש על-ידה היה בלתי סביר ומפלה”.

■ השופט הורה לסלקום לשלם לבזק הוצאות ושכ”ט עו”ד בהיקף של 150,000 ₪.

מבזקים